מול מסך של ידיעות ופרשנויות שקריות בעניין סוריה, התמונה כפי שאני מבין אותה היא זאת: ראשית, זה כשבועיים אנו עדים למהלך כוח טורקי בתמיכה אמריקאית בצפון־מזרח סוריה. יעדו האופרטיבי הראשון הוא ליצור רצועה בשליטה טורקית לאורך כ־400 קילומטרים של גבול טורקיה־סוריה, ממזרח לנהר הפרת, ולעומק של כ־30 קילומטרים בתוך שטח סוריה, לסלק משם את כל הכורדים וליישב את האזור בפליטים סונים ערבים. הכוח הטורקי מסתייע בלחימה בעשרות אלפי מורדים ג'יהאדיסטים שאומנו וצוידו על ידי הטורקים, ואשר האויבים שלהם הם הכורדים, בשאר אסד והשיעים.
הקורבן של מהלך הכוח הזה הם הכורדים. זה כמעט שלוש שנים הכורדים היו הכוח היבשתי במלחמה האמריקאית נגד דאע"ש בסוריה. הם קיבלו סיוע מארצות הברית בשלושה תחומים: סיוע אווירי מאסיבי; סיוע של כ־2,000 יועצים, טכנאים, אנשי מודיעין וכוחות מיוחדים; ומה שחשוב ביותר: סיוע מדיני מול הטורקים. הגב הכורדי היה מובטח מפני הטורקים.
שנית, מה שקרה עכשיו הוא שארצות הברית הסירה את הסיוע המדיני לכורדים מול הטורקים. זהו האירוע המשמעותי המרכזי במתחולל ויתחולל במזרח סוריה. במקביל, היא הודיעה שהיא מפנה את כוחותיה המסייעים בצפון סוריה. בכך יש יותר משום סמליות למהלך המדיני מאשר משמעות צבאית. בו בזמן, האמריקאים השאירו כוח קטן בדרום השטח הכורדי ממזרח לפרת, שבו נמצאות בארות הנפט והגז, וכן בנקודה האסטרטגית בטנף שעל הציר הקצר ביותר מבגדד לדמשק. כמו כן, לא נראה שיש בכוונת האמריקאים להוציא מהאזור את היכולת הצבאית האמיתית שלהם: חיל האוויר וכל מה שסביב לו.
על רקע זה ניתן לסכם את המצב בסוריה, לפי שעה, בצורה הבאה: מלחמת האזרחים הסורית לובשת ופושטת צורה ורחוקה מלהסתיים. מהלך הכוח הטורקי בתמיכה אמריקאית שפך חבית נפט על מדורה שרבים חשבו שהיא דועכת. לא רק מובלעת אידליב במערב־צפון סוריה תהיה שדה קרב וקטל, אלא גם צפון־מזרח סוריה תהפוך לכזאת. דאע"ש ירים שם ראש, ומי שיילחמו על שרידותם יהיו הכורדים.
שנית, ככלל המעורבות של הגורמים הזרים בסוריה גוברת, ועצמאות המשטר הסורי של אסד נחלשת יותר ויותר. הכוח העולה כרגע הוא טורקיה; היא ממוקמת היטב על המפה הסורית יחד עם הרוסים והאיראנים. הרוסים שולטים למעשה בחוף הסורי. האיראנים מנסים להשפיע מבחינה דתית, תרבותית וקצת כלכלית בכל רחבי סוריה, אך עיקר המיליציות שלהם מצויות במזרח סוריה, ממערב לנהר הפרת. אין לי ספק שהופעת הטורקים הסונים תהווה עבורם אויב בפוטנציה.
ומה לגבי ישראל? ההשוואה שנעשתה אצלנו בין נטישת הכורדים לבין האפשרות שטראמפ הבלתי צפוי יזנח את ישראל - היא הבל ורעות רוח. הנקודה המרכזית החשובה לענייננו היא איראן וארצות הברית. איך יעריכו האיראנים את כל המהלך האמריקאי? אם יעריכו שזה מסמן חולשה אמריקאית, שארצות הברית עוזבת, שהאמריקאים לא נאמנים לבעלי ברית מקומיים, שאפשר ללחוץ עליהם - תגבר התעוזה שלהם, ובכללה אולי גם נגדנו. ולהפך. במקביל, החשוב הוא לראות אם טראמפ ממשיך בלחץ הסנקציות על איראן או מראה סימני רפיון.