אני מסתכל על רה”מ הזמני הנאשם, הזועק (מוצאי שבת, סניף הליכוד בפתח תקווה) על “גניבת הבחירות”, “הרס הדמוקרטיה” ו”גניבת הדעת של הבוחר” בידי הבניגנצים, כשמבחר אוהדים לכאורה בשָׂכַר סובבים אותו. הנתניהו נראה כאילו חש בראשונה, ובפניקה, שהטבעת מתהדקת סביבו. אני שומע את הנשבעים בשמו – האקוניסימיקיזוהרימירגבים וכו’ – זועקים מדם לבם את דף המסרים מבלפור על כך שגנץ הונה את בוחריו כשהפר את הבטחתו שלא להיעזר בתמיכת הרשימה הערבית המשותפת, ואני מקשיב לאיומים, שמיליונים זועמים יצאו לרחובות (אלימות בימי קורונה).
כמה מפרשנינו האובייקטיבים יצאו בכעס ובעלבון נגד הכוונה ה”לא מוסרית” של כחולבן, אמת, ליברמן והמשותפת, לתמוך בהצעת החוק שתאסור על נאשם פלילי להיות מועמד לתפקיד רה”מ. הכל חוקי, אבל מסריח קצת – אלא אם נזכרים בקמפיינים האפלים שניהלו הנתניהו, בנו ונִשְׂרכיהם בשנה האחרונה וברבים מפרשנינו שלא התקוממו על כך, ולא נזעקו מול הדה־לגיטימציה של הרשימה הערבית, שהציגו דַבָּרי ביבי (ר’ מחקר “העין השביעית”).
הקמפיינים האפלים כללו שקרים, איומים, ניסיונות סחיטה וחקיקה, הפעלת חוקרים פרטיים וחדירה לטלפונים, הגברת השנאה וההסתה, הטחת האשמות בשומרי הסף, גניבות דעת, הבטחות שווא, הכפשת אישים – והיעלבות מהשוואת הנתניהו לארדואן (לא כולל שפם). בכל אותה עת ניסה הליכוד לפתות את ראשי המשותפת לגנוב סוסים פוליטיים ביחד – למשל, להימנע מהצבעה כשיציג נתניהו ממשלת 60.
הבא לסלקך, הקדם לסלקו. ולכן, לפני שיגרור את כולנו לבחירות רביעיות, אין פסול חוקי ומוסרי ברעיון החקיקה הנ”ל (שהנתניהו תמך בו נגד קודמו אולמרט), שנועד לסלק מהשלטון איש נעדר מוסר, יושרה ואחריות (לדעת יותר מחצי האומה), שהחזיק את המדינה המשותקת באשכיה במשך יותר משנה, רק משום שהמדינה האשימה אותו בעבריינות פלילית.
בני גנץ, שמאוים ברצח, וכנראה לא מכיוון מחנה שמאל־מרכז, מזהיר שהכתובת שוב על הקיר ושהרצח הפוליטי הבא בדרך. ככל שיגברו ההסתה, השנאה, ההטרפה והאיומים האישיים ברשתות, אני מקווה שחוקרי השב”כ והמשטרה יעבדו בכל המרץ על איתורם של אלה שמטעם עצמם או מטעמו של מי מנבחריהם, עושים ככל יכולתם לארגן התנגדות המונית מאיימת נגד תחילת משפטו של מנהיגם ונגד כל ניסיון פרלמנטרי להרחיקו לפי החוק מכיסאו.
כי אחרי ההסתות והקריאה למרי ולהוצאת מיליונים לרחובות מצד רה”מ עם שלושה אישומים פליליים, שלא ניצח בבחירות ואינו יכול להרכיב ממשלה של 61 חברי כנסת, מתחילים חסידיו ובוטיו לעורר מדנים ברשתות החברתיות.
כך למשל רן כרמי בוזגלו, שפרסם את הפוסט שבו קרא, “עלינו לצאת לקרב על המולדת”, כי “גונבים לנו את הבחירות, גונבים לנו את המדינה”, וטען שיש לו את “הניסיון המוכח בהובלת מאבקים” והוא “מוכן להירתם למשימה” ול”גבש את הצבא”. ושימו לב לממזריות שבסיום דבריו: “לא נאפשר הפיכה שלטונית. לא נאפשר לרמוס את הדמוקרטיה. נבלום את הפשיזם”. יענו, הנה לפניכם מגן הדמוקרטיה האנטי פשיסטי האמיתי.
ממשלה מחליפים רק בקלפי, טען הימין בהשראת מנהיגו – וכשמתבהר שיש רוב (62 נכון לעכשיו) להחלפת הממשלה וראשה, אז הקלפי מסייעת פתאום להפיכה שלטונית אנטי דמוקרטית ופוליטית. אבל ברשתות קובעים, ונראה לי שבצדק, שאיומי הנ”ל ואחרים הם אולי ניסיון להמרדה. שומרי הסף והחוק במדינה, שימו לב: הכתובות מופיעות על קירות הרשתות. אל תגידו אחר כך שלא הוזהרתם.