היום, בדרככם לקלפי, נסו לחשוב על השיחה הלילית בין "הרב" גיא חבורה וחבר מרעיו לראש הממשלה בנימין נתניהו ביום רביעי. השיחה, שהקלטה מתוכה הובאה אתמול על ידי אילנה דיין לערוץ 12. השיחה, אותה הכחיש נתניהו בקולו במוצאי שבת באותו ערוץ אצל רינה מצליח. נסו להלביש את הסצנה הנכלולית הזו על ראש ממשלה אחר, כלשהו. על יצחק שמיר, למשל. או על מנחם בגין. או אפילו על אריאל שרון.
נסו לדמיין אותם מכחישים כי דיברו עם הרב במוצאי שבת, כדי לקבל את הדיבור הזה על הפרצוף ביום ראשון. נסו לחשוב על יצחק רבין, או דוד בן־גוריון, או יצחק שמיר מקמבנים את שיחת הנפש בין הרב ליועץ האסטרטגי ואחר כך את הקנוניה לשידורה של אותה שיחה, כשהם תובעים שקולו של ישראל בכר ישודר "בלי טשטוש". שיישמע אותנטי. תעצמו את העיניים ותנסו לדמיין את האירוע הזה בקולו של ראש ממשלה אחר. לא תצליחו.
בדרככם למלא את חובתכם האזרחית היום, נסו לחשוב על יחיאל קדישאי מספר איך השנאה עובדת ומלהקת את אלה ש"אינם אשכנזים" לטובת מנחם בגין. נסו לשמוע את איתן הבר אומר את זה ליצחק רבין. נסו להלביש את הטקסט המחליא הזה, שנשמע בקולו של נתן אשל, על יוסי אחימאיר של יצחק שמיר. לא תצליחו. כי הדברים שמתגלים לנו היום, על בסיס יומי, לא היו כאן אי פעם. התהומות שאליהן אנו צוללים כל שני וחמישי ייחודיים לתקופתנו. אלה התשומות של עידן נתניהו.
בעודכם ניצבים מול פתקי ההצבעה מאחורי הפרגוד, נסו להיזכר בפרשת הצוללות. שהיא בעצם פרשת הספינות. שהיא בעצם פרשת המניות. וכל הפרשות האלה גם יחד. נסו להבין אם יש מצב שמקורביו של רבין, או של בגין, או של שמיר, או של ראש ממשלה אחר כלשהו, יבחשו בעסקאות מיליארדים של הנשק האסטרטגי החשוב ביותר של המדינה, בעוד ראש הממשלה מקדם את אותן עסקאות ממש (מאחורי גבה של מערכת הביטחון).
נסו לחשוב מה רבין היה עושה לו היה מתברר ש"קנה" מניות של תאגיד פלדה ב־600 אלף דולר, מכר אותן כעבור זמן קצר ב־16 מיליון, בלי לדווח לציבור, בלי לחשוף הצהרת הון, כשבזמן שחלף אותו תאגיד קורס והכל קורה דרך הבן דוד שלו. נסו לחבר לזה את הידיעה שהתאגיד הזה הוא אחד הספקים של אותו תאגיד שמוכר לנו את הצוללות, ואת הספינות, וכמעט גם את הספינות נגד צוללות שישראל לא צריכה, אבל כמעט קנתה. תזכירו לעצמכם שרבין התפטר בגלל חשבון דולרים שהחזיקה אשתו בניגוד לתקנות מטבע חוץ. ושנתניהו דרש מאהוד אולמרט להתפטר עוד בטרם הוגשו המלצות המשטרה נגדו.
באותה הזדמנות נסו להעלות על הדעת שראש ממשלה כלשהו יאשר לגרמנים למכור למצרים, שחיל הים שלה מתאמן על תרחישי מלחמה נגדנו, את "הרוצח השקט", הלא הוא הטורפדו החרישי של צוללות הדולפין שמצרים קנתה מ"תיסנקרופ". נסו להבין אם יכול להיות שמנחם בגין או יצחק שמיר או אריאל שרון או אהוד אולמרט או יצחק רבין או שמעון פרס או דוד בן־גוריון או משה שרת או לוי אשכול או גולדה מאיר או כל אחד אחר שהיה נקלע ללשכת ראש הממשלה - היה מאשר עסקה כזו בלי שהוא מעדכן את שר הביטחון, הרמטכ"ל, מפקד חיל הים וראשי הזרועות. האם מישהו מהרשימה שמניתי כאן היה מכחיש לאורך חודשים שנתן את האישור הזה, ואחר כך מודה בשידור חי שנתן גם נתן (ולא אשל).
בעודכם מכניסים את הפתק למעטפה, אל תשכחו שיכול להיות כאן יותר טוב. אפשר להפסיק את הרוח הרעה. אפשר לחדול מתעשיית השקרים וההכפשות. כולנו אוהבים את ישראל עד כלות. הימניים, השמאלנים, הליכודניקים, מצביעי העבודה וימינה ושמאלה ותומכי כחול לבן. אנחנו לא בוגדים ולא מוכרים את המדינה ולא חורשים את רעתה. פעם ידענו את כל זה. בעשור האחרון זה נשכח מאיתנו.
ראש הממשלה הבא לא יצטרך לתקוף באיראן (כי האופציה הצבאית לא רלוונטית) ולא יצטרך לכבוש את עזה (כי לאף אחד אין אומץ לעשות את זה) ולא יצטרך לחתום על הסדר קבע (כי אין פרטנר) ולא יצטרך לגייס את החרדים (זה לא יקרה). הוא יצטרך לרפא את הפצע הממאיר שמאיים להשתלט על הלב של כולנו. זה הכל.