הקיץ, כמה ימים לפני הבחירות למבקר המדינה, ישבתי עם חברים ומשפחה בבית הקפה “גן סיפור” בירושלים והרמנו כוסית ל־50 שנות נישואים לחברים שהם כמשפחה. היה איתנו גם גיורא רום. לא דיברנו, הוא ישב רחוק ממני. ידעתי שהוא מתמודד בבחירות למשרת מבקר וכי הוא מועמד של בני גנץ. לפני שגיורא רום הלך, אמרתי לו “בהצלחה”. לא האמנתי שהוא יצליח, אבל איחלתי. הוא ענה: “הבחירות ביום שני”. נדמה היה לי ששמעתי בקולו עגמומיות מסוימת, כאילו גם הוא בספק. אז לא ידעתי את מה שהוא כבר ידע על התנהלות כחול לבן, גנץ, לפיד ושאר חברי הכנסת שהיו אמורים לסייע לו במאבק. אכן, מועמד הליכוד זכה במשרת מבקר המדינה, ולא הוא. 
 
גיורא רום התראיין אחרי הבחירות בגלי צה"ל אצל רזי ברקאי וחשף את ההתנהלות הבטלנית של אנשי כחול לבן שהיו אמורים לתמוך בבחירתו. לפני שבועיים גם התפרסם ראיון איתו ב”ישראל היום”. הבנתי את פשר המבט העגום שהיה על פניו כשאיחלתי לו בהצלחה. לא ידעתי אז שכאשר הוא ניסה לעבוד עם גנץ, לפיד וחבריהם, הוא נתקל בחבורה של מה שנשמע לי כמו חדלי אישים שהאימפוטנטיות שלהם הכשילה כל סיכוי. גנץ הכריז, כידוע, שרום הוא המועמד שלו, ולכן רום, כפי שהוא מספר בראיון, חיכה בדרך הטבע לפגישה, לבניית תוכנית פעולה, אסטרטגיה, לקבוע מי מסייע כדי לנצח. כלום.

כשרום המיואש מהאפסות הזו ניסה לבקש פגישה עם גנץ, הוא נענה: אי אפשר, הלו”ז צפוף. גיורא רום, טייס קרב, שהיה אלוף ההפלות של מטוסי אויב, אלוף שהיה סגן מפקד חיל האוויר, ואחר כך בין יתר תפקידיו מנכ”ל רשות התעופה האזרחית, שבה לחצֵי לו”ז של אדם רגיל מוכפלים פי מיליון, התפלץ, ובסוף כשהוא הבין שלא נותר זמן, שלח ווטסאפ: “אני מבקש לדבר עם בני גנץ היום, חי או מת. עשו לי טובה, אל תגידו לי יותר את המילים לו”ז צפוף. היה לי לו”ז צפוף לפני שכולכם נולדתם, ועדיין ידעתי לייצר סדר עדיפויות ולתפקד”. גנץ אכן פגש אותו, אבל השיחה הייתה אותו אפס נוראי שגיורא רום חווה בשאר מגעיו עם אנשי כחול לבן. 

גיורא רום. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
גיורא רום. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

 
פרשת בחירת מבקר המדינה, שבה מועמד כחול לבן והאופוזיציה לא הצליח להיבחר, היא מבחן שחייב להקפיץ כל מי שבוחן את אלה שמתיימרים להחליף את השלטון. האם הם בכלל מסוגלים לשלוט? דברי רום היו צריכים להוליד גל של מאמרי תגובה, ניתוח, פרשנות. אבל התקשורת שתקה ועדיין שותקת בנושא הזה. 
 

אחרי פרסום הראיונות קיבל רום הרבה תגובות, רובן מאנשים בעלי שיעור קומה. שוב ושוב זעמו על התנהלות כחול לבן מולו. המבחן הזה חשף שכאשר רום, שהיה מועמד האופוזיציה, נלחם להיבחר, כל מפלגת כחול לבן שהוא היה המועמד שלה - נמנמה. זו הייתה הזדמנות אמיתית של גנץ, לפיד ושאר האופוזיציה משמאל להפגין ניצחון ראשון על ביבי. היה סיכוי. ההצבעה הייתה חשאית, בקואליציה היו הרבה חברי כנסת זועפים. מי לא זז? כל מנהיגי כחול לבן. הם היו בשנ”צ. 
 
אחד מחברי הכנסת של כחול לבן כתב לרום לאחר הכישלון. רום ענה לו: “אני מקווה שאתם לוקחים את הראיון איתי שבו תיארתי את מה שחוויתי בעבודה מולכם ואומרים: בואו ניכנס עכשיו לחדר ונדבר. ככה היינו עושים בחיל האוויר אם מישהו היה מתאר לנו מצב דומה עלינו. היינו יושבים יחד ומסיקים מסקנות”. 
 
האם יכול להיות שכחול לבן ואנשי האופוזיציה השמאלית חששו שרום יהיה מבקר מדינה חזק מדי? זה טיפשי, כי מבקר המדינה מבקר את מעשי הממשלה הקודמת. הם היו צריכים להיות מעוניינים בו, אבל בעיקר ומעל לכל הם היו חייבים להיות מעוניינים בניצחון פוליטי על נתניהו. הם היו חייבים להתגייס בכל הכוח והלהט גם כאשר אין סיכויים, והיו סיכויים. 
 
למקורביו אומר רום: “בחיל האוויר יש מושג ‘לעלות להתמודדות’. שני מטוסים עולים, ורק אחד מהם ישרוד. זו הייתה עלייה של כחול לבן ושל האופוזיציה כולה להתמודדות מול ביבי. אם הם היו מנצחים, זה היה נותן להם מאה קשר רוח גבית. אלף קשר רוח גבית”. אם המבחן הזה של האופוזיציה הסתיים כך, איך יתנהלו מבחנים שצפויים לחבורה הזו אם היא תהיה בראשות המדינה?