אלימות המתנחלים היא חלק ממנגנון שתכליתו להמאיס על הפלסטינים את חייהם

גידולי פרא: שגרה. מתנחלים הכו חיילי צה"ל ושרפו מטעי זיתים. בזו האחרונה הותקפו חיילי צה"ל באבנים על ידי כ־30 מתנחלים. בעוד החיילים מתגוננים (שלא על פי עקרונות החתירה למגע) חיבלו המתנחלים ברכבם, והיה ברור שלמאחז הפיראטי שאליו כיוונו הם כבר לא יגיעו. ככה? צה"ל פנה למשטרה, ששיגרה למחרת כוח מסתער של מג"ב. המתנחלים השליכו לעברם אבנים כדי להדוף אותם, המג"בניקים החזירו ברימוני הלם ונופפו בנשקים, המתנחלים נמלטו, אבל המאחז, עם ישראל וארץ ישראל ניצלו. ככה? כעבור כמה ימים המתנחלים שרפו אוהל של מג"ב. שגרה, כבר אמרנו. 
 

בהמשך התחולל הטקס הקבוע של זה לא אנחנו זה הם. עשבים שוטים, נוער שוליים וכדומה, שהגיע עד למדרגה של "מאחורי כל נער שזורק אבן יש משפחה מפורקת שזקוקה לטיפול". ואם חשבתם שמדובר בנער פלסטיני שזורק אבנים, אזי מדובר ב"נערים שצריך לנתב את האהבה הגדולה שלהם לארץ לעשייה חיובית" (תמר אסרף, "ידיעות אחרונות"). 
 

מטה המאבק באירוע האחרון נמצא ביצהר, כיס מוגלתי של קנאות בעל עבר עשיר בקטטות. המפה לא משקרת: ביצהר תשעה מאחזי פרא, כולם תחת צווי פינוי. בלילה אחד של פעילות מתוכננת ניתן לנקות אותם. זה פתיר גם מבחינה משפטית. מבחינת המהומה הציבורית והתקשורתית, זה סיפור נפיץ שמחייב תכנון קמפיין הבשלה תודעתית. מבחינה פוליטית, אין סיכוי שממשלת נתניהו והבלוק תאשר אותו. 
 

בחזרה לאירועי הכאת החיילים: מפקד פיקוד המרכז לשעבר גדי שמני אמר בדיוק מה שצה"ל חושב (רדיו FM 103): "נוער גבעות משרת מטרה הרבה יותר רחבה של המנהיגות הקיצונית, שמשרתת מטרה פוליטית. הם למעשה הרוטוויילרים שנשלחים קדימה". ומי שולח אותם? שמני קובע כי "יש לנו ממשלה שכבר שנים יושבת בשלטון ואין לה כוונה אמיתית לפתור את הבעיה הזאת". הקביעה נכונה, אבל שמני לא שואל את השאלה הנכונה - מדוע אין לממשלה כוונה אמיתית לפתור את הבעיה הזאת? 
 

התשובה היא שמדיניות הממשלה היא לייהד את הגדה המערבית. כדי שזה יקרה צריך לסלק משם את הפלסטינים. כדי שזה יקרה מנהלת ממשלת נתניהו והבלוק מדיניות קבועה של לחץ על כל המגרש. הרעיון הכללי הוא טרנספר. בלי לומר את המילה כמובן. מכאן ואילך יש מנגנון שלם שמנהל מגוון שיטות שתכליתן להמאיס על הפלסטינים את חייהם: איומים, סגרים, תפירת תיקים, פיצויים, סחיטות, הפחדות, פִברוק מסמכים וכדומה. שום דבר שיכול לחדש משהו לאלה שמתמחים בתהליכי פינוי־בינוי, פרוטקשן ולבנסראום. כולל תעלולי תג מחיר של נוער הגבעות, שהם הלח"י וה־101 של ממשלת הימין הלאומני־דתי.

 

מסובך? ממש לא. כאשר בן גביר מחוזר על ידי נתניהו, זה לא רק הקמת קואליציית חסינות לחילוצו מהכלא, אלא גם יישור קו אידיאולוגי ומימושו בשטח. ועל זה אמר שמני כי רוח גבית לפגיעה בפלסטינים והעלמת עין עלולות לבסוף להיגמר בירי על חיילי צה"ל.
 

החלק המכעיס בשגרת המתנחלים המציתים, מכים ומחבלים הוא לאן הם נעלמים, והשאלה היא כמובן איפה השב"כ והחטיבה היהודית. התשובה היא בכיס של נתניהו. השב"כ הוא חלק ממשרד ראש הממשלה. אין שום סיבה שראש שב"כ או כל מי שרוצה קידום בארגון, יהיה מעורב בפעילות שבעצם מוכוונת ממשרד ראש הממשלה. התשובה של השב"כ על השאלה מדוע הם לא מעורבים היא שהם "לא מתערבים בהפרות סדר". שזה כמו לומר שרצח רבין הוא עוד רצח. 
 

למתנחלים, אגב, יש סט תשובות מוכנות. פרצוף התינוק החמוד והתמים הוא יוסי דגן, חבר ליכוד והאיש של נתניהו מול מפלגות הימין הדתי־לאומני: "כולם יודעים שזה נוער שוליים", הסביר דגן ב־FM 103, "הייתה תוכנית לטיפול בנוער גבעות, כל הפוליטיקאים הצטלמו כאן, ולפני חצי שנה סגרו את זה בשקט מחוסר תקציב. עכשיו מתפלאים שנערים משועממים עושים שטויות ופוגעים בחיילי צה"ל... תושבי יהודה ושומרון הם האוכלוסייה הכי נורמטיבית ואנשים שאכפת להם. אני חושב שהפסטיבל התקשורתי שיש כאן, בשונה מאנרכיסטים בשמאל הקיצוני שפוצעים קשה חיילי צה"ל בזריקת אבנים, זה הטריגר הגדול ביותר של הנערים האלה. כשנער עושה גרפיטי או זורק אבן וחמישה ימים התקשורת עוסקת בזה, אני חושב שבזמן כזה אנחנו צריכים קצת להתאפק. זה לא קשור להתיישבות".
 

דגן לא לבד. הוא מהדהד געייה מתוזמרת של עדר תקשורתי בניצוחו של פבלוב: כל דיווח עיתונאי שאינו קושר בין אירועי האלימות של המתנחלים כמבצעי מדיניות הממשלה בנושא הפלסטיני הוא דיווח שמסייע לטמטם את הציבור. מה מסובך כל כך להוסיף לדיווח העובדתי על אירועי אלימות המתנחלים את העובדה שמאחורי הפורעים עומדת הממשלה? עשבים שוטים כבר הבנו, אבל היעלה על הדעת כי בדיווח על תקלות חוזרות ונשנות במפעל לשיווק מזון מורעל לא תוטל האחריות כולה על ההנהלה? 
 

דיווחים "אובייקטיביים" כמו ציטוט של דגן מול ציטוט של שמני בלא הבהרת הרקע משרתים את מדיניות הלחץ של הממשלה. דיווח על פרעות הקוזקים של אלוהים, שמבעירים את השטחים תרתי משמע, הוא חיוני. חיוני לא פחות הוא לדווח על רקע המקרה עצמו, מי מגבה את המתפרעים בשטח: הנהגת המתנחלים ואנשיהם השתולים בצומתי החיפוי במשטרה, בצה"ל, במינהל האזרחי ובמערכות המשפט. 
 

מצ"ב דוגמית להמחשת המצב בשטח מבין מאות אירועים, וברור שהמונח "אירועים" אינו ממחיש את גודל התועבה, שכולה שנאה, אלימות, משיחיות ורוע (מי שמאמין למתנחלים ולמשת"פים שלהם מוזמן לדלג). עד ראייה פלסטיני (באדיבות בצלם, שעושים בשטחים עבודת קודש), שמטעי משפחתו עלו באש, מספר: "בשעה 10:35 פרצה אש בזיתים שלנו. כלי רכב של המתנחלים עמדו בכביש הביטחון של התנחלות אחיה. אנחנו ותושבים מהכפר ניסינו לכבות את האש וצלצלנו למינהל. האיש שענה לקריאה לכיבוי שאל כמה עצים נשרפים ושלח כבאיות שהגיעו ב־11:25. הכבאים חנו ליד ההתנחלות בעוד תושבי הכפר נלחמים באש בכוחות עצמם. ב־12:30 התפשטה האש לעבר התנחלות שבות רחל שהיא במרחק 400 מטר מאדמות הכפר. הכבאיות עסקו רק באש ליד שבות רחל. בשעה 13:00 הגיעו שני מסוקים ישראליים שכיבו את האש. נשרפו כ־500 עצים".