1 אילו במערכת הפוליטית היו בוחרים את שיר השבוע - לפזמון ראש השנה הישן והטוב "עוד תראה, עוד תראה כמה טוב יהיה בשנה הבאה" היו סיכויים טובים לזכות. לא משנה עם מי אתם מדברים - עם אנשיו של בני גנץ או של יאיר לפיד, עם מקורביו של בנימין נתניהו או של אביגדור ליברמן - כולם חוזרים על אותו משפט בדיוק: "הכל יקרה רק כשהמנדט יעבור לכנסת ויינתנו 21 ימים. אז יתחיל המשחק הגדול והאמיתי. עוד תראי כמה טוב יהיה". באשר לשאלת ההמשך המתבקשת, למה ואיך בדיוק יהיה טוב - כל שחקן וגרסתו.
בליכוד מאמינים באמונה שלמה כי כחול לבן לא תעמוד בלחץ של הישורת האחרונה, ותתפרק. "הם הרי לא מפלגה הומוגנית אלא גוש זמני של כמה מחנות", טוענים בליכוד. בניתוח הזה יש בהחלט פער מסוים בין הרצוי לבין המצוי, ובכל זאת, יש בו הרבה מן האמת. בימים אלה כחול לבן היא בלוק, ושני מחנות בו. מחנה גנץ נתפס כפשרני וכפייסני יותר, היונים של המפלגה. לעומת זאת מחנה לפיד־אשכנזי הוא מעוז הנצים, והם אינם מוכנים לשמוע על שום אחדות, אם היא כוללת אזכור של השם נתניהו ושל המילה רוטציה. לא שגנץ ואנשיו מוכנים לוותר לנתניהו ולהיכנס לממשלתו, אך לדבר על אחדות הם מוכנים בכל זאת.
בסביבתו של רה"מ אומרים כי "בכל פעם שגנץ נפגש עם נתניהו הוא מראה סימני התרככות, כאילו הוא מוכן לדבר על אחדות. ובכל פעם שהפגישה מסתיימת והוא חוזר הביתה - קרי ללפיד - עמדתו משתנה והוא חוזר אל אותה נקודה בדיוק שממנה התחיל. נראה כי יש לנתניהו השפעה על גנץ, אבל השפעתו של לפיד עולה עליה".
מקורביו של גנץ דוחים את הניתוח הפסיכולוגי־פוליטי הזה וטוענים כי אין שום שינוי בעמדותיו של יו"ר כחול לבן וכי אין הוא מושפע משום גורם זר כלל וכלל.
במחנה הנצים נושבת רוח מלחמה. יש מי שאומר כי לא בכדי אשכנזי מתנגד לממשלת אחדות, בכל קונסטלציה שהיא. אין זה סוד כי לפי חלק מהסקרים שהוזמנו לאורך הקמפיין, הרמטכ"ל ה־19 (אשכנזי) זוכה לפופולריות רבה יותר מהרמטכ"ל ה־20 (גנץ). בשיחות פרטיות אנשי כחול לבן אינם שוללים את האפשרות להחלפת היו"ר במקרה של הליכה למערכת בחירות נוספת. "אם בני נכשל פעמיים בניסיון להשיג את ראשות הממשלה, אולי גבי יצליח במשימה יותר ממנו".
גם ללפיד יש כמובן שאיפות משלו. אדם שבמשך כמה שנים בנה את עצמו כמועמד מוביל לראשות ממשלה לא יוותר על חלומו כל כך מהר. אם גנץ ייגש למערכה הבאה כשהוא נושא את תואר "רה"מ" (הרוטציה לא משנה את התמונה הכוללת), סיכוייו להמשיך להנהיג יהיו גבוהים בהרבה. לפיד יודע היטב כי התואר הוא הבונוס המשמעותי ביותר, ואף שהסכים השבוע לוותר על חלקו ברוטציה עם גנץ במקרה שתוקם ממשלת אחדות - הוא אינו מתלהב מרעיון הרוטציה בין נתניהו לגנץ.
זאת ועוד: אחרי החישובים הפוליטיים (או במקביל להם) יש גם עקרונות והבטחות לבוחר. וקהל בוחריו של לפיד (חלקו אומנם ערק לישראל ביתנו, אך הרוב נשאר) אינו חולם על ממשלת אחדות שכוללת את המפלגות החרדיות. יו"ר יש עתיד זוכר זאת, וגם את הכרזותיו שלא יישב עם נתניהו תחת כתב אישום. לכן כל הפגישות בין צוותי הליכוד לאלה של כחול לבן הסתיימו בלא כלום. למה להם למהר?
אומר מי שאומר בקרב אנשי כחול לבן: "נחכה עד הישורת האחרונה, ל־21 הימים האחרונים שיינתנו לכנסת בניסיון האחרון להרכיב קואליציה. אולי הגוש של 55 תומכי נתניהו יתפרק עד אז? אולי הסדקים בליכוד יניבו פירות ויגרמו לפוטש? אנחנו לא מתווכחים כעת כי זה עוד מוקדם מדי. מקסימום נריב לקראת הסוף".
2 באופן פרדוקסלי (אך צפוי) בליכוד רואים את תמונת המצב באופן דומה. גם שם לא ממהרים לשום מקום, וגם שם טוענים כי כרגע "אין טעם לשום מהלך רציני, הכל יתחיל ב־21 הימים האחרונים כשהמנדט יעבור לכנסת".
אנשי הליכוד לא שינו את דעתם. הם מתעקשים שהממשלה האפשרית היחידה היא ממשלת אחדות לאומית עם נתניהו כרה"מ ברוטציה ושגוש ה־55 (הליכוד, ימינה והמפלגות החרדיות) יישאר על כנו. אנשי נתניהו אינם נלחצים גם מהעובדה שראשי כחול לבן אמרו בפירוש כי הם אינם מעוניינים במו"מ כל עוד בצד האחר נמצא גוש הימין כולו ולא הליכוד גרידא.
"חכי, חכי", עונים בליכוד בנימה מרגיעה, "כל זה משחק פוליטי ומשיכת זמן. בישורת האחרונה הם ידברו אחרת. לליכוד חסרים 6 מנדטים להשלמת הקואליציה, לכחול לבן חסרים 14. גנץ לא מסוגל להגדיל את הגוש שלו ב־14 מנדטים, זוהי משימה בלתי אפשרית. הוא ייאלץ להתחיל להתפשר".
בליכוד בונים על כך שכאשר תוצב בפני גנץ הדילמה - לתמוך במתווה ריבלין וללכת לממשלת אחדות, או לסחוב מדינה שלמה למערכת בחירות נוספת ולהצטייר כאחראי לכך - הוא יעדיף את האפשרות הראשונה. גם במחיר של פרידה ממחנה לפיד–אשכנזי. כך, בעוד אנשי כחול לבן מחכים בכיליון עיניים לפירוקו של גוש הימין, בגוש הימין ממתינים בקוצר רוח לפירוקה של כחול לבן.
בינתיים הזמן חולף, השיירה תקועה וכולם עסוקים במשחק האשמות. כך למשל טענו השבוע אנשי כחול לבן כי "נתניהו לא מוכן לוותר על המקום הראשון ברוטציה". בליכוד הכחישו ואמרו כי נתניהו מוכן להיות שני אחרי גנץ, אלא שגנץ אינו רוצה לראות את נתניהו מכהן כרה"מ תוך כדי משפט.
3 בעוד שני הצדדים המשיכו במשחק הטניס הפוליטי התעסק יו"ר ישראל ביתנו בחתונת בנו עמוס. לאחר ראש השנה, כאשר חזר לשגרה, קיבל את מה שהציע עוד לפני כשבוע. נתניהו פנה לליברמן רשמית והזמין אותו לפגישה במשרדו. גם זה נראה כמו עוד סבב של משחק ההאשמות.
טרם כניסתו של ליברמן ללשכתו של נתניהו אמרו בליכוד כי הם מוכנים לתת לאיווט עד חצי המלכות, כולל חוק גיוס, עוד ויתורים של המפלגות החרדיות, הצעה למיזוג עם הליכוד ותפקיד ממלא מקום רה"מ כשנתניהו ייצא לנבצרות. "נתניהו ידע לתת לו הצעה טובה, אלא שאיווט לא בא כדי לקבל הצעות", קבעו מראש מקורבי רה"מ.
ליברמן לא אמר דבר למעט הוצאת הודעה רשמית לתקשורת רבע שעה אחרי שעזב את לשכת רה"מ. אין התקדמות, סיכמו את הפגישה בליכוד.
אלה שמכירים את ליברמן סבורים כי לא גודל ההצעה הוא הבעיה. הסיבה העיקרית היא חוסר אמון מוחלט במפלגות החרדיות שנוצר אצל יו"ר ישראל ביתנו. "הוא לא מאמין לאף מילה ולאף הבטחה שהם מוכנים לתת, בעל פה או בכתב", טוענים שם. "המבנה הפוליטי שלהם שונה מאוד, הוא כולל מרכיבי יסוד שקשה להתמודד איתם. אתמול הגעת להסכמות עם גפני, ומחר מועצת גדולי התורה, שליצמן כפוף לה, תחליט אחרת והכל נגמר. איווט לא ילך על זה שוב".
גם ליברמן מחכה ל־21 הימים האחרונים. אם נתניהו אינו מוכן לוותר על שותפותו עם החרדים כעת, אולי יבשיל לזה אז? זה קרה ב־2013, כך שתקדים כבר יש, והתקדים נותן תקווה גם לעתיד.
מי ימצמץ ראשון? האם עוד נראה כמה טוב יהיה? נדע בישורת האחרונה.