נזק היקפי: מה שמרתק בדרך להרכבת ממשלה או בהידרדרות לבחירות הוא טקסי גירוש השדים של בנימין נתניהו. ככל שגוברות הקריאות "דיבוק, צא", כך גוברות עוויתות האחיזה של נתניהו בכל בדל קש מזדמן, והקרקס נמלא רעשי רקע של חיות טרף וחיות שעשועים ופליק־פלאקים של ליצנים, ומעל כולם הכרוז בבריטון מצטרד והולך.
במהלך השבת האחרונה הסתבר לנתניהו שכחול לבן לא מוכנה לתת לו אפילו את חמשת חודשי החסד שהוא מבקש. בערב שבת הוא שוב חרך את הטלפון כדי לאסוף חתימות נאמנות מהחבורות הניצבות סביבו וסופרות את פרפוריו. "אין צורך בספינים", שזה סוג של תרגיע, אמר לו בצלאל סמוטריץ'. כוונתו: אתה הרי הנער השליח שלנו לכל מצווה או עבירה, אז למה שנלך עם השמאלנים.
טובי הפרשנים שוברים את ראשם כדי לפרשן את מספר הקסם חמישה חודשים. ובאמת למה חמישה? בטח לא חמשת חומשי תורה. ספי עובדיה חושב שמדובר בברית הגנה עם ארה"ב שתיחתם על ידי טראמפ. בעניין הזה צריך לבדוק מה חושבים על טראמפ הכורדים, העיראקים, צבא סוריה החופשית, יועציו ועורך דינו שבכלא ואלו שבדרך לכלא, ועורך דינו רודי ג'וליאני (ספוילר: טראמפ בגד בכולם). ההזוי מכל פרשני ה־5 הוא עמית סגל. במו אוזניי המסרבות להאמין שמעתי אותו מלהטט אצל רפי רשף בערוץ 12: "נתניהו מחכה שטראמפ יעביר את עסקת המאה כולל סיפוח הבקעה, וכך יסיים את תפקידו עם חותם היסטורי".
עסקת המאה? סיפוח הבקעה? גרנד פינאלה? ואכן, למחרת הצהיר נתניהו ב"ישראל היום" שמטרתו היא סיפוח הבקעה. לך דע עד כמה צריך הבן אדם להיות נואש כדי לשחרר ספין בלון כה שקוף וכה מופרך. הוא אפילו תכנן לטוס ביום שלישי ללונדון כמו אחרון הגרופים כדי לחלץ עוד סלפי "בינלאומי" עם אמריקאי חשוב, עד שנבלם על ידי הבריטים שהקריצו איזה תירוץ מפוקפק. וכל הטוב הזה, שעליו מבשרים סגל וספי עובדיה, מברית הגנה עד סיפוח הבקעה, יקרה אחרי שטראמפ יבנה את החומה במקסיקו וביבי יחסל את הטרור ואיי סיישל יעבירו את השגרירות לירושלים.
אומרים שנתניהו של חמשת החודשים רוצה להגיע לכיסא הנאשם מכס רה"מ. לא ברור מה בדיוק זה ייתן לו. טענת כחול לבן היא שבישיבה על כל הסכם שהוא, נתניהו יגניב כדור מסובב של סעיף חסינות, ואי־הסכמה מצד כחולבן תמחיש את סרבנותם ואשמתם הבלעדית בבחירות שאיש לא רוצה בהן. וחוץ מזה, אומרים בכחולבן, אנחנו לא מאמינים לאף מילה שלו. ברוכים הבאים למועדון. כשיתבגרו עוד קצת יבינו שאסור לדון עמו, ברצינות, בשום נושא שבעולם. שישאירו את זה לרינה מצליח.
"האיום האמיתי"
בינתיים נתניהו מארגן את גייסותיו כמו הפגנת הזעם של השפיץ של ההבל במוזיאון. אז יש לי חדשות לכל משתתפיה ולכל התומכים בו בכלל. החדשות הרעות: כשם שלא טרח להופיע בהפגנה, משום שנכזבו ציפיותיו ממיעוט המשתתפים, כך בגד ויבגוד בשאר תולעי המעיים ועסקני החלחולת המקיפים אותו. החדשות הטובות הן שאותם תומכים דהיום לא יספרו אותו אחרי נפילתו. מיד אחרי תקופת האבל הפוליטית (עשירית שנייה? שנייה שלמה?) הם והבלוק ימליכו מנהיג נערץ חדש. רצוי סחיט ולחיץ. גם לו יבוזו בפנים ויתחנפו בחוץ. העיקר שיביא את הסחורה.
גם במצבו הנוכחי אפשר לחלץ מנתניהו טובות הנאה נוספות. אחרי הפגנת הזעם הוא הבין עם מי יש לו עסק וכינס בלשכתו מתנחלים וראשי רשויות בגדה. העסקה: הוא יעביר 40 מיליון שקל לתקצוב "מרכיבי ביטחון והצלה בהתנחלויות". הם יפרסמו הודעת תמיכה. "ראשי הרשויות ביש"ע הביעו תמיכה בראש הממשלה והערכה על הדרך שבה הוא מנהל את המדינה". לא מן הנמנע כי מדובר בשוחד בחירות. קצת כמו באמריקה, שם טראמפ אמר לנשיא אוקראינה, אתם תקבלו סיוע אם תכנס מסיבת עיתונאים ותודיע שאתם חוקרים את השחיתות של ג'ו ביידן (מתחרה דמוקרטי מוביל לנשיאות ב־2020). בדרך מתנהלות נגד טראמפ מספר חקירות פליליות, ולא ברור מי מן השניים, טראמפ או ביבי, ינצח - במרוץ לכלא.
במקביל, בעודו נכנע לחמאס, ממשיך נתניהו להסית נגד אזרחי ישראל הערבים. הנימוק: הם האיום האמיתי מבית. הם והנזק הנורא שייגרם אם גנץ וכחולבן יישבו איתם בקואליציה.
הנזק האמיתי הוא סימון כל האוכלוסייה הערבית בישראל כטרוריסטית. נתניהו ושות' לא אומרים כולם טרוריסטים, להפך, אבל בדרכו הנחשית והערומה, כמרעיל בארות, נתניהו מטרגט את נציגיהם בכנסת של מיליון פלוס ערבים שהצביעו עבורם כטרוריסטים. מה שמעלה את מפלס החשדנות ההדדית ברחוב ואת האפליה הממוסדת ונתמך על ידי כל מיני ציידי פסוקים מרשיעים. ותסמכו עליהם שהם כבר ינסחו את הטקסט שיגבה את המחנה הלאומני־דתי בכלל, ויסית את כלל אזרחי ישראל נגד הערבים.
המחנה הזה, אגב, לא צריך לאמץ את מוחו. רבניו מציידים אותו בתחמושת הלכתית שיוצרת את אווירת החשדנות ההדדית ברחוב ובחיי יומיום. רב העיר צפת אוסר על מכירה והשכרה של דירות לערבים, והרב מאיר דרוקמן כותב: "לא רק הקניון שורץ ערבים הצדים ברשתם בנות ישראל מסכנות... גם הרחוב הראשי".
אבל עיקר תומכיו של נתניהו הם אנשי ה"אז מה". אז מה אם הוא מושחת? אז מה אם יצאנו למלחמות חינם? אז ככה: בצה"ל יש לוחמים, כמו גולני וצנחנים, ויש תומכי לחימה כמו אפסנאים וסייבריסטים, וכולם שותפים שווים בהגנה על המדינה. במדינת ישראל יש מושחתים, כמו נתניהו ואריה דרעי, ויש תומכי מושחתים כמו נפתלי בנט, חיים דרוקמן ושאר חברי הבלוק - וכולם שם שותפים שווים בהגנה על השחיתות. שלא לדבר על המשת"פים בתקשורת.
שחיתות היא אכן הנושא האטרקטיבי ביותר לשימוש פוליטי. אלא שהשחיתות האישית והממוסדת היא לא העניין האמיתי. הנושא המרכזי הוא מדיניות הביטחון והנגזרות החברתיות והמוסריות של בלוק תומכי השחיתות, שהוא סיבת המאבק האמיתי של השמאל שאמור להסיט את הספינה לכיוון הנכון. מהפך כנראה לא יהיה כאן בשום קונסטלציה, עכשווית או עתידית. מה שמסתמן הוא האילוץ של נצרכים לגנב, המורידים אותו מעץ התלייה. אם הכוכבים מסתדרים במסילתם לפני או אחרי הבחירות ויש פתח תקווה לשינוי, אזי ביד אחת סותמים את האף, ביד השנייה מחלצים את העגלה מהבוץ. ואם צריך, אז גם בשתי ידיים. מתלכלכים ומסריחים. כחולבן - בשביל זה אתם בפוליטיקה.