חרדת נטישה: כה אמר בנימין נתניהו: "איראן מאיימת למחוק אותנו מהמפה... היא מתחמשת בלא הרף, תוקפת את חופש השיט בנתיבי השיט הבינלאומיים, הפילה כטב"ם אמריקאי גדול (מה גדול? ענק!) ותקפה בהתקפה גסה וחסרת תקדים (מה גסה? חצופה ממש!) את שדות הנפט בסעודיה". מי שרוצה להבין למה מתכוון המשורר מבלפור חייב ללחוץ על מיוט בשלט ולהביט בפרצופו של נתניהו. כך ניתן לשמוע בבירור מה הוא באמת אומר: אני לא רוצה ללכת לכלא.
הסיבה האמיתית שבגינה האיש ראוי לכל מה שעשוי לקרות לו היא, בין השאר, חרפת התבוסות הצבאיות המחפירות בכל החזיתות, הבגידות בשותפים והצביעות בהמשך. למשל שבע שנות לחימה להפלת אסד והרחקת האיראנים לצד סעודיה, ארה"ב, מיליציות של צבא סוריה החופשית והכורדים, שהסתיימו בכישלון משותף ובגידות הדדיות. אסד והאיראנים כאן כדי להישאר, סעודיה מחפשת דרך להסדר עם איראן, והכורדי מצדו של טראמפ יכול ללכת (לעזאזל).
מה שמעצבן הוא שהטיפוס הזה, טראמפ, מתרברב השכם והערב "ניצחתי את דאע"ש", ומי שלחם בפועל היו הכורדים בעוד טראמפ מתקפל ומסגיר אותם להפצצות ארדואן. המגוחך מכולם הוא נתניהו, שנלחם בסורים שחברו עכשיו לכורדים, בעוד הוא עצמו "מגנה", "מזהיר" ומקונן: "ישראל מגנה בתוקף את הפלישה הצבאית של טורקיה ומזהירה מפני טיהור אתני של הכורדים על ידי טורקיה ועושי דברה (מי אלה? איראנים? BDS?)... ישראל תעשה כל מאמץ להגיש סיוע הומניטרי לעם הכורדי האמיץ". מדובר בצביעות חצופה ובטול קורה מבין עיניך.
מבחינה מעשית חזר נתניהו (ליגה אחרת) למקומו הטבעי במסדר הפילגשים הנטושות. היא ניצב שם בשורה אחת עם הכורדים, הסעודים, האפגנים, הווייטנאמים, הדרום קוריאנים ושאר נבגדי האימפריה האמריקאית. מאז מלחמת העולם השנייה נקטה ארה"ב מדיניות של השתמש וזרוק וטראמפ הוא לא חריג. לא משום שהוא "לא צפוי", אלא דווקא משום שצפוי לחלוטין שהוא (ברמה האישית, לא האסטרטגית) יבגוד בלוזרים שלא הביאו את הסחורה שציפה לה.
ברמת הדימוי העצמי של ישראל השאלה היא איכה הייתה לזונה קריה נאמנה. כמו בעלים מכים, גם מדינות מכות הן מדינות מוכות, ולמדינת העם היהודי יש טיעונים לא רעים לקולת העונש: הרומאים הגלו אותנו, הנאצים שרפו אותנו והאנטישמים רצחו אותנו. זהו העולם שהכה אותנו, והוא אשם בכך שאנחנו מכים את אויבינו גם כאשר לא מאיימת עלינו סכנה של ממש.
וזה אגב גם תירוץ לא רע כאשר אנחנו בוגדים בשותפינו: במשת"פים הפלסטינים ברצועת עזה במבצע קדש ובטיפול הרשלני במשת"פים ב־50 שנות שליטה בגדה. רק לפני כשנה, כאשר צבא אסד השתלט על דרום־מזרח סוריה, התירה ישראל לכמה מאות משפחות ששיתפו איתנו פעולה להימלט. לא לישראל כמובן אלא לירדן, כשאנחנו מממנים את מחייתן בתקופה הראשונית. משנת 2000 ועד היום לא הצלחנו לעכל את לוחמי צד"ל שחמקו מדין חיזבאללה עם משפחותיהם לישראל כאשר נסוגונו מלבנון. וגם זה קרה רק בזכות לחצו של האוגדונר בני גנץ שפיקד על הנסיגה ופתח את שער פטמה לסלקציה אכזרית, על פי מיטב המסורת של בוגדים כוחניים ונבגדים חסרי אונים. שלא לדבר, אפרופו קינת ביבי, על הפקרת כורדיסטן העיראקית לטבח של סדאם חוסיין ב־1975.
דווקא עכשיו מתריע יוסי שיין ("ידיעות"): "אנחנו ערב בגידה אמריקאית גדולה בכורדים שסייעו לאמריקאים במאבק במדינה האסלאמית". שיין הוא אמריקנולוג אקדמאי ומאותגר מודעות עצמית ולאומית ככל ישראלי טיפוסי. הבוגדים השוטים והמשוטים ב־1975 היו הישראלים, שסייעו במצוות ה־CIA למלחמת הכורדים בסדאם חוסיין. מחזות של אחים לדם וידידות נצח הוצגו אז בהרי כורדיסטן בין נציגי המוסד הצנחנים והלוחמים הכורדים. גם אז היינו פילגש אמריקאית במלחמה נגד סדאם לטובת השאח הפרסי (עם נימוקים כמו החזית המזרחית). ברגע שבו השאח התפשר עם סדאם התקפלו הצנחנים ואנשי המוסד שהיו תומכי לחימה בשטח, והשאירו את הכורדים חשופים לנחת ידו של סדאם, שלא איחרה להכות. אז זו הייתה ממשלת רבין שבלע ושתק, אז מה לנו כי נזדעק היום על בגידת טראמפ וארה"ב?
עוד קווץ' קטן
החלק הבעייתי הוא הפרשנים שמסבירים לנו שסיבת הבגידה היא לא אופייה של ארה"ב, אלא אופיו הבוגדני והלא צפוי של טראמפ. מראש, ולשבר שנייה, טראמפ לא חשב שארה"ב צריכה להילחם בסוריה והוא חזר ואמר חבל"ז בסוריה. זהו הטרטור האינסופי שיצא מבלפור, פלוס הפעלולים החלולים בירושלים וברמה (שגרירות, הכרזה על סיפוח וכו'), שמנעו מאזרחי ישראל להבין את המובן מאליו: מדובר בג'וקר.
"הגיע הזמן", אמר נציג הנאורות בבית הלבן, "שארה"ב תצא מהמלחמות המגוחכות והאינסופיות והשבטיות במזרח התיכון. סוריה, טליבאן, ישראל, אפגניסטן, סעודיה, איראן הם שבטים במזרח התיכון, מגדיר טראמפ, שהוא בור וגזען בהגדרה. לפעמים הוא נדרש להוכחת מצ'ואיזם כוחני לצורכי הבייס שלו, ופעם אפילו הפיק מופע אורקולי של טומהוקים להוכיח "נחישות" מול אסד. השבוע הציג פריסת כוחות טלוויזיונית תיאטרלית אי שם בסעודיה.
עסקת המאה האמיתית שלו היא קחו או קנו נשק ונהלו את מלחמות השבטים שלכם בלעדינו. הגבר היחיד שאמר ברורות ("מעריב", בסופ"ש הקודם) "גם אני טעיתי בחושבי שטראמפ הוא הידיד הטוב ביותר שהיה לנו בבית הלבן" היה אלון בן דוד. עוד קווץ' קטן, ואחרי הטעות בהבנת טראמפ תתבהר הטעות בהבנת בלוף הדמון האיראני של נתניהו.
ודאי שהאיראנים לא אוהבים אותנו, מצדם שנימחק מעל פני האדמה, אלא שלשבר שנייה הם לא התכוונו לנהל מולנו מלחמת שמד גרעינית. איומים קבועים מצד ממשלת ישראל והמב"מ (מלחמה בלי מטרה) שצה"ל ניהל בפקודת הממשלה חישלו באיראן את הרצון בנקם, העלו את מפלס האיומים הנגדיים ושיפרו את היכולות. את ההוכחות הם הציגו בתקיפת מתקן נפט סעודי בטילי שיוט. עכשיו לך תפתח במלחמת עולם מזרח תיכונית אם ארמדה של טילי שיוט איראניים תרד על מתחם אסטרטגי אחד בישראל.
הדרך היחידה להיחלץ מהפלונטר המדמם היא הקמת ממשלה שכחול לבן במרכזה. כזו שתזהה איומים אמיתיים ותתעלם מאיומי סרק שנועדו לטמטם את אזרחי ישראל. הבעיה היא כמובן חלקם של מנהיגי כחול לבן ביצירת אותו פלונטר, משום שגם הם נסחפו בתעתוע האיראני והטרור הפלסטיני. ובדיוק לשם כך הומצא המשפט האלמותי דברים שרואים מכאן.