אפשר להעריך שישראל פעלה ופועלת בלבנון על מנת לפגוע בפרויקט דיוק הטילים

רצף האירועים הביטחוניים בשבועיים האחרונים, גם אם בהכרח אינם מחוברים וקשורים זה לזה, מבטאים מגמת הסלמה בכל הגזרות ומאותתים על כך שעימות צבאי משמעותי באחת הזירות או במקביל הולך ומתקרב. רצח הנערה רינה שנרב בדולב; ארבעה אירועי ירי רקטות מעזה על ידי הג'יהאד האסלאמי לצד משבר שלטוני הולך ומעמיק של חמאס ברצועה; סיכול פיגוע הרחפנים ברמת הגולן; והפעולה המיוחסת לישראל ברובע א־דאחייה בביירות, כחלק מהמערכה שמנהלת ישראל נגד הפרויקט המשותף לאיראן ולחיזבאללה. 

למרות האפשרות הסבירה כי חיזבאללה יממש את איומיו ויוציא אל הפועל פיגוע כנקמה על האירועים האחרונים המיוחסים לישראל בסוריה, בלבנון ובעיראק - הסיכוי לסבב הסלמה משמעותי בעזה עדיין נראה כרגע כבעל פוטנציאל גבוה יותר מאשר הסיכוי לכניסה ללחימה ממושכת בצפון. 

משחיקת ההרתעה ועד חוסר תוחלת מדינית - המשגים בהתנהלות ישראל מול רצועת עזה היו רבים. הממשלה הבאה תהיה חייבת להתמודד בצורה מעמיקה ומשמעותית עם המצב בדרום, הן מבחינה מדינית והן מבחינה צבאית. אבל עכשיו, ערב בחירות ומול איום משמעותי יותר מצפון, זה הזמן לגלות איפוק. כרגע האתגר של פיקוד הדרום הוא לאפשר למטה הכללי לרכז את מאמציו ומשאביו במתרחש בצפון.

הבעיה היא שכמו תמיד מבחן התוצאה הוא שיקבע. פיגוע קשה באזור הגדר או המשך ירי הרקטות עלולים לשנות את התמונה. את המצב הזה מנצלים היטב בג'יהאד האסלאמי, שהם אלה שירו את רוב הרקטות בתקופה האחרונה.

# # #

שני האירועים המרכזיים בצפון - בגבול המזרחי ברמת הגולן ובגבול לבנון - נתפסים בטעות כבעלי קשר מבצעי אחד מבחינת ישראל: סיכול פיגוע רחפנים שהוביל לפעולת תגמול המיוחסת לישראל בביירות. אלא שמדובר בשני אירועים שונים באופן מהותי, שרק משום שהתרחשו בתוך זמן קצר יש הקושרים אותם יחד. 

גם חסן נסראללה סימן השבוע את שני האירועים המרכזיים שמבחינתו היו חצייה של קו אדום: הפגיעה באנשי ארגונו שעמדו לבצע את פיגוע הרחפנים והשמדתו של מחסן ברובע א־דאחייה בביירות, שבו אוחסנו אמצעים השייכים לפרויקט דיוק טילים. שני האירועים הללו, שהתרחשו בתוך זמן קצר במיוחד, מעמידים אותו בפני דילמה משמעותית בדבר עוצמת התגובה. 

בשנים האחרונות נמנעה ישראל מלפגוע בפעילי חיזבאללה, גם כשאלו פעלו ביחידה נפרדת הכפופה באופן ישיר לשרשרת הפיקוד של כוח קודס של משמרות המהפכה. יוצאות מהכלל הן הפעולות המיוחסות לצה"ל שבהן חוסלו ג'יהאד מורנייה וסמיר קונטאר ב־2015. כמו בסיכול פיגוע הרחפנים, גם בשני מקרים אלו הפעולה המיוחסת לישראל נעשתה מתוך תפיסה מבצעית של סיכול פיגוע או חיסול תשתית טרור שמטרתה ביצוע פיגועים בשטח ישראל, ולא פעילות נגד ההתעצמות כמו זו שמבצע חיל האוויר בסוריה בשנים האחרונות. 

ההישג המודיעיני בסיכול פיגוע הרחפנים והאופן שבו הוא הוצא לפועל ראויים להערכה, אבל הסיפור הגדול של השבוע הוא הפעולה המיוחסת לישראל ברובע א־דאחייה. 

הדרמטיות של האירוע אינה רק בפעולה עצמה, שהסבה נזק לחיזבאללה ולפרויקט דיוק הטילים שעדיין נמצא בתהליך איסוף אמצעי הייצור. בהסתמך על הפרסומים המסר שהעבירה ישראל דרך פעולה מדויקת, שלא במקרה לא הובילה לנפגעים, הוא ברור: ישראל מוכנה לצאת למלחמה על מניעת הפרויקט. לא במקרה המסר מכוון גם לממשלת לבנון, והוא עובר גם בערוצים דיפלומטיים. 

בישראל סבורים שהנכונות של האמריקאים לפעול כבר מהשלב הראשון נגד תשתיות מדיניות של לבנון ולא רק נגד חיזבאללה תהיה גבוהה הרבה יותר הפעם מאשר הייתה במלחמת לבנון השנייה. לא במקרה את המסר הזה מקבלת ממשלת לבנון מכיוונים שונים בזירה המדינית, וגם במסרים גלויים בישראל. 

# # #

האירועים האחרונים אפשרו השבוע הצצה למערכה צבאית משמעותית מאוד, שמתקיימת בשנים האחרונות מתחת לרדאר, ובמרכזה הפעולות של ישראל לסיכול הניסיונות של איראן וחיזבאללה לשפר את יכולת הדיוק של הטילים שלהם. ההערכות בישראל הן שבידי חיזבאללה יותר ממאה אלף רקטות, אבל הן חסרות יכולת דיוק משמעותית. ההבדל בין פגיעה ברדיוס של עשרות עד מאות מטרים מהנקודה שאליה אתה מכוון לעומת פגיעה מדויקת הוא בעל משמעות אדירה בזמן מלחמה. 

בנאום שנשא באו"ם בספטמבר 2018 חשף ראש הממשלה בנימין נתניהו את מקומות האתרים בלבנון שבהם ניסה ארגון חיזבאללה לבצע שיפור ביכולת הדיוק של הטילים שברשותו. אפשר להעריך שעוד לפני הנאום ועד היום פועלת ישראל בלבנון באמצעים שונים על מנת לפגוע בהתקדמות הפרויקט. הפגיעה ברובע א־דאחייה נחשבת לפעולת החבלה הראשונה המיוחסת על פי הטיימס לישראל על אדמת לבנון, אבל במערכה הסמויה המתנהלת לאחרונה אפשר לחשוב גם על אפשרויות נוספות, שלכל הצדדים נוח יותר להשאיר בעמימות מוחלטת.

בכל מקרה, עיכוב של שנים בפרויקט הזה אינו מקרי. אם בעבר התפיסה בישראל הייתה שהתעצמות צבאית של ארגוני טרור או מדינות אויב אינה סיבה לצאת לקרב - נראה שהתפיסה השתנתה. הקו המרכזי בכהונת הרמטכ"ל הקודם גדי איזנקוט היה לתת עדיפות גבוהה למערכה הזו, ולשם כך הוא קיבל גיבוי ותמיכה מצד ראש הממשלה. 

אבל למרות המסר התקיף הזה, שהשבוע בא לידי ביטוי בפעולה הצבאית, ישראל לא מעוניינת במערכה, להפך. נתניהו נזהר מהפעלת הכוח הצבאי. אומנם ישראל הגדילה את מרחב הפעולה מול האיראנים ושינתה מעט את החוקים - ביצעה לכאורה פעולה חריגה בביירות וגם עמדה מול הצמרת הביטחונית האמריקאית שנזפה בה על הפעולות המיוחסות לה בעיראק - אבל היא לא שברה את הכלים. 

השאלה היא מה משמעות הפעולות שלך בעיני האויב. כדי להימנע מפרשנות מוטעית ישראל מנסה באמצעים שונים לספק לנסראללה וללבנון אפשרות למתן את הקו הלוחמני נגד ישראל. ואכן, בין ההצהרות שיצאו מלבנון על כך שישראל למעשה הכריזה עליהם מלחמה ועד לאמירות שנשמעות עכשיו מצד חיזבאללה - אפשר להבחין בשינוי. אבל עדיין, הנחת המוצא בישראל היא שחיזבאללה יגיב. 

צריך לעשות הבחנה בין הפרסומים של דובר צה"ל על חשיפת תוכנית הדיוק של איראן וחיזבאללה שבה התקבלה ההחלטה להוציא הרבה חומרים. לכן, כחלק מהעברת המסרים גם ללבנון וגם למדינות המערב אל מול העמימות שנשמרת לגבי התקיפה שיוחסה לכאורה ב"טיימס" הלונדוני, ישראל שומרת יחסית על פרופיל תקשורתי נמוך. גם במישור הפוליטי, למרות הבחירות המתקרבות נשמרת משמעת העמימות מצד השרים. בתקופה הזו, לצד ההישגים המבצעיים והמודיעיניים הראויים להערכה, גם לצניעות ולהורדת הפרופיל ולניהול מדיניות מושכלת בצפון ובדרום יש חשיבות בהקשר של מניעת הסלמה נוספת באזור.