אם בכחול-לבן ימשיכו לשבת על העץ הלא-נכון ולהתעקש על "העיקרון המוסרי" כביכול, והמופרך והילדותי למעשה, בלי נתניהו, הם עלולים להביא לבחירות שלישיות, שבהן אולי יובסו, עם הגיבנת האנטי-ציונית הקשה שנוספה אליהם, בלי בל"ד ועם בל"ד.
אפשרות מפחידה אחרת היא שסירובם העיקש והמטופש לממשלת רוטציה בחלוקה עם נתניהו, תוביל לממשלת נתניהו-ליברמן מסוכנת, שתתאפשר לאחר פשרה אזרחית זעומה כלשהי עם החרדים, בשם חסימת הערבים האנטי-ציוניים. כך נפסיד כולנו את הסיכוי המעולה לממשלת אחדות,שהנשיא ריבלין הוביל אליה בכישרון ובחוכמה, במה שיכול להיחשב כשיא חייו ושיא הקריירה שלו, עניין מרגש במיוחד בגיל 80.
וצריך להבין: עצם קיומה של ממשלה משותפת כזו, עם הרוב החילוני והמתון שלה, ולו גם עם החרדים בתוכה, יוכל להבטיח לישראל התנהלות שפויה בכל התחומים. מצד אחד, למשל, אי פינוי התנחלויות, ומצד שני, אי סיפוח.
ומכל מקום, על מהותה ועקרונותיה של התנהלות שפויה כזו, בתחום המדיני והביטחוני, האזרחי והכלכלי, צריכה כחול-לבן להתעקש, לא על החרמת נתניהו, הפועל לגמרי במסגרת חוק ראש הממשלה, המאפשר לו כזכור להמשיך לכהן כראש ממשלה גם תחת כתבי אישום, אם יהיו. אגב, חוק שיש לו חשיבות כשלעצמו, כדי שראש ממשלה בישראל לא יהיה גם בעתיד עלה נידף ברוח התקשורת והשופטים מטעם עצמם.
לכן, פסילת נתניהו אישית, בגיבוי יאיר לפיד ויעלון (ובשוליים גם שני הצדיקים ברק ואולמרט), מטעמים מוסריים כביכול, היא דגל מגוחך ואנטי-חוקתי שעלול לחסל את סיכוייו של גנץ לכהן אי-פעם כראש ממשלה, וזאת דווקא כשהסיכוי הזה מונח ממש לרגליו. רק קח.
גם הצעת הנבצרות המקורית, המבריקה והחכמה של הנשיא ריבלין, שהתגלה כאן כאמור במיטבו, יכולה להיות מציינת ממש. שני ראשי ממשלה, אחד נבצר ואחד בפועל. בנסיבות הקיימות, אין טוב מזה. כמו שאמר הרבי מקוצק, וציטט המישנה לנשיאת העליון לשעבר, התלמיד החכם אליקים רובינשטיין: "אין ישר מסולם עקום". כל מה שצריך הוא לרדת באמצעותו מהעץ הגבוה. ואפשר לגמרי. ומבחינה זו אין ספק כי הוויתור מצד נתניהו על זכותו החוקית לטובת נבצרות, לטובת הסולם העקום, הוא ויתור מרחיק לכת.
בקיצור, במקום ההתעקשות האווילית לשים את עצמם כשופטים מטעם עצמם ולפסול את נתניהו,שלא ברוח חוק יסוד ראש הממשלה, צריכה כחול לבן להיענות לגמרי לרעיון הרוטציה בין נתניהו לגנץ ולהתעקש על עקרונות היסוד ההכרחיים ועל חלוקת התיקים הנכונה. ואין סיבה, אגב, שלא תתקיים רוטציה כפולה גם עם לפיד, שנה גנץ ושנה הוא. למה לא? כי ליצמן לא מוכן? אדרבא.
ואסור לשכוח: מדובר בממשלת הצלה לישראל. כמה מרגיע יהיה לדעת, למשל, שנתניהו לא יוכל להוביל למלחמה בצפון או בדרום בלי הסכמת גנץ, שכבר מנע פעם כרמטכ"ל, ככל המסופר והמודלף, התקפה ישראלית שתכננו נתניהו וברק באיראן.
וכמובן, אסור לוותר על עקרונות היסוד האזרחיים ההכרחיים: הוספת השוויון לחוק הלאום, נישואים אזרחיים, שבת פתוחה חלקית, חוק גיוס סביר, מתווה הכותל וכו'. כל השאר מותנה באיוש התיקים: די שכחול-לבן או אחת משותפותיה (עמיר פרץ או ניצן הורוביץ, למשל) יקבלו את משרד הפנים, ובא גואל חלקי לישראל. על זה צריך להתעקש, לא על פסילת נתניהו. תהיו שפויים.