האנטישמיות של ה־BDS: מזוקקת, גזענית ומתבטאת בסמלים נאציים

המשרד לנושאים אסטרטגיים והסברה פרסם מחקר. 65 עמודים מעוצבים היטב. עטיפה בשחור־לבן־אדום עם איור של מסכה לבנה, מכוסה כולה ססמאות מוכרות - "חופש, שוויון, אחווה, צדק ושלום". הכיתוב באדום מסביר מה יש מאחורי המסכה: "אופיו האנטישמי של ה־BDS נחשף". זהו בלי ספק נושא אסטרטגי המצריך מאבק הסברתי של מדינת ישראל. בשבוע שעבר הופיע השר האחראי גלעד ארדן בפרלמנט האירופי בבריסל והציג את המחקר.
 

הייתי בפרלמנט הזה. גם במוסדותיו בבריסל וגם בשטרסבורג. מוסד מוזר, לא פרלמנט טבעי של מדינה ריבונית אלא של איחוד, לעתים רופף, של מדינות אירופה, של מפלגות מהמדינות החברות בו. הפרלמנט הזה אמור לייצג מפגש אינטרסים כלכליים, ביטחוניים, מדיניים ודמוגרפיים, והוא עצמו אינו אלא מסכה המורכבת מעקרונות אנושיים נעלים ונאצלים המודבקים ביניהם בדבק יעיל של ציניות. לאיחוד האירופי יש אינטרסים עמוקים בעולם המוסלמי והערבי בפרט, כשוק חשוב ליצוא ממדינות האיחוד, ליבוא דלק. האיחוד נגוע בפחד עמוק מהגירת המונים ממדינות האסלאם, וחשש מבוסס מטרור אסלאמי. למפלגות השמאל מהמדינות החברות, כמו גם למפלגות "ירוקות" שונות המיוצגות בפרלמנט האירופי, יש בעשורים האחרונים עמדה אנטי־ישראלית קיצונית. כל המרכיבים הללו הופכים את הבמות הרשמיות השונות של האיחוד לזירה לא ידידותית במיוחד למדינת ישראל.
 

ואף על פי כן, ואולי דווקא בגלל כל אלו, ההופעה בפרלמנט האירופי שנועדה להסרת המסכה מתנועת השטנה ושנאת ישראל המיוצגת בראשי התיבות BDS - חרם, מניעת השקעות וסנקציות נגד ישראל - חשובה ואסטרטגית באמת.
 

BDS אינו ארגון. אין לו כתובת. זוהי תנועה. אבל היא מובלת בידי "ארגון החרמות המרכזי" (BDS NATIONAL COMMITTEE ,BNC), שבסיסו ברמאללה ושהוקם בידי עומר ברגותי, לשעבר דוקטורנט באוניברסיטת תל אביב. הארגון הזה מאגד 28 ארגונים פלסטיניים שונים, הניזונים בעיקר ממימון מערבי. התנועה הקימה גם עשרות ארגונים בארה"ב ובאירופה, העוסקים בעיקר במאבק שתכליתו חיסול מדינת ישראל, והכל במסווה של מאבק לגיטימי לזכויות אדם של בני "העם הפלסטיני". 
 

השמאלנים האדוקים או המבולבלים ביותר מסתתרים מאחורי הטענה שמדובר במאבק פוליטי לגיטימי נגד מדיניותה של ישראל, נגד "הכיבוש" למשל. אבל ה"פתרון" שלהם לסכסוך היהודי־ערבי אינו אלא "הפתרון הסופי" למדינת היהודים. כל ארגון או פעיל שקורא ל"סיום הכיבוש ופלסטין חופשית מהירדן עד לים", יודע שהוא קורא לחיסולה של מדינת ישראל. כל מי שקורא ליישום "תביעת השיבה" מבין שהוא מתכוון למחיקתה של מדינת ישראל כמדינה יהודית. כל מי שמצדיק או "מבין" פעילות טרור נגד ישראל, רואה לנגד עיניו תמונת עולם שבה ישראל אינה קיימת. 

חוברת ההסברה שהפיקה מדינת ישראל באה להציג בפני העולם את שורשי השנאה המגולמת בתנועת ה־BDS: אנטישמיות מזוקקת, גזענית, המתבטאת בביטויים וסמלים נאציים. 
 

הכלים שבהם עושים ארגוני ה־BDS שימוש הוגדרו היטב בידי נתן שרנסקי: דמוניזציה, דה־לגיטימציה, ומוסר כפול. כך הכשירו האנטישמים רדיפה ורצח יהודים, מימי קדם, דרך משרפות בירקנאו וטרבלינקה, ועד ימינו אנו. היהודים היו רוצחי המשיח, מרעילי הבארות, מפיצי המגפות, השולטים בעולם באמצעות "זקני ציון", הבנקים, התקשורת, הקומוניזם והקפיטליזם גם יחד. היהודים רצחו ילדי נוצרים כדי לאפות מצות וילדי ערבים כדי להשביע צימאון לדם. טפלו עלינו בוגדנות, "נאמנות כפולה", והפלו אותנו לרעה. כל מה שהיה מותר לגויים היה אסור ליהודים, מימי "ונוסף גם הוא על שונאינו", דרך ימי ה"נומרוס קלאוזוס", ועד שלילת זכותנו להגנה עצמית כשאלפי רקטות משוגרות אלינו. 
 

"כשם שהאנטישמיות של אתמול הכשירה את הקרקע לקראת גירוש ורצח של היהודים, כך מנהיגי תנועת ה־BDS תרים אחרי הכלים העתיקים של דמוניזציה, דה לגיטימציה ומוסר כפול על מנת להניח את היסודות לעולם ללא מדינת ישראל", כותב שרנסקי.
 

לפני כשלוש שנים גיבשה "הברית הבינלאומית לזיכרון השואה" הגדרת עבודה לאנטישמיות: "אנטישמיות היא תפיסה מסוימת של יהודים, שיכולה לבוא לידי ביטוי כשנאה כלפי יהודים. ביטויים מילוליים וגופניים של אנטישמיות מכוונים כלפי יחידים, יהודים או לא־יהודים, ו/או נגד רכושם, נגד מוסדות של קהילה יהודית ואתרים דתיים. ביטויים מעין אלה יכולים גם להיות מכוונים נגד מדינת ישראל, כשזו נתפסת כקולקטיב יהודי".
 

מרגע ש־15 מדינות, ובהן ארה"ב והאיחוד האירופי, אימצו הגדרה זו - אין להן ברירה אלא להכיר בתנועת ה־BDS כתנועה אנטישמית מובהקת. חוברת המשרד לנושאים אסטרטגיים מספקת להן את ההוכחות לכך. מובאות עשרות דוגמאות כי מה שנחזה כ"ביקורת לגיטימית" נגד ישראל, אינו אלא תעמולה אנטישמית נתעבת. כך הכירה ממשלת גרמניה כי הקריאה להחרים מוצרים עסקיים או אומנים יהודים מהדהדת את הקריאה של הנאצים "אל תקנו מיהודים". זו וזו אינן יכולות לחסות תחת "חופש הביטוי". לא באירופה, לא בארה"ב. בטח לא בישראל או ברמאללה.
 

המחקר המוצג בחוברת מביא כ־80 דוגמאות לתעמולה האנטישמיות. הגרפיקה של הקריקטורות האנטישמיות נוטפת רעל ושנאה. יוליוס שטרייכר, מייסד ועורך ה"דר שטירמר" הנאצי, לא היה מהסס לפרסם אותן מעל דפיו, כי המוטיבים האנטישמיים של הקריקטורות הגזעניות בעיתון הזה הם מקור השראה ברור לשונאי ישראל בימינו. למה להמציא אם אפשר להעתיק את דמות היהודי הטובל בדם ושולט בעולם? ואם ה"דר שטירמר" הסתפק בדרך כלל בקריקטורות מכוערות בשחור־לבן, עושים ראשי תנועת ה־BDS וארגוני הבת שלה גם שימוש בכלים גרפיים צבעוניים הזמינים חינם באינטרנט. היהודים ומנהיגי ישראל מוצגים כשטן וכחזירים, היהדות כתמנון, ו"בהפוך על הפוך" - אנו מוצגים כנאצים. 
 

וכאשר קריקטורות כאלו מציפות את הרשת, את הקמפוסים, ומונפות בהפגנות נגד ישראל - אי אפשר לגלגל עיניים ולהתפלא על כך שחלחלו גם ל"זרם המרכזי", גם לקריקטורה אנטישמית בוטה שהופיעה ב"ניו יורק טיימס" שבה טראמפ, כיהודי דתי עיוור, נגרר אחרי כלב נחיה בדמות נתניהו העונד מגן דוד.

אבל קריקטורות אנטישמיות הן רק ההתחלה. ההצהרות ה"פוליטיות" של מנהיגי הארגונים שוללות במפורש את זכותה של מדינת ישראל להתקיים ואת זכות ההגדרה העצמית של העם היהודי. עומר ברגותי, מייסד ה־BDS, הצהיר כי הוא "בהחלט מתנגד לזכותה של מדינה יהודית להתקיים בכל חלק שהוא של פלסטין". כלומר - לא "הכיבוש" של 67' הוא המטרה לתעמולה שלו, אלא עצם קיומה של ישראל. גם בגבולות 1948. זוהי דה לגיטימציה של מדינה יהודית. זוהי אנטישמיות. 
 

במסווה זה של התנגדות פוליטית לכאורה למדיניותה של ישראל מתנחלת תנועת ה־BDS בקמפוסים בארה"ב. השמאל הרדיקלי האמריקאי הופך בצינורות הללו לאנטישמי ומשיל מעליו את המסווה הדקיק של מאבק למען מיעוטים וזכויות אדם. 
 

המחקר של המשרד לנושאים אסטרטגיים עוסק בפעילות האנטישמית של ארגוני ה־BDS במערב. אך רק עיוור יוכל להתעלם מכך שארגוני שמאל קיצוני בישראל אימצו ממש את אותה תפיסת עולם. רבים מהם עושים זאת כאן, בבית, גם במימון "הקרן לישראל חדשה". המאבק באנטישמיות הגואה במערב חיוני ודחוף. אבל צדקה, כך למדנו, מתחילה מבית. קשה לתבוע מלחמת חורמה בחוץ כשאנו מניחים לשונאי ישראל מבית לפעול בלא מגבלה, כשהם חוסים תחת אותן טענות של "מאבק לזכויות אדם" ו"חופש ביטוי". ומה לנו להלין על אנטישמים בחוץ המציגים אותנו כנאצים אם גם אצלנו יש מנוולים שעושים ממש כך.

יוליוס שטרייכר נידון למוות במשפטי נירנברג על חלקו בהסתה להשמדת היהודים. הוא הוצא להורג. לידיעת ברגותי ושותפיו.