בניגוד ליום הבחירות השניות, שבו מרבית התקשורת הימרה על הכרעה כלשהי, היום רבים מהמרים דווקא על בחירות רביעיות. מדהים איך ברגע שנוצר תקדים, אנחנו מתרגלים במהירות למצבים שלפני שנה נראו כתסריטים הזויים. פתאום סבב בחירות רביעי לא נשמע מופרך כל כך, אלא אפילו להפך – הימור קונסרבטיבי. אבל במקביל להימורים, נשמע גם קוצר רוח בקרב אזרחים שכמהים לשבור את הלופ ולמנוע בחירות רביעיות בהצבעתם.
הפלונטר של המערכת הפוליטית משקף פיצול חד בעם, שהגיע לשיא ומסמן לנו שצריך לחשב מסלול מחדש. אבל הססמאות מסביב לא השתנו, רק הפכו תקיפות ובוטות יותר, ונותנות תחושה של התחפרות. למי שאינו מצביע כחלק מקבוצה שבטית נדמה שזו גזירת גורל, שאין לנו השפעה אמיתית, שמה שהיה הוא שיהיה, שהמערכת מושחתת ושעדיף לא לעסוק בזה כדי לא לטבוע ברפש. אם לא נשתה את הרעל אולי נצליח לא להתעצבן. אדישות היא מנגנון הגנה במצב כאוטי שכזה.
אבל כשמסתכלים על המספרים, מבינים עד כמה הכל עניין של תודעה. יש תפיסה שאנחנו מחליטים להאמין בה במלוא מאודנו מסיבה מסוימת, בעוד בבחינה אובייקטיבית, היא רק אופציה אחת. בסבב הבחירות הקודם אומנם עלו שיעורי ההצבעה הארציים יחסית לסבב הראשון, אבל כשבוחנים את שיעורי ההצבעה בערים מסוימות, מבינים עד כמה התפיסה שאין לנו השפעה היא שגויה. ההכרעה מצויה דווקא אצל אלה שבוחרים באדישות כמנגנון הגנה מהמערכת שאמורה לשמור עליהם, אבל הרקיבה.
בחיפה מימשו את זכותם רק 58% מהתושבים, ובתל אביב עמד שיעור ההצבעה על 63%. בשתי הערים הללו בלבד ישנם יותר מ־250 אלף קולות שוויתרו על זכותם, אולי כי הותשו מהסיטואציה, או מהזירה הפוליטית המלוכלכת ומהתעמולה חסרת הגבולות. אולי הם מרגישים מובסים, אולי איבדו את האמונה שמשהו טוב יכול לקרות. אבל רק בתל אביב וחיפה שוכבים להם שבעה מנדטים על הרצפה, שהיו יכולים להכריע באופן חד־משמעי, להוציא אותנו מהפלונטר המתמשך ולשנות לחלוטין את התמונה.
בראשון לציון שיעור ההצבעה עמד על 67%, בבת ים על 52%, בחולון על 64%, בישראל כולה קיימים שני מיליון בני אדם שבחרו לא להצביע. העניין הוא שאדישות לא תציל אותם מאחריותם למצב במדינה. אפשר לבחור בה, אבל כדאי לבחור באי־הצבעה רק באופן מושכל. כשבוחרים באי־הצבעה מתוך אדישות, מחאה או תבוסתנות, למעשה מעניקים את השלטון על מגש למישהו שייתכן מאוד שהוא שהביא אותנו לכזו אדישות מלכתחילה.
"שיהיו בשורות טובות לעם ישראל ושתקום ממשלת ימין בעזרת השם", אמר שלשום בצלאל סמוטריץ', וגם נתניהו עצמו אמר שאם שוב לא יצליח להקים ממשלה צרה, לא ילך על ניסיון לאחדות אלא על בחירות רביעיות. הלגיטימציה בשטח כבר נוצרה. אבל בחירות הן לא סקר, וממשלת מעבר אינה לגיטימית יותר מפעם אחת שבה לא הצליחה להשיג את היעד המוצהר. כדי לשבור את המעגל הזה, הבשורה הטובה לעם ישראל תהיה שינוי אחראי של שיטת הממשל.
לא יודעים למי להצביע? הצביעו עבור מי שלדעתכם יבצע שינוי כזה, לא כדי לשרת אדם מסוים או מפלגה כלשהי בנקודת זמן מסוימת, אלא כדי לשרת את רצונות הציבור, את יציבות השלטון ואת טובת המדינה.