ב־1571, ליד מיצר קורינתוס שביוון, במקום הנקרא לפנטו, הנחיל צי אירופי משותף תבוסה מוחצת לצי של האימפריה העותמאנית. הקרב הזה מנע שליטה עותמאנית פוטנציאלית בים התיכון. לאימפריה העותמאנית היה צבא יבשה חזק, אך צי חלש שהורכב ברובו מאנשי ים יוונים ושודדי ים. היום, כ־450 שנה מאוחר יותר, ארדואן, הרואה עצמו כסולטן הטורקי, מבין כנראה את החשיבות של צי ימי.
יש לטורקיה את הצי החזק ביותר בים התיכון. פאר הצי הטורקי הוא 14 צוללות גרמניות מתקדמות (וכנראה עוד 4 צוללות מתוכננות להירכש מגרמניה, ככל הנראה מבלי שמרקל תבקש אישור מכירה מישראל), ועוד 20 ספינות טילים המצוידות במיטב החימוש האמריקאי; נושאת מטוסים קלה עומדת להיכנס בקרוב, כנראה, לשירות מבצעי. מולו נמצאים הצי המצרי המתעצם, וכן הצי היווני, הנחותים ממנו. כל הנתונים הללו מקבלים משמעות מול שלושה תהליכים המתחוללים מזה זמן באגן המזרחי של הים התיכון.
האחד, הגילויים של מרבצי גז גדולים באגן המזרחי של הים התיכון ופוטנציאל העושר האדיר המצוי בהם. עצם התהליך מעורר את השאלה למי שייכים המים שבהם מצוי הגז/נפט. בהקשר זה עולה על הבמה המושג "מים כלכליים". מים אלו מוגדרים כשטח הימי שבו יש למדינה זכות לנצל את משאבי הטבע במרחק של עד כ־300 קילומטרים מחופיה, במידה ואין חדירה ל"מים הכלכליים" של מדינה שכנה.
התהליך השני הוא ה"השתוללות" הפראית של הטורקים. זה התחיל בכך שהם החלו לבצע חיפושי נפט במים ריבוניים של קפריסין, תוך שהם מצפצפים על האיחוד האירופי. וזה המשיך לפני כשבועיים, כאשר הטורקים הודיעו רשמית כי הגיעו להסכם עם ממשלת לוב על "מים כלכליים" משותפים המשתרעים מטורקיה ועד לוב: מסדרון ימי באורך של כ־700 קילומטרים וברוחב של כ־200 קילומטרים החוצה את הים התיכון בין קפריסין לכרתים שביוון. בלשון פשוטה: הטורקים שדדו שטח של "מים כלכליים" מיוון, מקפריסין וגם קצת ממצרים.
התהליך השלישי הוא "מלחמת שתי המדינות" המתעצמת בלוב, שבה שתי ממשלות נלחמות זו בזו. האחת בטריפולי, במערב המדינה, מוכרת על ידי האו"ם, נתמכת על ידי האיחוד האירופי ומקבלת סיוע צבאי טורקי הולך וגובר. ממשלה זאת חתמה על ההסכם עם טורקיה. השנייה, שולטת במרבית שטחה של המדינה, מקבלת סיוע צבאי רוסי, וזוכה לתמיכה של מצרים וסעודיה. היא כמובן אינה מכירה בהסכם עם הטורקים.
וכך בעוד שאצלנו עוסקים בכובד ראש במאבק של סער נגד נתניהו, חיל הים הטורקי הספיק לגרש ספינת מחקר ימי ישראלית מחופי קפריסין, והאגן המזרחי של הים התיכון מתחמם לקראת החורף. האוויר רווי איומים: הטורקים מאיימים, המצרים מאיימים, היוונים מתלוננים ומוחים.
דמיינו לעצמכם כיצד הוא היה מתעורר כארי אם ישראל הייתה "מעזה" לפנות את הבדואים מחאן אל־אחמר. והיכן המנהיגות של טראמפ? דומני שרק הוא יכול לשים גבול להשתוללות ארדואן. אבל עזבו את אירופה: זאת גם בעיה ביטחונית שלנו, שתלך ותחמיר בעתיד אם הסולטן ימשיך בפיראטיות שלו.