הרשימה השחורה: וואו איזה גיל. איך בכלל מכילים מספר כזה? עד לא מזמן עוד הייתי נזרק על בלטות ופרקט, מקווה שהכדוריד יפגע בי, תוך כדי זינוק. היום אני צועד בזהירות יחסית, מתפלל לא ליפול, כי אין כבר חלפים. כל איבר שנפגע, זהו, תם הטקס.
עד לא מזמן הייתי יוצא לבלות בחצות, וסוגר שבוע של לילות לבנים, מקיץ יקיצה טבעית בשתיים בצהריים, ומגרש את הדודא עם מיץ מלימון שלם סחוט, כדי לנקות את השטויות של הלילה. כל לילה, והיה הרבה מה לנקות.
עד לא מזמן הסתובבתי רק עם נשים שבורות, שחטפו נוקאאוט מהחיים, כמוני, והן סיפרו לי שהן לא רוצות מחויבות. לא האמנתי בהן ולהן, כי אף פעם איני מאמין לאף אחד ואחת.
ואז באה כיפוש, שנשלחה מהיקום להציל אותי. ווט־ווז־ווז־ווז. פתאום היא ארגנה את חיי והכניסה סדר עולמי חדש. בורגני, התחייבויות, מחויבויות, התחשבות, אחריות, זוגיות, נאמנות. לנהל מאבק יומיומי לשמור על מה שיש, להתפשר, להרהר, לדעת לוותר, להפסיק להשתגע, להפסיק להתגעגע, לוותר על שליטה, להאמין בשיטה, ללמוד להקשיב, לנסות להפסיק לריב, לא להיפגע, להירגע.
# # #
כן, אתמול הייתי בן 61. אמא שלי ואשתי אומרות שאני עדיין ילד. אבל ביני לביני אני יודע את האמת. אני ילד מזדקן. אז לרגל יום הולדתי, הנה 61 מחשבות על החיים שלי, ועל בכלל.
1. להתעורר חיובי. להכניס את הראש מתחת לזרם מים קר, ולהיזכר בכל בוקר בשיחה הראשונה עם אלכס באלפי מנשה ב־14 בנובמבר 2012.
"ררררוני, החנית את הפוזה מחוץ לשער? תחשוב טוב לפני שאתה עונה לי".
האמת היא שהחניתי את הפוזה, אני סאדה, נקי מבפנים, רק להיום. בשביל ירדן, יולי וגיא, שהם הילדים שלי, אני מחויב להם. אני צריך את המחויבות הזו כדרך חיים שתזכיר לי ותשמור עליי, להיות שם בשבילם.
2. לסיים מקלחת של בוקר בזרם מים קרים; לשתות קפה קר כמשקה ראשון על הבוקר. כשאני חם, אני מסוכן, בעיקר לעצמי. קור מרגיע אותי. נולדתי בחורף, אבל אני שונא את העונה.
3. לבוז למותגים ולאופנות, קבועות ומתחלפות. יש לי מעל 20 ג'ינסים שחורים וכחולים בארון - 80% מהם חדשים, שמעולם לא לבשתי. 35 שנה לא ענדתי שעון, ולפני 30 שנה זרקתי את מעיל העור האחרון שלי. טרנינג וסווטשירט בחורף, שורטס וכפכפייאת בקיץ. הייתי בהמון ארצות בכל היבשות, מעולם לא קניתי כלום לעצמי, רק לילדים ולאשתי. שופינג מגעיל אותי ברמת בחילה.
4. איני מבין את האנושות שסוגדת לקניות ברמת התמכרות. למה לא לסדר את הראש בחומר טוב? לא יותר עדיף? לא יותר מרגש?
5. כסף הוא רק אמצעי, חבל לי שהוא מטרה. מעולם לא הייתי עשיר, אבל לפני כמה שנים הייתי נורא עני, לא היה לי כסף גם לאוכל וסיגריות. אני זוכר את התקופה הזו כל יום, ורק מקווה שתמיד יהיה לי מספיק, כדי שאוכל לדאוג לאחרים.
6. הצרכים שלי נמוכים, תלוי את מי שואלים. אז אל תשאלו את כיפוש.
7. בריאות חשובה לי, בעיקר כי אני פוחד מרופאים. אני תמיד זוכר שציון עובר ברפואה זה 60. במילים אחרות, הדוקטור די דביל, כי 40% מהחומר הוא לא יודע. עם המזל שלי, ייפול עליי שרלטן שלמד לבחינות כמו תוכי, ולא יודע כלום.
8. כשאני רואה רופאים מחפשים תשובות במחשב, הם מזכירים לי את כיפוש מתייעצת במחשב עם ד"ר גוגל. היא טועה, וגם הם טועים.
9. נהיגה זה מקצוע, רק בישראל זה תחביב. נורא מסוכן בכבישים, בכל יום מזדכה כאן בנאדם על ציוד. בכל יום אני מתפלל שזה לא יהיה אני. מלא שהידים בכבישים על רכב דו־מנועי, המון טיפוסים שלא יודעים לנהוג - 350 קורבנות בממוצע לשנה. איפה אלוהים כשצריך אותו?
10. אני לא מצליח להבין את ההתמדה שלי בקריאת עיתונים, בהקשבה לרדיו ובצפייה באקטואליה בטלוויזיה. אני עושה את זה מגיל 6, אני הרי לא מאמין למילה כתובה ו/או נאמרת.
11. אני חייב להפסיק להתמקד בדברים שגדולים ממני. כמו לברר מה קרה עם 18 עצורים חרדים שהשליטו טרור בכביש 4 בשבוע שעבר. מעצרם הוארך עד תום ההליכים, או שהשטריימל מעל החוק?
12. עוד לא הייתי אף פעם בהילולה לזכר רבנו־מורנו־הצדיק גדעון חורי זצוק"ל. מטלפנים אליי כל יום לשאול אם אני מגיע ואם רכשתי כרטיסים להילולה סביב שולחנות ערוכים בק"ק בני ברק. אני חייב ללכת כדי ללמוד את השיטה. זה אחלה כסף על הרצפה, לא נרים? השנה אתה הולך, הזכרתי לעצמי.
13. אריה־גאנעב־זכאי־צדיק־תמיד צעיר ממני בארבעה ימים. בכל פעם שאני רואה ושומע אותו, אני מזכיר לעצמי ששנינו אמרנו את פרשת "זכור" בבר המצווה, אבל הוא יהודי ששיחק אותה ומקסם את יכולותיו, ואני כלומניק.
14. אני לא מזהה פרצופים. גם כאלה שעבדתי איתם, או פגשתי בעבודתי. מה זה אומר עליי? למה תמיד כששואלים אותי אם אני זוכר, אני אומר "בטח", ומחייך במבוכה. ממה וממי אני מתבייש?
15. אני גם שוכח שמות. אני נזכר רק כשהפרצוף הולך. אז אני באמת קומפלעטר־אידיוט.
16. אני כבר לא שומע כל כך טוב. אני מנחם את עצמי שזה רק בטונים נמוכים. אולי משום שבאוטו אני מקשיב למוזיקה, רק רוק, בווליום 61. המקסימום הוא 63, אז אני עוד לא חירש קומפלט.
17. אני דואג לתושבי עוטף עזה. קולקציית האפסים בראשות ביבי עוד לא מצאה כמה לירות סוריות דפוקות כדי לשלם את שכרם של המטפלים בתחום הנפש באזור המוכה הזה. אבל לגועל הנוטף מאגם הדרעק יש הסבר: יזבק או כץ - העיסוק בהם חשוב יותר.
18. ביבי הבטיח להשקיע 400 מיליון שקל באילת. התושבים שואלים אם ההבטחה כוללת ריבית והצמדה, כי הכסף לא בא, הוא גם לא מטלפן.
19. מתי כחול לבן מתחילה את קמפיין הבחירות?
20. מתי גנץ יפנים שיש מספיק טמפיטים שמתייחסים אליו כאל אלטרנטיבה, והם רוצים לשמוע קצת ספינים, על השינויים שהוא מבטיח, אבל לא מבטיח לקיים.
21. מתי הערבים יתחילו להפנים שהם אלקטורט, יגיעו ב־80% לקלפיות, יפיקו 17 מנדטים, ויגרמו להנהגת הימין הפסיכי לשלשל מפחד?
22. איזה יופי במפא"י, הא? כבר תופרים חליפות לממשלה, פינוקים וכאלה. רוצים רק ארבעה־שישה תפקידי שר, על 7 מנדטים. אימפריה! אני רוצה לנסות את החומר־משפר־תחושה שהם משתמשים בו.
23. הלוואי שלריסה טרימבובלר תרוץ, אני מת לדעת כמה טיפוסים במדינה הזו יצביעו לה, כי הם מאמינים שתפרו תיק לבעלה.
# # #
24. מתי אחזור לאכול טונה? אני מאוד אוהב, אבל נורא פוחד.
25. מתי אקבל כמה לירות - הדיווידנד שלי מה־100 מיליארד שקל - מרווחי הגז?
26. כמה סינים ב־א־מ־ת מתו אחרי שנדבקו מנגיף הקורונה? ואל תצחיקו אותי עם אלף־אלפיים, תתחילו לדבר איתי על מאות אלפים.
27. כמה ספקולנטים שלנו, היידעל'ך, מחזיקים במלאי של מיליוני מסיכות למכירה במערב, אחרי התפשטות הנגיף?
28. אם הקורונה יעשה עלייה לישראל, לאן יברח הציבור? לנגב? למדבר יהודה? אולי לבקעה?
# # #
29. מתי שורק'ה "הסוהרת", האמא של בנותיי, תפסיק לשלוח לי וואטסאפים: "רונצ'ו, אני קצרה בכסף. מתי אתה מעביר לי?"
30. התחתנתי עם שורק'ה "הסוהרת" לפני 36 שנה. אם הייתי מוריד אותה אז, הייתי כבר 15 שנה אחרי מאסר עולם, קציבת העונש וחנינה.
31. סתאאאם, היא באמת מתוקה וחברה טובה שלי, שסבלה אותי 20 שנה. רק די עם "אני קצרה בכסף", כפרע. תמכרי נכס, יהיה לך כסף. די להיות סורית עתיקה, תתקדמי.
32. יכול להיות סבבה אם כל העם יבלה ב"מידברן". אני כבר מתחיל לחסוך כדי לשכור שלושה קרוונים: אחד לסוהרת ולבנות, אחד לכיפוש ולגיאצ'ו, ואחד לי. אני צריך שקט, ואין מצב שבכל רגע פותחים דלת, ונכנס אבק.
33. אמא שלי תישאר בדירה שלה בדיור מוגן, עם חלונות פתוחים. במלחמת המפרץ היא לא חבשה מסיכה ולא ירדה למקלט. אז הווירוס הזה קטן עליה. היא תפתור תשבצים, כרגיל.
# # #
34. מתי ביבי יוציא מהבנק לירה־סורית־דפוקה כדי לשלם לפרקליטיו? מתי הליצנים שמינה מבקר המדינה יכריחו אותו לשלם בכספו ולהפסיק לסחור באינטרסים לאומיים?
35. היה ותחליט ועדת הליצנים שביבי יכול להמשיך לקבץ נדבות ממיליארדרים באמריקע, מישהו יעתור לבג"ץ? מישהו יחקור את המניעים של מתניהו אנגלמן לסייע כל כך לאיש שמינה אותו לתפקיד?
36. מתי אדון אנגלמן יפנים שראש הממשלה מתעקש להיות טפיל, ויתחיל לתפקד כמו שומרי סף אחרים שמינה נתניהו: פרקליט מדינה, יועמ"ש, מפכ"ל ועוד. מתייייי?
37. ואגב, מתי תוקם ועדת חקירה על פעילותה של רות דוד כפמת"א? זה לא יותר דחוף מאשר להקים ועדת חקירה על מח"ש?
38. התרבותניקית מירי רגב סיפרה לנו השבוע שבני גנץ שלח את אהוד אולמרט למכור את ישראל, כפי שמכר את הר הבית. זה נכון? מישהו בדק? הגברת הרי מתייחסת לאמת כאל המלצה בלתי מחייבת. אבל פלח נרחב מהריבון של הליכוד מתייחס אליה כאל דבורה הנביאה.
39. לא שמעתי את גנץ מגיב על השטויות שלה. אולי הוא בהלם אנפילקטי, כמוני, מהטקסט שכתבו לה המאכערים שעובדים אצל ביבי.
40. שמעתי אתמול את ביבי מאיים: "אנחנו מכינים לחמאס את הפתעת חייו". הוא איים עליהם גם בספטמבר, באותן מילים ממש. בכל מערכת בחירות הוא מאיים. אם סנוואר וג'מעתו יתפגרו, זה רק בגלל התקף בלתי נשלט של צחוק במנהרות.
41. יפה יששכר ממש לא בסדר. למה היא לא הודתה לביבי על הטרמפ ממוסקבה? ולמה הרל"ש של ביבי היה מספיק דביל לכעוס עליה?
# # #
42. בימים אלה מתנהל משפטם של הנאשמים באסון נחל צפית, שבו נספו עשרה תלמידים. מנהל המכינה זורק כל כך הרבה דרעק על המדריך שהיה אחראי לטיול, שזה באמת דוחה. אבל הכיפות אומרים שהוא איש חינוך מדהים, ערכי ואוהב ארץ ישראל. נפתלי בנט לא אומר כלום. אז מה אם הוא היה השר האחראי. המאכערים שלו אמרו לו כנראה שעדיף לשתוק.
43. כל הורה ששולח את ילדיו לטיול של מכינה קדם־צבאית ולא נוכח בו מורשע אצלי בהפקרה. מי יכול לסמוך על השרלטנים האלה? זה כמו לשים ז'יטון על שחור־אדום ברולטה.
44. אני לא מבין מדוע הפסיקו את הנוהל של ועדות חקירה ממלכתיות. מאוד אהבתי את הנוהל.
# # #
45. ערן זהבי ודיא סבע לא ישחקו כדורגל עד 15 באפריל לפחות, בגלל דחיית הליגה בסין. מה זה אומר על הסיכויים שלנו מול סקוטלנד ב־26 במרץ?
46. האמת שכלום. גם איתם כשהם בכושר שיא הסקוטים נותנים לנו בראש. אבל נמשיך לרמות את עצמנו, שהכדורגל כאן מאוד מתקדם. לשחקנים יש כבר כוח ללכת מהר עד לדקה ה־56. זה שיפור, עובדה.
47. חידה: באיזה מחזור נמצאת ליגת־העל בכדורסל? בין הפותרים נכונה יוגרלו פרסים. המלצה: תוותרו, אין לכם סיכוי לדעת את התשובה.
# # #
48. לכבוד היומולדת בא לי להתקשר ל"בנאדם" שארגן אותי, לבדוק אם הוא עדיין זוכר אותי. בכל זאת חלפו
ארבע־יום־ארבע־חודש־ושבע־שנים מאז שהתארגנתי. אבל אני נורא פוחד מכיפוש, אז הפחד מנצח את הדודא.
49. מפלס הכנרת עולה בהתמדה. מתי פותחים את סכר דגניה? מתי מפסיקים לדבר עליה? הרי עברנו להתפלה. הים גדול, אנחנו מסודרים. מספיק עם החרדה הזו של קו אדום וקו שחור.
50. בשנת 2018 ניצל המשרד לקליטת עלייה 1% מסעיף התקציב: "קליטת עולי אתיופיה - תשלום עבור גני ילדים ומעונות יום". רק 53 אלף שקל נוצלו, היתרה - 3.548 מיליון שקל, התפיידה. מההקצבות לקליטת עולי אתיופיה נוצלו בחמש השנים האחרונות 26%. איפה היתרה? אולי באיו"ש, אולי אצל החניוקים, לך תדע. אבל בטח גדי יברקן, הרכש החדש של ביבי, יתקן את המעוות. מדינה קרקס.
51. בשנת 2018 ניצל משרד הפנים רק 5% מתקציב שהוקצה להקמה ולתחזוקה של מבני דת לעדות לא יהודיות. 192 אלף שקל. 4.427 מיליון שקל התפיידו, לא יודע לאן. אז ספרו לי על היעדר גזענות בישראל. אגב, השלטון שלנו ניצל בחמש השנים האחרונות רק 6% מסעיף התקציב הזה. אולי משום שהנהגת העראברים באגם הדרעק עסוקה רק בפלסטין.
# # #
52. הדס שטייף עדיין בגללי צה"ל. היא אייקון לקד"ץ, איך עושים את זה נכון: שת"פ עם משטרה ופרקליטות, חסינות תמורת עדות, פריצה לטלפונים, האזנת סתר לספ"כ של המשטרה. לא מבין איך היא לא קודמה להיות מפקדת הקד"ץ לכתבלבים.
53. שמעתי היום איזה טמפיט עם כיפה ברדיו מסביר שפעולת תג מחיר בג'יש זה לא טרור יהודי: "סתאאאם קצת פנצ'רים במכוניות שלהם, וכתובות על הקיר. אף אחד לא מת מזה".
54. מישהו יודע מה היו הנימוקים של אל־צבאות־אדוניי, נפתלי הגבר, להקל בתנאי המעצר המנהלי על חשוד יהודי בטרור? יכול להיות שהבייס לחץ? אולי הרב דרוקמן? אבל בטוח שזה לא היה נימוק ביטחוני ר"ל.
55. כמה כייסף יעלה לציבור המטוס המלכותי של ביבי? כבר הגענו למיליארד? או שנחצה את הרף רק אחרי ההאנגר הפרטי שיבנו לכבודו?
56. יש אגף כביסה במטוס בשביל הגברת? כדאי שיהיה, אם אתם יודעים מה טוב בשבילכם. ושיעלה כמה שיעלה.
# # #
57. זכיתי והתברכתי בחברים ובחברות שדואגים לי. הם זרקו עליי ים של כסף, השקיעו ים של אנרגיה כדי לשקם את ההרס שיצרתי. זה לא מובן מאליו, ואני באמת משתדל לא לאכזב אותם.
58. לפעמים אני עוד קצת שטותניק, אבל בגדול אני בסדר. באמת.
59. אפסנתי את האמירה: סחבק נוסע על ריגושים, לא על רגשות. מן הסתם יש לי רגשות, רק לא רואים.
60. סיפרתי לגיאצ'ו באוטו שיש לי יומולדת. "מזל טוב, אבא. 61 זה זקן אבא, מתי אתה עולה לשמיים? אני לא רוצה שתעלה, אני אוהב אותך", הוא אמר. דמעתי.
61. ובסוף זו כיפוש. היא עושה איתי דרך. הרבה אתגרים, את רובם ניצחנו, עם השאר אני אסגור על תיקו. לא תמיד היא מבינה אותי, אבל גם אני לא תמיד מבין אותי. יש לה חושים חדים. כשהיא אומרת: "מאמי, אני יודעת, אני תמיד יודעת", אני כבר לא מזלזל ואומר לה: "די עם המרוקו", אני מיד חושב איפה טעיתי בשמירה על חיסיון, ומשפר תוך כדי תנועה. היא באמת זן נדיר של אמון ואמינות. בלעדיה אני כלום ושום דבר.
# # #
זהו. מה אני מבקש? בריאות, נחת מהילדים המדהימים שלי, וכוח להמשיך לצרוח. כי שלווה נורא משעממת.
[email protected]