"זה שנים רבות, חיזבאללה 'לקח בשבי' את מדינת לבנון – הקים בה צבא משלו, והוא זה שקובע הלכה למעשה את מדיניות הביטחון שלה", כך אמר הרמטכ"ל אביב כוכבי לפני כשבוע בשיחה עם כתבים צבאיים. אמירה זו מתייחסת לעמדת צה"ל לגבי מידת השליטה הביטחונית של חיזבאללה בלבנון ויחסי העוצמה הברורים שלו מול מנגנוני הביטחון האחרים, שאינם עומדים בהלימה לכאורה עם הייצוג הפוליטי של חיזבאללה בממשלת לבנון. זאת אף שגם בהיבט השלטוני מעמדו של חיזבאללה, גם באופן רשמי בייצוג הפוליטי בממשלה הלבנונית, התחזק מאוד בשנים האחרונות.
גם אם ביחסי הכוחות האלה אפשר להניח שחיזבאללה היה יכול להשתלט צבאית על לבנון, שלא במקרה - גם בשנות התחזקותו הוא בוחר בדרך אחרת. בניגוד לחמאס, למשל, חיזבאללה משחק משחק הכפול. הוא מנהל צבא עצמאי בלבנון, שולט בהיבטים רבים גם על צבא לבנון, הוא בקשרים עמוקים עם המודיעין הלבנוני והוא כוח חשוב כחלק מהתחזקות הציר השיעי במזרח התיכון, צבאית ורעיונית. אך הוא אינו פועל להיות הריבון הפוליטי. ההפרדה הזו מאפשרת ללבנון ליהנות גם מיתרונות הקשרים הכלכליים והדיפלומטים עם מדינות המערב, כולל סיוע צבאי שמוענק מארה"ב.
יותר מכך, חיזבאללה גם מבין היטב את תג המחיר הכרוך באחריות השלטונית ואת הנזק שלה במדינה בעלת היסטוריה של מלחמות אזרחים ומפתח דמוגרפי עדתי מורכב במיוחד. ההנחה הסבירה כי גם לאחר התפטרות ראש הממשלה אל־חרירי, ברעיון המסדר של נסראללה לא יהיה שינוי. במערכת הביטחון סבורים, עוד לפני ההתפטרות, כי לאירועים האחרונים אין השלכות ביטחוניות מיידיות על ישראל. הם לא מגבירים את האיומים מצד חיזבאללה נגד ישראל בתקופה הזו במטרה להסיט את תשומת הלב ולעצור אולי את התסיסה הפנימית בתוך המדינה. גם כעת זהו אינו התרחיש הסביר, ולחיזבאללה מפעולה כזו יש הרבה מה להפסיד. המחיר שהוא עלול לשלם במקרה כזה, פנימית בתוך לבנון ומול ישראל - עשוי להיות כבד מאוד.
עם זאת, למתרחש בלבנון יש משקל בהערכת המצב הביטחונית, כאשר הכל מתוח ודרוך מול איראן וגם מול חיזבאללה טרם האירועים האחרונים. לפעילות הישראלית בסוריה וביעדים נוספים, גם נגד מטרות של חיזבאללה, עשויה להיות השפעה אחרת, וישראל תידרש להיות זהירה מאוד בפעילות המב"מ שלה (מערכה בין המערכות), כפי שמכנים אותה בצבא.
בלתי אפשרי לחשב לאחור את האירועים המבצעיים שכבר התרחשו בתקופה האחרונה בין ישראל לחיזבאללה, אך במציאות הזו סביר להניח שסיכול פיגוע הרחפנים וההסלמה שפרצה לאחר מכן, היה עשוי להתפתח באופן שונה. כגורם מסלים או כגורם מרסן? - זה נתון להערכות פרשניות שונות, אך מה שבטוח הוא שעכשיו למרכיב חוסר היציבות בלבנון יש משקל גם בהערכת המצב השוטפת של צה"ל, ובישראל יידרשו להיזהר מאוד שלא להפוך לשחקן פעיל בתוך המהומה בלבנון.
בטווח הזמן הרחוק יותר, ימים יגידו לאן תתגלגל לבנון מהמשבר האחרון, שיש להזכיר - עדיין לא הפך לאלים, אך בראייה מפוכחת מול מה שכונה בטעות "האביב הערבי", בסופם של תהליכים, רעיונות של קדמה וליברליות, מי שהתחזק באזור שלנו בעיקר הוא את הציר השיעי־איראני, האויב המסוכן ביותר היום למדינת ישראל. בלבנון הפוטנציאל לכך עדיין גבוה במיוחד, וזו בוודאי אינה בשורה טובה למדינת ישראל.
גם אם ביחסי הכוחות האלה אפשר להניח שחיזבאללה היה יכול להשתלט צבאית על לבנון, שלא במקרה - גם בשנות התחזקותו הוא בוחר בדרך אחרת. בניגוד לחמאס, למשל, חיזבאללה משחק משחק הכפול. הוא מנהל צבא עצמאי בלבנון, שולט בהיבטים רבים גם על צבא לבנון, הוא בקשרים עמוקים עם המודיעין הלבנוני והוא כוח חשוב כחלק מהתחזקות הציר השיעי במזרח התיכון, צבאית ורעיונית. אך הוא אינו פועל להיות הריבון הפוליטי. ההפרדה הזו מאפשרת ללבנון ליהנות גם מיתרונות הקשרים הכלכליים והדיפלומטים עם מדינות המערב, כולל סיוע צבאי שמוענק מארה"ב.
יותר מכך, חיזבאללה גם מבין היטב את תג המחיר הכרוך באחריות השלטונית ואת הנזק שלה במדינה בעלת היסטוריה של מלחמות אזרחים ומפתח דמוגרפי עדתי מורכב במיוחד. ההנחה הסבירה כי גם לאחר התפטרות ראש הממשלה אל־חרירי, ברעיון המסדר של נסראללה לא יהיה שינוי. במערכת הביטחון סבורים, עוד לפני ההתפטרות, כי לאירועים האחרונים אין השלכות ביטחוניות מיידיות על ישראל. הם לא מגבירים את האיומים מצד חיזבאללה נגד ישראל בתקופה הזו במטרה להסיט את תשומת הלב ולעצור אולי את התסיסה הפנימית בתוך המדינה. גם כעת זהו אינו התרחיש הסביר, ולחיזבאללה מפעולה כזו יש הרבה מה להפסיד. המחיר שהוא עלול לשלם במקרה כזה, פנימית בתוך לבנון ומול ישראל - עשוי להיות כבד מאוד.
עם זאת, למתרחש בלבנון יש משקל בהערכת המצב הביטחונית, כאשר הכל מתוח ודרוך מול איראן וגם מול חיזבאללה טרם האירועים האחרונים. לפעילות הישראלית בסוריה וביעדים נוספים, גם נגד מטרות של חיזבאללה, עשויה להיות השפעה אחרת, וישראל תידרש להיות זהירה מאוד בפעילות המב"מ שלה (מערכה בין המערכות), כפי שמכנים אותה בצבא.
בלתי אפשרי לחשב לאחור את האירועים המבצעיים שכבר התרחשו בתקופה האחרונה בין ישראל לחיזבאללה, אך במציאות הזו סביר להניח שסיכול פיגוע הרחפנים וההסלמה שפרצה לאחר מכן, היה עשוי להתפתח באופן שונה. כגורם מסלים או כגורם מרסן? - זה נתון להערכות פרשניות שונות, אך מה שבטוח הוא שעכשיו למרכיב חוסר היציבות בלבנון יש משקל גם בהערכת המצב השוטפת של צה"ל, ובישראל יידרשו להיזהר מאוד שלא להפוך לשחקן פעיל בתוך המהומה בלבנון.
בטווח הזמן הרחוק יותר, ימים יגידו לאן תתגלגל לבנון מהמשבר האחרון, שיש להזכיר - עדיין לא הפך לאלים, אך בראייה מפוכחת מול מה שכונה בטעות "האביב הערבי", בסופם של תהליכים, רעיונות של קדמה וליברליות, מי שהתחזק באזור שלנו בעיקר הוא את הציר השיעי־איראני, האויב המסוכן ביותר היום למדינת ישראל. בלבנון הפוטנציאל לכך עדיין גבוה במיוחד, וזו בוודאי אינה בשורה טובה למדינת ישראל.