1. מינוי וגמור
שר האוצר משה כחלון מצא עצמו השבוע, שלא בטובתו, מתמודד עם פרשנות למסרונים שהחליף עם השופטת אתי כרייף ולפעילותו למענה בוועדה למינוי שופטים. אם נניח בצד את התוכן העסיסי של המסרונים, מתברר שכחלון היה פעיל מאוד גם במינוי שופטי עליון.
מעטים יודעים ששר האוצר דחף לפני שנתיים למינויו של יוסף אלרון לבית המשפט העליון. כחלון, המתגורר בחיפה, מכיר את אלרון מתפקידו האחרון כנשיא בית המשפט המחוזי בעיר. ראשית, נדגיש שמדובר במינוי איכותי. ובכל זאת, העובדה שאלרון (אגב, ששם משפחתו המקורי אלפריח) נולד במעברת מחנה דוד שבמבואות חיפה (גילוי נאות, שם גם אני גדלתי), הייתה להערכתי שיקול נוסף במינוי.
אלרון דן רק באחרונה בערעור עוזרי ראש הממשלה על החדירה הלא חוקית לטענתם לטלפונים הסלולריים שלהם. השופט נזף במשטרה על התנהלותה והחזיר את התיק לדיון נוסף. אפרופו סלולר, כחלון היה מאושר לו גם תוכן המסרונים שלו בסלולר היה נותר חסוי.
אבל פעילותו של כחלון בוועדה למינוי שופטים הייתה רק מקטע אחד בשלל המינויים שהוציא אל הפועל בחמש שנותיו כשר האוצר. בתפקידו הרם הוא קידם למשל את שי באב"ד למנכ"ל משרדו. האחרון, שקודם למינויו היה מועמד ברשימת כולנו לכנסת, נשאר בתפקידו כנאמן האחרון של כחלון ממש עד לשריקת הסיום. באב"ד דחה הצעות לעבור למגזר הפרטי כדי להישאר עם שר האוצר עד רגעיו האחרונים, לפי שעה, בפוליטיקה.
ברור שבאב"ד יפרוש בקרוב, אם ביוזמתו אם ביוזמת השר החדש. במקרה שמפלגת הליכוד תנצח בבחירות, המועמדים לשר האוצר הם שר הכלכלה והתעשייה אלי כהן וראש עיריית ירושלים לשעבר ניר ברקת, שחומד את התפקיד כבר לפני הבחירות. יו"ר ההסתדרות לשעבר ואיש כחול לבן אבי ניסנקורן מיועד לתפקיד כלכלי בכיר (שר האוצר, שר חברתי אחר או יו"ר ועדת הכספים) אם מפלגתו תרכיב את הממשלה. כל אחד מאלה לא ייקח לעצמו יותר מכמה שבועות עד שיחליט על הרכב הפרסונות שיאיישו את צמרת האוצר.
בתקופת כהונתו היה כחלון מעורב אישית בכל המינויים. הקריטריונים המובילים היו רמת מקצועיות סבירה ויושרה, אבל בעיקר נאמנות לבוס ולא לעקרונות. כך, למשל, המינוי הבולט היה של אביגדור יצחקי ליו"ר מפעל הפיס. יצחקי שימש קודם למינויו, לבקשת כחלון, בתפקיד יו"ר מטה הדיור - וזכה בפיס. כחלון כפה בעניין זה את עמדתו על בנימין נתניהו. אף שמונתה ועדת איתור, היא תפקדה בפועל כוועדת קישוט.
שר האוצר היה מעורב אישית גם במינוי ענת גואטה ליו"ר רשות ני"ע. קשה לי להאמין שגואטה, בניגוד לקודמה שמואל האוזר, הייתה מעיזה לצאת בחקירה אמיצה נגד ח"כ חיים כץ, שזכה השבוע לחסינות הכנסת, או נגד טייקונים אחרים המקורבים לשר.
ערן יעקב, מנהל רשות המסים, הוא מינוי נוסף. יעקב הכיר על כך טובה לכחלון. בניגוד למקבלי ההחלטות האחרים באוצר ומחוצה לו, מנהל רשות המסים מיעט להשמיע ביקורת בעניין הגירעון ויישר קו עם עמדת שר האוצר ומנכ"ל משרדו, לפיה הסיפור נופח מעבר לכל פרופורציה.
רוני חזקיהו (איש גבעת אולגה לשעבר) מונה לחשב הכללי. חזקיהו מסיים בנובמבר את הקדנציה שלו ובכוונתו לפרוש מיוזמתו. מינויו היה בינגו אף שצמח מחוץ לגבולות האוצר והשירות הציבורי, והגיע מהמגזר הפרטי.
מינוי הממונה על שוק ההון והביטוח הוא סיפור בפני עצמו. לתפקיד הועדף ד"ר משה ברקת הידידותי על פני מועמד אחר. כחלון אכל הרבה קש מדורית סלינגר, הממונה הקודמת, אך לזכותו ייאמר שהוא סתם את האף והעניק לה גיבוי.
אחד המינויים השנויים במחלוקת שעליהם מתחרטים כחלון ובוודאי באב"ד הוא של שאול מרידור, הממונה על התקציבים. באב"ד התייחס למרידור כאל סוס טרויאני כפוי טובה בממלכת האוצר. למרות זאת, לכחלון נדרשה יכולת התאפקות מרשימה שלא לגעת בו. מרידור נכנס לנעליו של אמיר לוי, שגם הוא לא ליקק דבש אצל באב"ד.
למעשה, שר האוצר הצליח לעצב כרצונו את צמרת האוצר וגופי הסמך בזכות העובדה הדי המדהימה ששרד לא מעט בתפקיד, ובמאי 2020 ישלים חמש שנות כהונה רצופות. זה ממש לא טריוויאלי אצל ראש ממשלה כמו בנימין נתניהו. לשר היה כמעט כל הזמן שבעולם לעצב את סביבת העבודה הפרסונלית שלו כרצונו. אולי זאת הסיבה הפרוזאית שלמרות החלטתו לפרוש מהפוליטיקה, הוא התעקש להמשיך בתפקיד עד אחרי הבחירות.
2. וירוס קטלני
עד היום התייחס המגזר העסקי לווירוסים כאל נושא טכנולוגי הקשור לעולם הסייבר וההתקפות ברשת. ואכן, חברות כמו צ'ק פוינט, שפרסמה השבוע דוחות ל־2019 עם רווח פנטסטי של 826 מיליון דולר, עשו הון מפיתוח תוכנות אנטי־וירוס. רבים מאיתנו היו שמחים היום לדעת מי מחברות התרופות העולמיות תזכה במרוץ לפיתוח "אנטי־וירוס" לקורונה ותקנה את מקומה בהיכל התהילה. אגב, מבחינת יצרניות התרופות, וירוס הקורונה רצוי כמו שווירוס המחשבים רצוי למפתחי הסייבר.
עד שנגיע לפיתוח החיסון, השפעת הווירוס על הכלכלה העולמית היא קטלנית לא פחות מתוצאותיו הרפואיות. ואולם לפני שנעכיר את מצב הרוח, נפתח דווקא בחדשות האופטימיות.
בשטף האירועים האחרונים הספקנו לשכוח שמחירו של ליטר בנזין ירד במוצאי השבת ל־5.99 שקלים לליטר (בתדלוק עצמי). להערכתי, עדיין לא נאמרה המילה האחרונה. למחיר הבנזין הנמוך שתי סיבות: המשך צניחת הדולר לעומת השקל; והיחלשות מחירי הנפט בשוק העולמי. על פי דיווחים, צריכת הנפט ירדה בינואר ב־20%, ומחיר חבית מסוג ברנט (56 דולר) קרוב מאי־פעם למחסום הפסיכולוגי של 50 דולר.
מחירי הנפט הצונחים מוסברים בנגיף הקורונה שהתפרץ בסין, צרכנית הנפט הגדולה בעולם. וכשבסין עסוקים בהדברת הנגיף ומתעטשים כל הזמן, העולם כולו לוקה בדלקת ריאות. אולי מחירי הבנזין הידידותיים יעודדו את הישראלים להעדיף את נופי ארצנו על פני טיסות חסך (לואו־קוסט) במטוסים צפופי אוכלוסין בעלי פוטנציאל שינוע יעיל של נגיפים.
זאת הסיבה שענף התיירות העולמית, שנהנה בעשור האחרון משגשוג יוצא דופן, נעצר בחריקת בלמים. הנפגעים הפוטנציאליים בישראל הם ענף המלונאות (שנהנה ב־2019 מזרם של 160 אלף תיירים מסין) וחברות התעופה, ובראשן אל־על, שעצרה בתחילת השבוע את הטיסות לסין.
ד"ר גיל בפמן, הכלכלן הראשי של בנק לאומי, סבור שהתפשטות הקורונה תביא לידי ירידה בתיירות הנכנסת מסין אך לא לפגיעה של ממש. בינואר נכנסו לישראל בדרך האוויר 360 אלף תיירים, נתון שיא מאז ומעולם. אגב, רשתות המלונאות המקומיות ואל־על עדיין לא שיגרו לבורסה דיווחים על השפעות הקורונה על פעילותם העסקית. מנגד, חברות המייצרות בסין - ובהן דלתא, עדיקה, מיקרונט, המלט ואבגול - דיווחו לבורסה על השפעות עסקיות מוגבלות.
בהלת הנגיף ממחישה את עוצמת הכלכלה הסינית על העולם. כפי שציינתי, סין היא צרכנית הנפט הגדולה ביותר. וחוץ מזה, לפני חמש שנים היא עקפה את ארה"ב והפכה ליצרנית המכוניות הגדולה בעולם. לו התפרץ הנגיף לפני עשור, השפעתו על הכלכלה העולמית - ובפרט על שוק הסחורות והנפט, התיירות וכמובן הבורסות - הייתה פחותה.
ישראל, שהיא חלק מהכלכלה הגלובלית, פתחה את שעריה בפני הסינים לפני חמש שנים וקשה לומר שמדובר בדריסת רגל בלבד. הסינים מככבים בין השאר בתעשיית ההייטק, תנובה נרכשה על ידי ברייטפוד הסינית, ענף הבנייה מבוסס על פועלים סינים, הרכבת הקלה תיתקע בלעדיהם וניתן לפגוש בהם גם בנמלי חיפה ואשדוד. וכמובן, שוק מוצרי הצריכה מוצף במוצרים תוצרת סין, החל ממכשירים סלולריים ועד ביגוד והנעלה.
דווקא בתחומים הפיננסיים נבלמה ההשפעה הסינית, ואת הקרדיט בנושא יש לתת למפקחת על הביטוח הקודמת, דורית סלינגר. היא בלמה כמעט בגופה את האפשרות שגופי השקעה סיניים ירכשו חברות ביטוח שהיו על המדף (כמו כלל ביטוח או הפניקס) או בתי השקעות (כמו מיטב דש). מובן שאין סיכוי בעולם שבנק ישראל היה מאשר לסינים קניית אחד משפע הבנקים הישראליים הנמצאים על המדף.
ההשפעה הקטלנית של התפרצות הקורונה מחייבת פסק זמן והתנעה מחודשת של חשיבה מערכתית בנוגע להיקף השפעתו של הענק הסיני על העולם. מדובר במדינה טוטליטרית שיש הטוענים שלא דיווחה בזמן אמת על התפשטות הנגיף. לשלטון הריכוזי יתרון מסוים, שכן סין אוכפת משמעת ברזל על האזרחים הסוררים המזלזלים במגיפה. מצד שני, כל רשות פיקוח במדינה מערבית מתוקנת מבינה שהגילוי הנאות, השקיפות החשבונאית, וערכי יסוד כמו כבוד האדם ושמירת זכויותיו, אבן יסוד בעולם הנאור, רחוקים מלהשביע רצון בסין.
ואולי ייתכן שלנגיף הקטלני ולסגר על הכלכלה השנייה בגודלה בעולם תהיה השפעה חיובית על תאבון הקניות הישראלי. אולי הקורונה תביא לפסק זמן ולתענית קניות. ייתכן שהנגיף יפחית את קדחת קניות מוצרי הזבל מסין ויספק מספר רגעי שלווה להנהלת דואר ישראל, הקורסת תחת נטל המשלוחים של עלי אקספרס.
3. בריאות פיננסית
אחד המסרים הבולטים שהעביר הנגיד פרופ' אמיר ירון בסדרת הראיונות שהעניק בשבוע שעבר נגע למדיניות הריבית. מדברי הנגיד השתמע שהפחתת הריבית אינה עומדת בשלב זה על הפרק ושהאמצעי המרכזי לחיזוק הדולר הקורס (אתמול ירד הדולר אל מתחת ל־3.43 שקלים) הוא התערבות ישירה בשוק מטבע החוץ.
ואכן, נאה דורש, נאה מקיים. על פי נתוני בנק ישראל שנחשפו אתמול, הוא רכש בינואר מט"ח בהיקף של 3 מיליארד דולר, וגובה היתרות הגיע לשיא של כל הזמנים - 130 מיליארד דולר. העובדה שהיתרות מהוות 33.8% מהתוצר המקומי הגולמי אינה מטרידה בשלב זה את הנגיד.
אולם הנגיד לא רק שאינו מוטרד מזה. הוא גם אינו מוטרד מהפעילות הספקולטיבית בשוק המטבע, שאותה הוא מעדיף לכנות בשם המכובס "זרמי מטבע". אם פרופ' ירון לא ינקוט פעולות חריגות, השער היציג עלול לצנוח בתוך זמן לא רב ל־3.30 ואולי למטה מכך.
בשנה שבה הוא נמצא בתפקיד הפגין הנגיד חוסר עקביות מדאיג בטיפול במשבר הדולר. תחילה שידר לשווקים שהוא נגד התערבות ישירה, כאילו הוא מהאו״ם. לאחר מכן שידר מסרים סותרים שרק הגבירו את אי־הוודאות. כשכבר התערב - זה היה מהוסס, והתוצאה: מעט מדי ומאוחר מדי. פרופ׳ ירון חייב להפגין מנהיגות כלכלית ונוכחות מתמידה בחדרי המסחר, ויפה דקה אחת קודם.
במקביל, התפרצות הקורונה, ששני לה בהשפעתו על הכלכלה הוא רק דונלד טראמפ וציוציו בטוויטר, טרפה את הקלפים. היא שיבשה את כל ההנחות האופטימיות לגבי הכלכלה העולמית, וכעת שוב ניכרים איומים על הצמיחה. פרישתה הדרמטית של בריטניה מהאיחוד האירופי, שבימים כתיקונם הייתה תופסת את הכותרות הראשיות, נדחקה לפתע לשוליים.
אם אומנם יאט הנגיף הסיני את הצמיחה, תחזית האוצר לגידול בשיעור של 2.6% ב־2020 (בניכוי השפעת קידוח "לווייתן") תהפוך לחלום רחוק. וכמו תמיד, הצרות באות בצרורות. הווירוס עלול להנציח לפרק זמן נוסף את האינפלציה האפסית, שפרופ' ירון התייחס אליה כאל מגיפה עולמית.
נגיף הקורונה הפחית את תנועת הסחורות והתיירות בעולם. צריכת הנפט בעולם צנחה בינואר ב־20%. בעקבות זאת כלכלני בנק הפועלים וגם אנליסטים בבתי השקעות אחרים הפחיתו את תחזית האינפלציה ל־2020 ל־1%. מדד ינואר, שיתפרסם ביום שישי הבא, יהיה שלילי - מינוס 0.3% - ומדד פברואר יירד ב־0.1%. יעד האינפלציה הממשלתי (1%־3%) שוב הולך ומתרחק. 2020 מסתמנת כשנה השביעית ברציפות שבה לא יושג היעד. אז אולי בכל זאת, אחרי שבע שנות פספוסים, כדאי להתאים את היעד למציאות?
גם מצב התעשייה לא משהו. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, יבוא הסחורות מסין הסתכם ב־2019 ב־6.7 מיליארד דולר, והיצוא ב־4.7 מיליארד דולר. כאילו אין מספיק צרות לתעשייה, היצרנים נתקלים בעצירת משלוחים של חומרי גלם מסין וממדינות אחרות. להתאחדות זרמו השבוע פניות מחברות תעשייה המייצרות בישראל ומשתמשות בחומרי גלם מסין, שכבר נפגעות מהנגיף.
בבנק ישראל מודעים להשפעת נגיף הקורונה על הבריאות הפיננסית. תשואות הגמל וההשתלמות לחודש ינואר, שהיו אמורות להסתכם לפני המגיפה ב־1.4%, נחתכו בהשפעת הנגיף ב־1% ועוד היד נטויה. מחלקת המחקר של בנק ישראל בודקת גם את השלכות הנגיף על היקף הסחר הישראלי ועל התעשייה המקומית. הבדיקה מתמקדת בעיקר בחשיפה לסיכון של המערכות הפיננסיות, אבל לתוצאות עשויות להיות גם השלכות מוניטריות.
החלטת הריבית הבאה של בנק ישראל תתקבל בעוד שלושה שבועות בערך (24 בפברואר), ועד אז לחברי הוועדה המוניטרית יהיה מספיק זמן לחשבון נפש. הפעם הם עשויים להגיע לכלל מסקנה שלמרות כל ההצהרות, יש לשקול ברצינות חישוב מסלול מחדש והורדת ריבית.
המהלך עשוי לסייע לתעשייה הן באמצעות הדולר המתחזק והן בהפחתת עלויות. ההסתברות להפחתה תעלה באופן ניכר אם גם באירופה ובארה"ב יגיעו לאותה מסקנה ויפחיתו את הריבית כזריקת חיסון כנגד הקורונה.
4. עידן חדש
עידן וולס, המנכ"ל של קבוצת דלק מסוף 2019, היה יכול מבחינת כישוריו לנהל חברת הייטק או כל גוף עסקי אחר. הוא צעיר (43), פיקח, ייצוגי מאוד, לומד מהר ובעיקר בעל נוכחות בימתית יוצאת דופן. אין זה מקרה שבעבר היה אחד מכוכבי תוכנית המציאות "השגריר". השבוע, בעת הצגת התוכנית העסקית של קבוצת דלק במלון "הילטון" תל אביב, חייזר שנקלע למקום עוד היה עלול לטעות ולחשוב שעל הבמה ניצב אחד המנהלים הבכירים בפירמה אמריקאית מובילה.
וולס התחיל את הקריירה כעורך דין צעיר במשרד עו"ד גורניצקי שבניהול פיני רובין (המלווה משפטית את יצחק תשובה), ולפני 15 שנה מונה לעוזרו האישי. לפני שמונה שנים שובץ לתפקידים בכירים בקבוצת דלק והיה ברור שהוא בדרך לניהול הקבוצה. לבד מתפקידו בדלק הוא חבר דירקטוריון שידורי קשת ובחברת החדשות. בעבר תשובה העריך מאוד את כישוריו של הצעיר בתחום התקשורת, כשהגן עליו בצורה יעילה בזמן התספורת בדלק נדל"ן. בהמשך למד להודות גם ביכולותיו הניהוליות.
בשיחה ראשונה איתי מנסה וולס לשווק את המסר העיקרי: תשובה הפך את קבוצת דלק לאיתנה ולבעלת נזילות טובה, עם נכסים שערכם עדיין לא הוצף, והיא בדרך להפוך למעצמת אנרגיה לא רק מקומית אלא בינלאומית.
כיצד אתה רואה את קבוצת דלק משתלבת בעשור הקרוב בשוק האנרגיה?
"קבוצת דלק נמצאת בפתח העשור בנקודת זינוק מצוינת קדימה, כולל שורה של מהלכים משמעותיים התואמים את האסטרטגיה וייצרו תזרים משמעותי. השלמנו את מכירת הפניקס ודלק רכב. רכשנו את נכסי שברון בהיקף 1.7 מיליארד דולר במסגרת התמקדותנו בתחום האנרגיה. קבוצת דלק מתבססת, בזכות חברת האנרגיה הבינלאומית איתקה, כחברת האנרגיה בבעלות פרטית השנייה בגודלה בים הצפוני. קניית איתקה בוצעה על בסיס המקורות הכספיים שלנו. עד העסקה התמקדו האינטרסים האנרגטיים שלנו באזור הים התיכון".
היו ביקורת על המינוף של העסקה ועל עיתוי ביצועה, ערב ירידת מחירי הנפט.
"אנשים לא הביאו בחשבון את העובדה שמדובר בחברה של נכסים שמפיקים נפט, מייצרים תזרים מזומנים חזק ואמורים להשפיע לחיוב על קבוצת דלק. עסקת שברון תאפשר, באמצעות איתקה, להציף ערך ממשי לקבוצת דלק לאחר שתונפק בבורסה של לונדון.
"לאיתקה תזרים חזק ופרופיל הפקה מצוין שיוצרים סיפור עסקי נכון להגיע איתו לשוק ההון ברגע שהשווקים יאפשרו זאת. כבר עברנו משלב הדיבורים לשלב המעשים. קיימתי בלונדון לפני ימים אחדים פגישת התנעה שבה השתתפו 40 יועצים, בנקאים, עורכי דין ורואי חשבון, כדי שאיתקה תונפק ותהפוך לחברה ציבורית".
ובכל זאת, עיתוי העסקה לא היה כל כך נוח מבחינת מחירי הנפט שממשיכים לרדת.
"זה נכון, אבל מבעוד מועד ביצענו עסקת גידור על מחירי הנפט לשנתיים וחצי הקרובות. 80% מהתפוקה ל־2020 כבר מגודרים, וזה מבטיח לנו את ההכנסה שאני מצפה לקבל מבחינת תזרים המזומנים. הרווח ברוטו הצפוי באיתקה הוא 900 מיליון עד מיליארד דולר. על הגידור שילמנו 150 מיליון דולר, אבל זה מתפרס על פני שנתיים וחצי. מדובר בגידור שבא להבטיח שלא תהיה ירידת מחירים מתחת ל־64 דולר לחבית נפט, או מתחת ל־6.6 דולר ליחידת אנרגיה בגז. אם המחירים יעלו, אז נרוויח עוד".
במצגת השבוע שמת דגש על הורדת המינוף הפיננסי בקבוצה. האם זה נבע מלחץ הבנקאים או מגורמים אחרים?
"הבנקים ממש לא לחצו, ומסגרת האשראי שלנו במערכת הבנקאית עומדת על כ־500 מיליון שקל. אבל בסופו של דבר קבוצת דלק תיהנה מתזרימי מזומנים גדולים מהתגמולים מקידוחי "לווייתן", "כריש" ו"תנין", והמטרה שלי היא להפחית את ההתחייבויות באמצעות פירעונות מואצים. הדבר יבטיח את האיתנות הפיננסית של הקבוצה".
איך בחור צעיר כמוך מנהל אופרציה כל כך מורכבת כמו קבוצת דלק?
"כדי להצליח אתה צריך סביבך אנשים עם יכולת הבנה בעסק, ובקבוצת דלק יש מנהלים טובים. נכון שאני צעיר, אבל אם תסתכל מסביב תגלה שרבים מהמנכ"לים המובילים חברות בעולם הם אנשים צעירים, ואני לא משווה את עצמי אליהם. בסוף המצגת שערכתי השבוע העליתי את כל הצוות הניהולי אל הבמה כדי להוכיח שנעשית עבודת צוות, וקיבלתי על כך שבחים. כשיש סביבך צוות ניהולי איכותי אתה יכול להציב לעצמך את היעדים ולהתניע קדימה מהלכים, כמו שקרה השבוע".
עד היום תשובה זכור כטייקון שעשה תספורת בדלק נדל"ן והוא עדיין נחשב לאחד מאחרוני הטייקונים. האם זה מפריע לך?
"וואו. את שורשי המקור של השם 'טייקון' אני מכיר, אבל בכל אופן צריך להתעלם מכל זה ולהתמקד בעשייה ובמהות. אלה הדברים החשובים באמת. יצחק הביא את בשורת האנרגיה למדינת ישראל והוא ראוי לכל שבח על תרומתו האדירה, שיבינו ויפנימו אותה בעוד כמה שנים. קבוצת דלק הגשימה את החזון להפוך את מדינת ישראל למעצמת אנרגיה כחול לבן, ועד לפני כמה שנים זה לא היה מובן מאליו. יצחק ראוי לכל הוקרה על התרומה יוצאת הדופן לכלכלה ולחברה, ואני מתעלם מכל רעשי הרקע".
בוא נדבר רגע על תמלוגים. הבטיחו לנו שתוקם קרן העושר, ונתניהו דיבר על מאות מיליארדי שקלים לאזרחים. בינתיים קרן העושר אפילו לא הוקמה. למה?
"אז ראשית, התמלוגים משולמים למדינה כבר כמה שנים. אבל אתה מדבר על מס ששינסקי. אני יכול לומר לך שקרן העושר לא הוקמה בגללנו. מדובר בעניין פרוצדורלי שאינו תלוי בנו. אם אתה מכוון לעניין של מס ששינסקי, אזי התמלוגים יתחילו להיות משולמים כבר במהלך השנה, ואני מניח שאז גם הקרן תתחיל לפעול".