אני מגדיר את עצמי כאיש העולם הגדול, ישראלי ובעל דת יהודית. לפעמים אני קודם יהודי ואחר כך ישראלי. לפעמים אני קודם ישראלי ואחר כך יהודי, תלוי בתחושה ובמה שקורה באותו זמן.
יש תקופות שבהן אני בוש להרגיש יהודי. השבוע, למשל, כאשר איש דת בכיר דיבר דברי הבל, גזענות ורוע לגבי חלק מהאוכלוסייה. חלק מבורך, משכיל, חלק שתורם לחברה, משלם מסים (בניגוד ל...), משרת בצבא (בניגוד ל...), תורם לכלכלה, לתרבות ולהוויה הישראלית.
הרבנות והרבנים, אם תשאלו אותי, מחלישים את הדת. ישראלים, ברובם, הם מאמינים ברמה זו או אחרת. רבים מהם, גם אלה שלא אוכלים כשר ולא שומרים שבת ומצוות, עדיין מנשקים מזוזות, מתחתנים כדת וכדין, עוברים טקס ברית מילה ונקברים על ידי הרבנות. אבל הממסד הדתי הורס לנו את הדת. הוא זה שגורם לנו לכעוס עליה, ולא אגזים אם אומר - לסלוד ממנה. או ליתר דיוק, לאהוב את הדת אבל לסלוד מהממסד הדתי על כל שלוחותיו.
איזה אלוהים מינה אדם זה או אחר לדבר בשמו? איזו חוצפה ואיזו עזות מצח. בשם איזה אלוהים מעיזים להחמיר עוד יותר את הפילוג בעם, במיוחד בתקופה שבה אנו חיים עכשיו, במדינה משוסעת אשר בה חיים ארבעה עמים: ימניים, שמאלנים, חרדים וערבים. עכשיו נוספו גם הרוסים?
האלוהים שמינה אותי לדבר הוא האלוהים שאמר לי "ואהבת לרעך כמוך" ואמר גם "גר, יתום ואלמנה לא תעשוקו". אלוהים שאמר לי לכבד ולאהוב. קיוויתי שאלוהי השנאה מוגר כבר מזמן עם האינקוויזיציה באירופה. האומנם טעיתי?
האם מותר כיום לומר משפטים נלוזים ולהחליט שאנשים כאלה או אחרים הם שונאי דת? מניין הוא יודע? למה להכליל, למה להסית? האם כל זה לא בא אלא כדי להשיג עוד מנדט או שניים לחרדים ולהשמיט מנדט או שניים ממפלגות אחרות? ברור לנו כי מיד ירוצו כל שליחיו של הרב כדי להבהיר מעל כל במה כי "דבריו הוצאו מהקשרם".
אוי לדור שרבניו מנסים להפיק תועלת ממעמדם. האם כבוד הרב אינו מכיר את ההנחיה המפורשת במשנה אבות, המדגישה כי אין לעשות את התורה קרדום לחפור בו?