"מה צריך לשנות בתרבות הארגונית של צה"ל כדי שנכריע את המערכה הבאה?", שאל הרמטכ"ל אביב כוכבי בפנייה חריגה לכלל משרתי הקבע בצה"ל. את התשובות על השאלה הוא כבר מכיר היטב, והן גם נוסחו בשורה של דוחות ביקורת שהוגשו בשנים האחרונות: צה"ל שרוי בעיצומו של משבר כוח אדם חמור בקרב הקצונה הזוטרה והנגדים, והתפתחו בו איים שבהם לא מקפידים על דיווח אמת ושאותם צריך לעקור מהשורש.
בעוד שבועיים יכנס כוכבי את חברי המטה הכללי של צה"ל לסדנה על התוכנית הרב־שנתית הבאה - "תנופה", שאותה, הוא מקווה, תאשר כבר הממשלה הבאה שתיבחר. עוד יותר מקודמו, כוכבי מקדם את המרכזיות של מושג ההכרעה כהישג הנדרש בכל עימות. התוכנית שלו מתמקדת בשיפור האפקטיביות והקטלנות של כוחות צה"ל ובבניית יכולות של לחימה רב־ממדית.
היעד שהגדיר הרמטכ"ל לכל עימות, וממנו נגזרים בניין הכוח והתוכניות המבצעיות, הוא שלילה מקסימלית של יכולות האויב והסרת איום הטילים על העורף. כמהלך ראשון, מתגבר כוכבי את יחידות החוד בעוד אמצעי נ"ט, אבל הוא רוצה להוסיף להן גם יכולות לחימה בממדים נוספים: סייבר, רחפנים, לייזר ואפילו חלל. ה"רב־ממדיות", מושג שעוד נשמע עליו הרבה בשנים הקרובות, הוא בלב ההשתנות שמנסה הרמטכ"ל להוביל. שלושה אלופים מונו לרכז עבודות לקראת הסדנה - מפקד חיל האוויר עוסק בשיפור מהלומות האש, מפקד זרוע היבשה בתמרון ההתקפי, ומפקד פיקוד הדרום מרכז את העבודה על מאמץ ההגנה.
אין בתוכנית שלו מהפכה, כפי שנהג לחולל כוכבי בתפקידיו האחרונים. התוכנית אינה מאתגרת את תפיסות היסוד של בניין הכוח של צה"ל ולא מנסה לערער את המוסכמות המסורתיות. כוכבי לא מנסה להסיט את ההגה של נושאת המטוסים הענקית צה"ל לתפנית חדה, אלא הוא עוסק יותר בתיקוני ושיפורי מסלול מתבקשים.
אבל גם כוכבי יודע שלא רק אסטרטגיה וטכנולוגיה מביאות לניצחון במלחמה - מי שאחראים לניצחון הם קודם כל המפקדים, וכאן הוא נדרש למהפכה ומהר. מודל צבא הקבע החדש שנכנס לתוקף לפני כארבע שנים עשה שמות בקרב המשרתים והביא למשבר מוטיבציה חמור בכל שדרות הצבא - מהיחידות הלוחמות ועד למערכי המודיעין האיכותיים, לא כל שכן ביחידות הפחות יוקרתיות.
בשם החיסכון נקבע מודל שבו צה"ל לא מבטיח אופק שירות לקצין, אלא אם יעבור את "שערי היציאה" כרב־סרן בגיל 27 או כסגן אלוף בגיל 35. התוצאה של מרוץ המכשולים הזה היא שקצינים טובים בדרגות סרן ורב־סרן פורשים במספרים מדאיגים מכל המערכים. את מקומם תופסים קצינים טובים פחות, וזה מיד מקרין גם על הקצינים ועל החיילים שתחתם.
לכך התווספה שחיקה משמעותית בשכרם של המשרתים. שנים שבהן העיתונות הכלכלית חבטה בלי רחמים במשרתי הקבע וביזתה אותם עשו את שלהן: השכר הממוצע בצה"ל ירד משמעותית בהשוואה לשכר הממוצע בשירות הציבורי. בלי משכורת, בלי ביטחון תעסוקתי וללא יוקרה, קשה מאוד לשכנע אנשים צעירים להישאר בשירות תובעני בצה"ל.
בקרב הנגדים השחיקה אפילו קשה יותר, וכיום כבר יש מקומות שבהם נגד אחד ממלא תפקיד שעשו בעבר שלושה נגדים. אין לו באמת יכולת למלא את כל הפונקציות שנדרשות ממנו, והתוצאה היא דיווחים לא אמיתיים על ביצועים ותפוקה.
לאפסנאות עם גוגל
זה המשבר החמור ביותר שחווה צה"ל מאז שנות ה־80 של המאה הקודמת. כוכבי, שהיה אז קצין צעיר, זוכר היטב את השנים שבהן קצינים דילגו מתפקידי סגן לרב־סרן, פשוט כי לא היו אז מספיק קצינים למלא את התפקידים. בעוד רגע ישיתו גם על צה"ל את הקיצוץ הרוחבי שנועד לצמצם את בור הגירעון שפערה הממשלה היוצאת. כוכבי יהיה חייב להתייצב על רגליו האחוריות ולמנוע עוד סבב פיטורים המוני שיעלה את הכורת על צבא הקבע.
אבל גם על השירות הסדיר הוא יהיה חייב להיאבק. באוצר החיו שוב את רעיון העוועים לקצר עוד את שירות החובה. אני ממליץ לכל מי שמשתעשע ברעיון, לבקר ביחידות הלוחמות ולהבין את האפקט ההרסני שעשה כבר קיצור השירות ל־32 חודשים. צה"ל נאלץ לקצר משמעותית את ההכשרות, מה שפגע במקצועיות של הלוחמים, וגם עכשיו אין מספיק יתרת שירות לנצל את הלוחם שהוכשר ולהפוך אותו מקצועי יותר. קיצור נוסף בשירות ישחק עוד יותר את איכות הלוחם הישראלי הצעיר, שגם ככה נמצא בנחיתות אל מול הלוחמים המקצועיים והבוגרים יותר של חיזבאללה וחמאס.
חייבים להבין שהנוער הנפלא שלנו שממשיך להתגייס ולשרת הוא דור שונה מקודמיו, פחות עצמאי, יותר קשור לבית, ולוקח הרבה יותר זמן להפוך אותו ללוחם בוטח וממושמע. מי שביקר בכנסים של מתגייסים יכול היה לראות את המועמדים לגיוס יושבים מצונפים בין שני הוריהם, כשרק ההורים הם אלה שפותחים פה ומתערבים בשיחה. מפקדים מספרים לי על חיילים שמשרתים תקופת מה בבסיס ועדיין לא יודעים למצוא את הדרך לאפסנאות בלי לפתוח את המפה של גוגל. 32 חודשי שירות לא מספקים בסיס רחב מספיק להכשרת לוחם באיכות גבוהה.
הנזקים שנעשים היום ימשיכו להקרין עוד שנים על מערך המילואים והקצונה בצה"ל. הרמטכ"ל מודע לכל הבעיות האלה, אבל הוא מתנהל כבר חודשים ארוכים בלי ממשלה יציבה ושר ביטחון מעליו. הוא מתכנן תוכניות, אבל אין לו מושג מי יהיו הממונים עליו והאם הם ייתנו גיבוי, בעיקר תקציבי, לעשות את התיקונים הנדרשים בצבא.
הכותב הוא הפרשן