להפעלת התחבורה הציבורית בשבת בערי ישראל יש משמעות מיוחדת, שלא קיבלה ביטוי הולם בדיווחים באמצעי התקשורת בישראל: המהלך הוא כישלון צורב של ראשי המפלגות החרדיות, תוצאה של מחדל חמור שאשמים בו רבני וראשי הציונות הדתית, ומהלומה לסדר העדיפויות שאומץ והונהג בשנים האחרונות בציבור הדתי־חרדי. הגורמים הללו לא יכלו למנוע את הפעלת התחבורה הציבורית בתל אביב ובערים האחרות, ולא יוכלו לעצור את התפשטות התופעה.
אבל זה לא פוטר ומשחרר אותם מאחריות ואשמה לביטול השבת במדינת היהודים. הם לא יכולים לומר שידיהם לא שפכו את דמה של השבת. ראשי המפלגות החרדיות ש"ס ויהדות התורה הפכו את מצוות התורה וערכיה ואת צווי היהדות ומנהגיה העתיקים לפוליטיקה, לנושאים ולדרישות במשאים ומתנים על הצטרפות לקואליציה ולתחבולות להשגת תקציבים למוסדות תורניים.
מישהו זוכר נאומים של יעקב ליצמן או של משה גפני בכנסת על קדושת השבת? שר הפנים אריה דרעי זכור כיוזם חוק המרכולים, שלמעשה רמס והשפיל את מעמדה של השבת. שלושתם פוליטיקאים חרדים ומוכשרים, אבל לא עלה על דעתם ליזום, לארגן ולקיים פעולות הסברה בקרב הציבור הכללי על חשיבות ומרכזיות השבת ביהדות, על מהותו הרוחנית של יום המנוחה והשלכתו החיובית על אורח החיים של העם היהודי.
לא בטוח שזה היה עוזר במניעת תחבורה ציבורית בשבתות, אבל זה היה מעורר מחשבות והרהורים בקרב חלקים בציבור אם אכן כדאי וראוי לבטל את השבת מהלוח היהודי. ואולי היה מתעורר פולמוס ציבורי על משמעות הדחת השבת ממרום מעמדה כמצווה והוראה מרכזית בחיי העם היהודי לדורותיו.
הפעלת התחבורה הציבורית בשבתות הנחיתה מהלומה קשה על סדר העדיפויות הדתי שגיבשו, יצרו ושיווקו רבני הציונות הדתית. קדושת השבת ושמירתה חשובות יותר, משמעותיות יותר וחיוניות יותר לעתידו וצביונו הרוחני של העם מאשר בניית התנחלויות. אם רבני הציונות הדתית ודובריה היו משקיעים מאמצים, משאבים ועתודות להסברה על מהות השבת והעונג בקיום סעודת שבת באותה מידה שהם השקיעו בהאדרת מפעל ההתנחלויות - האוטובוסים שנסעו בסוף השבוע לא היו כל כך מלאים וגדושים בנוסעים.
אין בתורה וביהדות מצווה חשובה ומהותית יותר מאשר שמירת שבת. השבת ניתנה לבני ישראל במדבר, לפני מעמד הר סיני ומתן תורה. על מתן הדיברות בהר סיני נאמר במקורותינו, "כפה עליהם הר כגיגית" – אבל השבת לא ניתנה בכפייה והתקבלה באהבה. בכל פעם שהמילה "שבת" מוזכרת בתפילות, צמודה לה המילה "באהבה".
דווקא הפוליטיקאים החרדים ורבני הציונות הדתית, שמינו עצמם או נבחרו לכהונות שמטבע הגדרתן כוללות בראש ובראשונה הסברת קדושת השבת והגנה על מעמדה - זנחו ונטשו את גורם האהבה בשמירת השבת.