היורק לבאר: יאיר גולן החליט לחשוף את "התרמית הגדולה" של צה"ל

היורק לבאר: יאיר גולן, חבר הכנסת מירכתי השמאל הקיצוני, לא הפתיע איש השבוע כשיצא נגד ראש הממשלה המתאר מניפת איומים ביטחוניים חדשה על ישראל. טבעי שח"כ חדש מהאופוזיציה ינסה להתבלט ולנגח את ראש הממשלה. עד כאן - בסדר. יאיר גולן היה חייל גיבור, בצנחנים, בנח"ל, במקומות הכי קשים. בלבנון עוד בימי מלחמת לבנון הראשונה, במלחמות נגד הסורים והמחבלים, ונגד כל ארגוני הטרור ביו"ש ובעזה. נפצע בקרב והמשיך להילחם. בטח גם זכה להרוג הרבה ערבים רעים.
 

אותו גולן היה עד לפני שנתיים סגן הרמטכ"ל, ואם לא היה פולט את האיוולת הזדונית ההיא, שבה השווה מה שמתרחש בישראל למה שהתרחש בגרמניה הנאצית - היה עלול חלילה להיות רמטכ"ל. תאונות קורות. ואותו גולן, כשהיה קצין בכיר, כשהיה סגן רמטכ"ל, כמו כל דומיו, היה מגיע לדיונים בקבינט, בממשלה, בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת, ומסביר את עוצמת האיומים המכוונים כלפינו, את כלי הנשק החדשים של האויב, את כוונותיו, וגם גוזר מכל אלו משמעויות בתחום כוח האדם, האימונים, ההצטיידות - והתקציבים הנדרשים כדי להוציאם לפועל.
 

ורק לאחר שהשתחרר והפך פוליטיקאי מירכתי השמאל הקיצוני - הוא מגלה לנו את האמת: שצה"ל מנפח איומים, ומגזים בדרישות כדי לזכות בתקציב גדול יותר. כי העומדים בראש הארגון רוצים לחזק את הארגון שבראשו הם עומדים. ולכן - במשתמע - הם אינם מוטרדים מהצרכים הלאומיים, אינם דואגים לזקנה במסדרון, להסעות לבית הספר של הילד עם הצרכים המיוחדים - רק יותר כסף לצבא מעניין אותם. ולכן כנראה לא אכפת להם לשקר לציבור. להגזים באיומים כדי להפחיד את העם.
 

רק לאחר שהשתחרר, לאחר שלא זכה בתפקיד הנכסף - קם גולן לבעוט בדלי, ולספר לעם ישראל כי גם הרמטכ"ל אביב כוכבי, כשהוא מתאר את עוצמת האיום האיראני - עושה זאת בעצם רק כדי לזכות בתוספת תקציב, ולמצוץ מעם ישראל הנאנק תחת עול המסים עוד הרבה כסף כדי לחזק את צה"ל.

 

לא הייתי נוכח כמובן בשום דיון פנימי של פורום מטכ"ל בעשור האחרון, אבל ממה ששמענו על הדיונים שם - איש ממפקדי צה"ל, וגולן בכללם, לא קם ודפק על השולחן ודרש לקצץ בתקציב הביטחון, ולגלות לעם ישראל את האמת, ששום דבר חמור לא מאיים עליו. רק לאחר שהשתחרר הרים גולן יד, לחלח את קצה האצבע, ובדק את כיוון הרוח (במקרה של גולן - משמאל) הפך את עורו, ואימץ עמדות שיהיו ערבות לאוזן בוחריו. ולא רק בענייני תקציב הביטחון.
 

האם ייתכן שמי שהיה סגן הרמטכ"ל מבקש היום להחליש את צה"ל? להציג את הרמטכ"ל כמניפולטור שקרן או, בניסוח עדין יותר: "מנהל מאבק על משאבים, זה לא פוליטיקה, זה לגיטימי, העומד בראש ארגון רוצה לדאוג לארגונו וזה בסדר".
 

הדו־פרצופיות של סגן הרמטכ"ל בדימוס מזעזעת גם בהשוואה לקצינים בכירים בדימוס שהלכו בדרך זו ממש. הרי ממש כך קמו רוב ראשי השב"כ, שנלחמו בערבים כל שנות שירותם והפכו כאזרחים לתומכי השאיפות הלאומיות הערביות. הציעו להיכנע לטרור. צבועים אינם מתקשים להפוך את עורם. 
 

השמאל הקיצוני רוצה לסגת מיו"ש ולהקים מדינה פלסטינית. בדרך הם רוצים לעקור מאות התנחלויות ולבצע טרנספר בכוח למאות אלפי יהודים. הם בטוחים שזה מה שטוב לישראל. אבל רוב הציבור מתנגד בחריפות לתוכניותיהם המדיניות. ולכן, כיוון שאין סיכוי שישיגו רוב בכנסת לתוכנית האובדנית הזאת, הם רוצים לחץ מבחוץ שיכריח את ישראל לרדת על ברכיה. הם תלו תקוות גדולות באובמה ובאיחוד האירופי - ותוחלתם נכזבה. מה נותר להם? לקוות כי במלחמה מול אויבי ישראל מבית ומחוץ, ישראל לא תוכל להגיע לניצחון מוחץ, תיגרר לעוד מלחמת התשה (כמו בלבנון, כמו בעזה) ותיאלץ לסגת (הבריחה מלבנון, ההתנתקות). 
 

צה"ל חזק, מצויד היטב לאיומים איראניים ומסוגל לחסל את הטרור מבית אינו משרת את התוכניות המדיניות של השמאל, ולכן מבקש השמאל הקיצוני, שגולן הפך בזריזות לאחד מדובריו הרהוטים, להחליש את ישראל. ואם ראש הממשלה הבין את חומרת האיום האיראני, אימץ את תרחיש האיומים של מערכת הביטחון ותומך בתביעתה לתוספות תקציב - צריך לתקוף את ראש הממשלה, ולחשוף את "התרמית הגדולה" של צה"ל, שבא לשרטט איומים מדומים רק מתוך בצע כסף.
 

ואם המציאות סותרת את עמדתם? הם יתעלמו ממנה. לפני שבועות אחדים תקפו האיראנים בטילי שיוט וכטב"מים מדויקים את תעשיית הנפט הסעודית. הם פגעו בה באורח קשה והשביתו כמחצית מתפוקת הנפט של סעודיה. מחירי הנפט בעולם עלו. נזקים בעשרות מיליארדי דולרים נגרמו לסעודיה, וארה"ב נתגלתה במערומיה כשהמשיכה לשבת בחיבוק ידיים. לסעודיה חיל אוויר ומערכות הגנה אווירית מתקדמות מתוצרת ארה"ב - שלא הצליחו למנוע את התקיפה. לישראל הייתה סיבה טובה לבדוק אם האמצעים שבידינו יש בהם כדי לענות על איומים כאלו. תוצאת הבדיקה הייתה מדאיגה מאוד, ומחייבת מענה שונה, גם בתחום תורת ההפעלה של מערכות נשק קיימות וגם בפיתוח מואץ של אמצעים חדשים. וכל זה דורש הרבה מאוד כסף.
 

קשה להאמין כי גולן לא שמע על ההצלחה האיראנית בסעודיה. אבל הוא רוצה לשרת את קהל בוחריו החדש ואולי גם "לכפר" בעיניהם על מלחמתו הנחרצת בערבים בגלגולו הקודם. ולכן הוא יורק לבאר ששתה ממנה. בועט בדלי. ואולי הוא שבוי בקונספציה שלו. הרי סגן הרמטכ"ל ידע שלאיראן יש טילי שיוט מדויקים וכטב"מים. אבל כנראה לא העריך שיש בהם כדי לגרום נזק ממשי. אחרי הפגיעה בסעודיה הוא ושכמותו, בסדיר ובמילואים ובדימוס, היו אמורים להבין במהירות שהערכת המצב שלהם קרסה. גולן לא עשה זאת. 
 

השבוע ברדיו 103 ראיינו בן כספית ואני את אלוף (במיל') עמוס ידלין. הוא לעג לגולן ועקץ אותו שוב ושוב, על שאינו יודע ואינו מבין את המצב לאשורו, ונזכרתי כי גם לפני מלחמת יום הכיפורים ידענו על טילי הסאגר הרוסיים בשירות הצבא המצרי והסורי, אבל לא הפנמנו את המשמעות הקטלנית שלהם לשריון שלנו. בשנים שלפני מלחמת יום הכיפורים, גם מתוך רצון לקצץ בתקציב הביטחון, וגם מתוך רהב ושחצנות כלפי האויב, והערכה שגויה על "סבירות נמוכה למלחמה" - נחלש צה"ל. הצבא פירק את יחידות חרמ"ש - אותן יחידות חיל רגלים הנעות עם הטנקים ומסוגלות להשמיד מאות חוליות נ"ט של האויב המחופרות בשטח. בהיעדר חי"ר - פגעו צוותי הסאגר במאות טנקים שלנו. התעלמות מנשק הרסני ומדויק הנמצא בידי איראן היום דומה להתעלמות מהסאגרים לפני מלחמת יום הכיפורים.
 

כשיאיר גולן אומר שהתביעות מצד מערכת הביטחון הן טקס קבוע לפני כל תוכנית רב־שנתית, או לפני אישור תקציב הביטחון - הוא מוסר עדות "מפי הסוס". הרי הוא עצמו היה שותף בכיר למערכת שנהגה כך. אבל גם מי שנוטה להגזים - עשוי להימצא דובר אמת. המתקפה על סעודיה חשפה יכולות וכוונות המאיימות גם עלינו. האיומים חמורים, ואין לנו עדיין מענה טוב להם, אולי נרדמנו בשמירה, והגיעה העת להתעורר. יאיר גולן מבקש להרדים אותנו מחדש.