מגיפת הקורונה מציבה בפני צה"ל אתגרים גדולים. לצד התפקיד הייחודי של פיקוד העורף, המשימה המרכזית של הצבא היא למנוע הידבקות המונית בנגיף, שבתרחיש קיצוני עלולה לפגוע בכשירותן המבצעית של יחידות שלמות.
מהרגע שהנגיף הגיע לישראל, נקט צה"ל צעדים מחמירים יותר מהנחיות משרד הבריאות, ועד כה נמסר כי רק שני חיילים נדבקו. ככל שהמגיפה תלך ותתפשט, עלול לגדול מספר הנדבקים בצבא, ולא מן הנמנע שיתקבלו החלטות משמעותיות יותר, כמו עוצר יציאות ביחידות חיוניות.
מספיק שיימצא חולה אחד בטייסת או בפלוגה, וכל החיילים שבאו איתו במגע יצטרכו לשהות בבידוד. ובידוד של פלוגה בגולני או טייסת קרב אינו כמו בידוד של כיתה בבית ספר. כך שבצה"ל יצטרכו לבחון את הנחיות הבידוד והתאמתן במקרה של הידבקות המונית של אזרחים בישראל.
האתגר השני של צה"ל הוא סיוע לאזרחים, בעיקר באמצעות פיקוד העורף, שמסייע בשלב זה למשרד הבריאות מאחורי הקלעים בניסוח הנחיות לאוכלוסייה האזרחית, הסברה, איוש מרכזי מידע וסיוע למגן דוד אדום.
ככל שהמצב יחמיר, מעורבות פיקוד העורף תהיה גדולה יותר, והוא יידרש להפעיל מערכים גדולים הרבה יותר כדי לתמוך בחברה האזרחית. נראה כי מעורבות פיקוד העורף תגבר בצורה הדרגתית בשבוע הקרוב, בתמיכה גדולה יותר במערכי הבריאות, החירום וההצלה. אבל העברת האחריות למשרד הביטחון היא תרחיש קיצוני, שניתן רק במצב של חירום לאומי. למרות תחושת הבהלה ההמונית, ישראל רחוקה מאוד ממצב זה.
שיתוף הפעולה בין צה"ל למשרד הבריאות מתנהל בצורה מיטבית, ובצבא מעריכים את יכולות התפקוד של המשרד בשעת חירום, מה שלא ניתן להגיד על חלק מהמשרדים הממשלתיים האחרים.
משרד הבריאות מממן שני ענפים חשובים הפועלים תחת פיקוד העורף: ענף היערכות בתי החולים וענף היערכות הקהילה. בכל בית חולים בארץ פועלת יחידה צבאית שעליה מפקד קצין בדרגת רב סרן או נגד בכיר, שנמצא שם באופן קבוע. במצב חירום ביטחוני, במלחמות או במבצעים, מתוגברת היחידה באנשי מילואים.
בתקופה הקרובה צפויה להתקבל החלטה להגביר את הסיוע לבתי החולים בחיילים שישמשו כמוקדנים במרכזים ובצוותים רפואיים, באחים ואחיות במילואים ובפרמדיקים. גדודי האב"כ של צה"ל בסדיר ובמילואים לא יופעלו בשלב זה למשימות טיהור.
במבנה של פיקוד העורף מוצב קצין מילואים בכיר בכל עיר ורשות מקומית גדולה ומשמש כאיש קשר בין הצבא לאזרחים. במצב חירום, אם תדרוש הממשלה לבודד אזורים שלמים, פיקוד העורף יהיה אחראי יחד עם הרשות המקומית על משימות שוטפות כמו אספקת מזון, שתייה ותרופות, וגם פינוי חולים וקשישים. האחריות על הבידוד עצמו תהיה של המשטרה, אבל צה"ל יידרש לסייע.
לא מדברים על תוספת
ישראל אולי מבודדת מהעולם, אבל מתברר שקשה לה להתנתק מהרשות הפלסטינית ומרצועת עזה. קצין בכיר במינהל האזרחי אמר לנו השבוע כי בכל הקשור למלחמה בקורונה, לתיאום, לשיתוף הפעולה ולשקיפות מול משרדי הממשלה ברשות הפלסטינית ומנגנוני הביטחון, הדברים נעשים בצורה מוצלחת. נראה כי כשיש אויב משותף, הפעולות בשטח מתנהלות בצורה טובה.
הקורונה אינה מבחינה בין שטח A ל־B או C, ואינה עוצרת בגדרות ההפרדה. צוותים רפואיים פלסטיניים מתאמנים ועוברים הכשרה בבית החולים תל השומר, וישראל מספקת, באמצעות המינהל האזרחי, ערכות לזיהוי המחלה וערכות מגן לצוותים הרפואיים.
גם ההשפעות הכלכליות של הנגיף לא עוצרות בישראל. למעלה מ־85 אלף פועלים פלסטינים מועסקים בישראל, וישנם עוד 35 אלף בעלי היתרים לעבודה בהתנחלויות ובאזורי התעשייה והמסחר השונים. זה אחד ממנועי הכלכלה החשובים של הרשות הפלסטינית, אבל גם בישראל זקוקים לידיים עובדות, במיוחד כאשר עובדים זרים חדשים לא יכולים להגיע.
בישראל מציינים לטובה את הטיפול הפלסטיני במשבר בבית לחם. הרשות החליטה על סגירת העיר, מה שאפשר לישראל לקבל החלטה נקודתית, לסגור רק את בית לחם ולא להטיל סגר כללי. בכלל, בישראל עושים כל מאמץ להימנע מצעדים דרסטיים ומסגר כללי, שמרגע שיוחלט עליו עלול להימשך זמן רב, בניגוד מובהק לאינטרס של כל הצדדים.
בעזה הסיפור אחר. גם במהלך השבוע הזה נשמר השקט היחסי, ולא משום שנרשמה התקדמות במאמצים להגיע להבנות שיביאו להסדרה ארוכת טווח ברצועה. הקורונה כנראה עושה את העבודה. הבידוד של עזה משחק בינתיים לטובתה. כאחד המקומות המבודדים בעולם - הנגיף עדיין לא קפץ לביקור.
האיום בהתפרצות מגיפת הקורונה נשקף לעזה בעיקר ממצרים, בשל מעבר רפיח שעדיין נותר פתוח. ההחלטה של ישראל להשאיר בתוקף את הסגר על הרצועה ולא לפתוח את מעבר ארז, משרתת בעיקר את תושבי הרצועה ואת שלטון חמאס, בצמצום הסכנה בהידבקות בעת השהייה בישראל.
אבל במידה שיתגלו חולים ברצועה, מצבה של מערכת הבריאות ותנאי ההיגיינה והסניטציה הירודים עלולים להוביל להידרדרות מהירה במצב ולהתפתחותו של משבר הומניטרי גדול, שעלול לפגוע בסופו של דבר גם בישראל. במצב חירום בריאותי בעזה, התלות שלהם בישראל רק תלך ותגבר. זה בוודאי לא מבטיח שהטרור מהרצועה ייפסק ולא יחודש ירי הרקטות, אבל במציאות המוזרה של המזרח התיכון תיווצר תלות הדדית בין ישראל לחמאס.
השפעות הנגיף על המשק הישראלי ועל מערכת הביטחון יישארו גם אחרי שהוא ימוגר וייעלם מחיינו. משרדי הממשלה יידרשו להדק חגורות ולקצץ בשומנים, כך גם משרד הביטחון וצה"ל. תוספת לתקציב הביטחון בוודאי אינה נראית על הפרק.
מי זוכר שרק לפני כחודש הציג הרמטכ"ל אביב כוכבי את התוכנית הרב־שנתית היומרנית "תנופה"? כוכבי סבור שחלק ממנה ניתן ליישום כבר עכשיו, בהסטות פנימיות של תקציבים בתוך הצבא ושל כספי הסיוע האמריקאי. צה"ל פועל בחודשים האחרונים בהתאם לכך. אבל המשבר הפוליטי המתמשך והסיכוי הגבוה לבחירות נוספות, יחד עם חוסר הבהירות לגבי ההשלכות הכלכליות של הנגיף על מדינת ישראל ועל התקציב העתידי, מרחיקים בשלב זה עוד יותר את האישור של התוכנית הרב־שנתית של צה"ל.
צמרת המטכ"ל תידרש לקבל החלטות על סדרי העדיפויות בניהול התוכניות העתידיות, גם בלי אישור של התקציב הרב־שנתי. המגיפה היא אומנם לא מצב של מלחמה, אבל המחירים הכלכליים שלה עלולים להיות כבדים יותר מכל מבצע של צה"ל בשנים האחרונות.
[email protected]