"קמפיינר אדיר", הדהדו קולות הפרשנים על פני כל המסכים, והאוזניים מסרבות להאמין. לא לתוצאות – בכדורגל הכדור הוא עגול ובבחירות הבוחר הוא מרובע והתוצאות בהתאם – אבל "אדיר"? מעולם לא היה במקומותינו קמפיין מטונף, שקרי, מסית, מורעל ואלים כמו הצגת היחיד של נתניהו ושות'. קמפיין שהיה סוג של התעללות בציבור, או בגרסת ש"ס ובלשונו של ינקי דרעי, הבן של: "הציבור שלנו נהיה ימני מפגר – לא מבין כלום". או בגרסת הליכוד על פי נתן אשל, היועץ והמקורב של: "הצלחנו להטריף את ה... השנאה הזאת היא מה שמאחד את המחנה שלנו".
ואילו הגרסה הצבעונית מכולן, ולכן גם המסוכנת, היא זו של האיש הכי מתוק על מסכי הטלוויזיה, אבישי בן חיים, פרשן לענייני ישראל השנייה בערוץ 13: "ישראל השנייה הוכיחה עצמאות מחשבתית והציגה עמדה ממלכתית כשהיא תומכת בראש הממשלה המכהן". בחייאת אבישי, מאיפה בדיוק הקרצת את הביטוי "עמדה ממלכתית"? הרי מדובר בנאשם בשוחד, מרמה והפרת אמונים.
הצלחת קמפיין הביבים והצגת היחיד של ביבי מוכיחה שהרקמה החלשה בחברה הישראלית חלשה וגדולה משחשבנו, וכי שקרים עובדים. ככל שהשקרים בוטים יותר הם עובדים טוב יותר על אותה אוכלוסייה. אוכלוסייה שלימדה את כולנו שיעור בדמוקרטיה מתגוננת: לליכודניקים, לחובשי כיפות ומסולסלי פאות מותר לנהוג ולתמוך באורח שבו אנשים מן היישוב היו מסומנים מיד כמצורעים או נכנסים לכלא. וזה לא רק נתניהו. זו חבורה גדולה של רבנים ומורי הלכה לאוכלוסיות אלה.
אין קשר לסטטוס סוציו־אקונומי, מגדר, צבע או דת. זהו סינדרום שטוקהולם קולקטיבי שבו קהל שבוי מתאהב במי ששבה את לבו ומוסר לו את נפשו, את שכלו ואת יכולתו להכריע בעצמו. זה עשוי להיות נתניהו, רב, אדמו"ר או סתם שרלטן, כמו ברלנד או כל חלילן מהמלין שמוליך את קהלו בדרך לתהום. תן לשבויי שטוקהולם מועמד שישקר אותם החוצה ממצבים מורכבים, וככל שהשקרים בוטים יותר היציאה לעולם "הבטוח" נוחה יותר.
כצדיק שמבין את נפש מצביעיו הקיף עצמו נתניהו בלא מעט חובשי כיפות ומזרחים, נציגי ישראל השנייה שהפכו ממלכתיים במחי מינויי עוועים, והם מתחרים בכל כוחם על התואר "חסרי הבושה הגדולים ביותר בהיסטוריה של עסקני הפוליטיקה הישראלית". הזוכה יתכבד ויתכלב על המפתן בבלפור בהמתנה לגברת שתשליך עצם. כולם תומכי שחיתותו של נתניהו ולכן כולם שותפים לפשעיו, כולל חלק מרבני הימין. אחרי כל לאו בעשרת הדיברות שלהם יש כוכבית ארץ ישראל, עם ישראל, תורת ישראל. את הפירוט ניתן לקרוא יום יום בכותרות שעוסקות במלחמות ישראל, בטורי הפלילים ובמוספים הכלכליים.