דומה שמאז ההתאבדויות ההמוניות במצדה ערב חורבן בית שני ואחר כך ב־1096 בגרמניה, לנוכח רדיפות מסע הצלב, לא הייתה בהיסטוריה היהודית תנועת התאבדות המונית כמו זו שצצה באחרונה. זוהי תנועה שהתגבשה בימין ומניפה את דגל הדבקות בבנימין נתניהו בכל מחיר. אלא שגם אם יש צדק בחלק מדבריהם, זוהי תנועה מסוכנת, שעלולה להוריד את המחנה הלאומי לשאול הפוליטי. למעשה, היא עומדת להוביל את מדינת ישראל לשלטון המסוכן של השמאל.
ההשוואה ההיסטורית לא מדויקת, כמובן. התאבדויות היהודים במצדה ובעמק הריין התחוללו כשהאלטרנטיבה הייתה רצח, עבדות או הטבלה בכוח לנצרות. היום איש לא יכול לחסל אותנו. ואומנם לא מדובר בהתאבדות פיזית, אבל כן בהתאבדות פוליטית־אידיאולוגית. ומי שקושרים את גורל המחנה והאומה בגורלו של נתניהו מסכנים את כולנו ללא סיבה וטעם.
גם המשוכנעים שנתניהו צח משלג, גם מי שבטוחים כי נרקמה סביבו מזימה שמטרתה להפיל את שלטון הימין, חייבים להפנים שהמשחק נגמר. המשך אחיזתו בראשות הליכוד יוביל לריסוק המחנה ולניצחון היריבים הפוליטיים. והעובדות הרי הן לנגד העיניים - נתניהו נכשל בהקמת ממשלה בשתי מערכות בחירות רצופות, ואין סיכוי שיביא תוצאה טובה יותר בבחירות הבאות, בדיוק ההפך.
הבעיה היא שרבים ממצביעי הימין ברחו ממפלגות הקואליציה בגללו. ביניהם אנשים שאני מכיר אישית, שדעותיהם דומות לשלי, אבל הצביעו לכחול לבן, לליברמן, או שנמנעו מלהגיע לקלפי. כולם תולים את הצבעתם במיאוס שלהם מנתניהו, ממשפחתו, מהחצר ומכל האווירה שמסביב.
רוב האנשים הללו ימניים לפחות כמו נתניהו, אבל הם לעולם לא יצביעו לו או למרכיב אחר בקואליציה שלו, בגללו. לא חשוב מה מידת הצדק בעמדה הזו, אבל זו המציאות, והיא תחמיר בסיבוב הבא. מצד שני, מרביתם יחזרו למחנה, אפילו לליכוד, כשנתניהו יפרוש, בעיקר אם ייבחר מי שמעז להציב את עצמו באומץ כאנטי־תזה לביביזם.
סיכוייו של נתניהו להביא יותר מצביעים ממה שהביא בבחירות האחרונות לא קיימים. רוב הסיכויים - אחרי שנחשפנו לכתבי האישום ובעקבות המשך ההתבוססות בסחי הפוליטי - שקואליציית ה־55 תתכווץ עוד יותר. במקרה הטוב היא תמשיך להתחפר במלכוד הקיים, במקרה הרע היא תעלה את כחול לבן, העבודה ומרצ לשלטון.
לכן, מי שדבק בנתניהו, ולא משנה אם בצדק או לא, הורס את הסיכוי להוביל את המדינה לפי עקרונות הליכוד והמחנה הלאומי. הגיע הזמן לשחרר ולבחור מנהיג חדש לליכוד. כזה שיטהר את האווירה, יחזיר בנים אובדים ויוכל להקים ממשלה. והוא יקים ממשלה בקלות, אולי עם ליברמן, ואם לא תהיה ברירה, עם גנץ. נתניהו את זה לא יכול לעשות.
תיאוריית המזימה
במהלך עשרות השנים האחרונות אני כותב ומזהיר מפני ההטיה בתקשורת, במערכת המשפט ובממסד התרבותי. במקביל, אני עושה כמיטב יכולתי מספסלי הכתיבה העיתונאית והעשייה המשפטית, כדי לשנות את המצב. לכן אותי ואת שכמותי לא צריך ללמד על התקשורת המגויסת לשמאל, על צמרת הפרקליטות, שמגלה גישה משפטית חד־צדדית, מוטה פוליטית, ועל החלטות רבות של בג"ץ שנובעות מההשקפות האישיות של היושבים בדין.
אכן, גם כלפי נתניהו הסיקור והאכיפה מצד העיתונות והפרקליטות היו סלקטיביים ומפלים, במיוחד כשמשווים את ההתנהלות שלהן לזו שהפגינו כלפי ברק, שרון, פרס ואפילו רבין. נכון, לא ניתן להסביר מדוע איתן כבל לא עומד לדין לצד מוזס. שלא לדבר על תרגילי החקירה וחציית הקווים האדומים של המשטרה והפרקליטות, עד כדי סחיטה באיומים שערכו לניר חפץ. בכל אלו צריך לטפל. בין היתר, להקים ועדת חקירה להתנהלות הפרקליטות והמשטרה.
אבל חייבים לנתק את כל זה מהגורל האישי של בנימין נתניהו. רק מי שיבוא אחריו ויהיה נקי מכל חשד ואשמה, יוכל להתחיל לחקור ולהסיק מסקנות. מי שמנע את הרפורמות הנדרשות במערכת המשפט ב־13 שנות ראשות ממשלה הוא נתניהו עצמו, עד שהאש הגיעה אליו אישית.
בכלל, אדם ישר שקונה את תיאוריית ההפיכה השלטונית והמצאת התיקים נגד נתניהו, פשוט מתעלם מהעובדות. תקראו את כתבי האישום, תתמקדו במה שמכונה תיק 1000 - תיק המתנות, שאת העובדות שמופיעות בו נתניהו לא יכול להכחיש. מתנות, אפילו לחבר קרוב, נותנים בכמה אלפי שקלים לאורך שנים רבות. כאן מדובר ב־700 אלף שקל במשך שנים ספורות מ"חבר" חדש, כזה שנדבק לשררה מסיבות אינטרסנטיות.
איך ניתן להגדיר כמתנות, משלוחי טובין שבני המשפחה דרשו במפגיע? אף אדם ישר לא יכול להתעלם מהתמונה הכללית של סיאוב, נצלנות ונהנתנות. עד כדי כך, שנתניהו יצא בחסד מכתב האישום בתיק 1000, אפשר היה להעלות על הדעת שימוש בסעיף אישום חמור בהרבה מזה שבו הוא הואשם.
ולגבי תיקי העיתונות 2000 ו־4000 - דעתי היא שאין עילה משפטית להעמדה לדין של נתניהו על השיחות המגונות שהוא ניהל עם מוזס, ונכון שהתפיסה המשפטית של שוחד באמצעות סיקור היא תקדימית. אבל, בעיקר בפרשת אלוביץ'־וואלה, לא מופרך לתת לבית משפט להכריע. הראיות מטרידות.
שוב, רבים מחסידי נתניהו, ביניהם אנשים טובים וישרים, מתעלמים ממה שעולה מהכתוב. הם טוענים שההסתבכויות של נתניהו נבעו מהעוינות של התקשורת למחנה הימין, וראש הממשלה נאלץ להשתולל כדי לקבל סיקור הוגן של המחנה האידיאולוגי שלו. אבל הסיקור שדרשה משפחת נתניהו מאלוביץ' באתר וואלה לא היה קשור לימין. כל כולו נועד לפולחן אישיות אישי של ביבי, הרעיה והבן. למעשה, המשפחה ניסתה להפוך את וואלה לכלי הכפשה נגד היריבים מתוך המחנה, כמו בנט ושקד. לא אידיאולוגיה ולא בטיח.
בפרשת "ידיעות אחרונות", הדיל שלו הסכים נתניהו נועד לחסל את העיתון החשוב ביותר שתומך היום בעמדות הימין - "ישראל היום". לא לשנות את העמדה האידיאולוגית של "ידיעות", אלא ללטף את המשפחה. אז רק אם קובעים שנתניהו הוא האידיאולוגיה של הימין, נעשה כאן מעשה שנובע ממצוקה אידיאולוגית.
מדהים במיוחד לגלות מי נחלצו, גם השבוע, להגן על נתניהו בכל מאודם. ביניהם אנשים אידיאליסטים, צנועים וישרי דרך. אנשים שההתנהלות שלו הייתה אמורה לזעזע ולהרחיק אותם ממנו בשאט נפש. מוזרים מכל הם האנשים הטובים מיו"ש, שהצטרפו להפגנה שהתקיימה השבוע. מי כמו אנשי יו"ש יודע עד כמה נתניהו אינו דובר אמת באופן שיטתי בענייני יו"ש עצמם. אין הבטחה שהוא לא הפר, אין מי שאחראי יותר ממנו לחנק היישובים, לעצם קיום הרשות הפלסטינית, להשתלטות שלה על אזורי C ביו"ש.
בין היתר, נתניהו אישית מונע את בניית מתחם השוק הסיטונאי על קרקע יהודית בחברון. היה כבר יהודי חכם שקבע כי בהתגייסות של מתיישבים ביו"ש לטובת נתניהו יש משום תסמונת האישה המוכה, זו שדבקה בבעל המתעלל, בניגוד לכל היגיון וסבירות.
אבל השורה התחתונה היא תועלתנית בלבד. נתניהו רשם הישגים גדולים כראש ממשלה, אבל הוא עשה את שלו. כל שעה נוספת בראש הליכוד והמחנה גורמת לנזק חמור, חלילה בלתי הפיך. ולכן עם כל הכבוד, הגיע הזמן לפרוש הביתה, להציל את הדרך ואת הכבוד.