אפילו בתקופת הבחירות, כולנו מתווכחים איזו עונה עכשיו - קיץ או סתיו?

זהו, הגענו לנקודת הרתיחה. המאני טיים. אוגוסט מאחורינו, והעיניים נשואות ל–17 בספטמבר. תאריך שנהייה סלב. אין ספק שהעם עייף, מפולג, משוסה, ובעיקר חם לו. אם כי קצת פחות. עצוב לראות את הוויכוחים ברשתות החברתיות, אבל בעיקר את הוויכוחים בחוץ, ואתה רק מתפלל שאף אחד לא ירים יד. מדובר בשתי אידיאולוגיות שמתנגשות אחת בשנייה, וכל אחד שמחזיק בדעה משוכנע שרק הוא צודק ושהאמת בצד שלו. אך האמת חמקמקה.

ישנם אלה שמתלבטים, שאינם יודעים בכלל אם יש פתרון. הם צפים, לעתים זזים בין עמדה אחת לאחרת. לי זה דווקא נראה מאוד הגיוני להתלבט, כי כל צד הוא קצת צודק אבל הוא גם לגמרי יכול לטעות. והמציאות מתעתעת. כל אירוע יכול לגרום לך להאמין בתפיסת עולם הפוכה.

הכי גרועים הם אלה שלא בוחרים באף צד, כי הם מחזקים את הקיצוניים משני הצדדים. ולעתים נדמה שאין באמת לאף אחד אידיאולוגיה, אלא הכל סתם. עניין של אופנה. ללכת אחרי מי שנחשב טרנדי. ואופורטוניסטים לא חסר. יום אחד הם הולכים לצד אחד, ופתאום השבוע הם מאמינים לצד השני. וכל שנה זה אותו דבר. אבל אין מה לעשות, חייבים להכריע, ולהחליט על גורלנו.

אני כמובן מדבר על השאלה המהותית שכל אחד חייב להכריע בה: איזו עונה עכשיו - קיץ או סתיו? 

כולנו מכירים את זאת שמגיעה לעבודה ואומרת שהיא שמעה אתמול את דני רופ מדווח שהיה באיזה שהוא מקום בארץ טפטוף. "איזה טפטוף? מה טפטוף? על מה את מדברת?", מיד ישתיקו אותה. ואולי אפילו יסיתו נגדה שהיא תמיד הייתה בעד הסתיו. יכנו אותה בשמות. "סתווית קיצונית" יקראו לה, וימשיכו לטעון שחום אימים בחוץ. והרי לא בכדי היא הגיעה עם הבשורה הרטובה - יש לה אינטרס. כולם יודעים שהיא כבר כמה ימים זוממת לכבות את המזגן. או לפחות להעלות באיזו מעלה אחת או שתיים.

לעומתה יהיה מי שיטען בנחישות ששום דבר לא השתנה מאוגוסט, ואנחנו לגמרי עדיין באמצע הקיץ. הם לא יסכימו שתהיה שום פשרה בעניין. המזגן חייב להישאר על 20 מעלות, ואפילו לא מעלה אחת יותר. בהקלטות סתר הם יגידו שהם היו יכולים לחיות עם מזגן שמכוון ל־21 או אפילו 23 מעלות, אבל הם פוחדים שאם הם יוותרו מעט בעניין המזגן, זה יגרור אותם לוויתורים נוספים, כואבים הרבה יותר, כמו פתיחת חלון למשל. וכשזה נהיה עקרוני, לכל אחד יש גם אגו, והרוחות מתלהטות.

אנשי הסתיו הם פשרנים מטבעם, נאחזים בכל סממן קטן כדי להכריז על שינוי בעמדה של מזג האוויר. תראו מה הולך בחוץ, הם יגידו, העולם משתנה. תראו מה קורה באירופה, בפריז גשם, בלונדון גשום, בברלין ייתכנו ערפילים, ואתם נאחזים בקיץ? די. אתם תקועים בעבר. מזג האוויר זז קדימה. בחדשות כבר הכריזו על טפטוף. והמתנגדים ימשיכו לטעון: יורקים עליכם ואתם אומרים טפטוף? עדיין חם מאוד, שום דבר לא השתנה. השמש אותה שמש. הים אותו ים. אתם עצובים, רומנטיים ומייחלים לשלכת, אבל הכל בדמיון שלכם. אין כלום ולא היה כלום.

אני רואה את הסכסוך הזה ושואל איפה החזאים שלנו, איפה החזון שלהם? מדוע הם לא פותרים את הבעיה הזאת. אולי נוח להם לא להכריע, לשמור על הכיסא שלהם ולתת לעם להתפלג. הם לא פותרים את הסכסוך, הם מנהלים אותו. יום אחד הם מראים שהגרף יורד קצת, ואז לקראת סוף השבוע הם מדווחים על עלייה נוספת בטמפרטורות. וכל צד לוקח מהנתונים האלה את מה שנוח לו. הרי זה עוד יוביל אותנו למלחמה הגרועה ביותר: מלחמת האקלים. עזבו את האויבים מבחוץ, אנחנו נאכל פה אחד את השני, ועל מה? מי שקר לו במשרד שילבש משהו ארוך, לעזאזל.

לכאורה בראש השנה הכל ייפתר והארץ תשקוט עונה שלמה, כי כל ילד יודע שראש השנה זה סתיו. אבל השנה זה שונה, כי אנשים מפיצים פייק ניוז כדי להטות את הכף לטובתם. פוסטים מסיתים ומיוזעים ברשת טוענים שחם פה עדיין, חם מאוד אפילו. הם מתכחשים לירידת המעלות, לא מאמינים בקרירות בלילות. הם, דרך חברות בינלאומיות כמו פייסבוק ששולטת במידע, גורמים לכולנו להאמין שהטפטוף הוא שמועה. ולא לדעת את האמת זה מפחיד, כי בלי שנשים לב מישהו פה עוד עלול להירטב.