חטא קדמון טמון בעצם ההקמה והניהול של המפלגה המכנה את עצמה "כחול לבן". הפרת ההתחייבויות המחפירה שלה השבוע, החבירה ומתן הלגיטימציה למי שרוצים למחוק את צבעי הכחול־לבן מדגל המדינה רק מוכיחים את הכזב ששיווקה המפלגה מראשית דרכה.
עכשיו ניתנה הגושפנקא הרשמית לדרך של האנשים המכובדים שהערימו בתחכום על הבוחרים. במקום להתייצב מלכתחילה ולהצהיר ביושר - אנחנו תלמידי שמעון פרס, יוסי ביילין ויצחק רבין, אנחנו ממשיכי גאוני אוסלו וההתנתקות - טענו יאיר לפיד והגנרלים שהם לא שמאל ולא ימין. הם עשו מאמץ לטשטש את תפיסת העולם האמיתית שלהם.
לכן הם סיפחו לשורותיהם אנשים מהמחנה השני כמו האוזר והנדל, מנפנפים בהם בכל הכוח. לכן הם נשמרו שלא להציג ברבים עמדה הסותרת את הקו המדיני של בנימין נתניהו והליכוד. ממלמלים שהם בעד ריבונות בבקעת הירדן, תוקפים את ביבי מימין בעניין ירושלים. כך הם הצליחו לבלבל מצביעים רבים, שטעו לחשוב כי הם תחליף נקי לנתניהו. גוף שהשקפת עולמו תואמת את זו של הימין הרך, רק ישר ואמין.
עצם הנכונות, שנחשפה השבוע, לבנות מחנה עם מי שמזדהים עם האויבים שלנו, מלמדת מה אופי המפלגה שעושה שימוש בצבעי הדגל. עצם ההסכמה לשבת עם מי שמבחינתו המושג "ארץ ישראל" הוא ביטוי קולוניאליסטי, כמו שהבהיר אחמד טיבי השבוע, ממחישה מי הם אלו שנושאים ונותנים איתו. אלו שכבר מנהלים משא ומתן לביטול חוק יסוד הלאום וחוק קמיניץ, תוך כינון מדיניות שתישא חן בעיני תלמידי עזמי בשארה, יאסר ערפאת והשייח' יאסין.
לכך נוספה השבוע ההוכחה שגם ראשי המפלגה הזו בנויים מזן הפוליטיקאים הנכלוליים, אלו שמוכרים לבוחרים שלהם הבטחות שווא בצורה הכי פרימיטיבית ובוטה. ראו ההתחייבויות המפורשות של בני גנץ ושות' שלא ללכת עם המשותפת, אפילו לא כתמיכה מבחוץ.
אבל כגודל ההונאה כך גודל המכה. כי מי שנחשף השבוע במערומיו יהיה פסול ומוקצה מעתה אצל בוחרים רבים. וכמו שהדברים נראים עכשיו, המזימה עם המשותפת חסרת כל היתכנות. ולכן, ללא סוג של ממשלת אחדות אנחנו דוהרים שוב לבחירות. ובבחירות הבאות, אם תישאר כחול לבן במתכונתה הנוכחית, כל מצביע שלא שייך לשמאל השרוף, לא יקנה יותר את הסחורה שלה. היידה, ביבי.
כך יוצא שמפלגת הגנרלים ולפיד ביצעה חרקירי פוליטי רב־ממדי ומטופש במיוחד. היושרה של צביקה האוזר ויועז הנדל הטילה על האומללות של יתר הח"כים צל כבד. והלוואי שיוכח שיש עוד כמה צדיקים בסדום הזו. עכשיו היא מקבלת עונש על הבגידה הטרייה בבוחרים, על ההליכה עם תומכי הטרור ומעל הכל על החטא הקדמון. כי מי שהערים במשך שלוש מערכות בחירות על מצביעים רבים באמצעות האוזר והנדל ובהתחפשות לימין רך, נידון להתרסקות קשה במיוחד. כך איבדה השבוע כחול לבן את היתרון היחיד שהיה לה על בנימין נתניהו - תדמית של יושרה.
והנה, בעוד התרגיל האומלל עם המשותפת יסתיים בהתרסקות, לפיד והגנרלים איבדו את תומתם. נחשפו כשמאל חסר קווים אדומים ומעצורים, ועוד כזה שמדבר באותו תדר עם אחמד טיבי והיבא יזבק.
שינוי הסדר החברתי
בימים האחרונים שוב רוכב מזכ"ל ההסתדרות על גבנו בכל כוחו, בונה את העושק הבא למען בני חסותו המפונקים. הוא כבר זועק על "יום כיפור כלכלי" כדי שנממן את המשכורות המפוטמות של עובדי הוועדים הגדולים, שאולי ייפגעו ממשבר הקורונה.
אלא שקודם לכניעה הרגילה להסתדרות, זה הזמן לחשוב מחדש על השאלה מי יקבל את התמיכה המבוקשת. לא שלא צריך לחשוב על העובדים השכירים, גם העשירים שבהם, אבל ראשית חייבים לדאוג לאלו שאם ייפלו, לא יקומו עוד לעולם - העסקים והעצמאיים הקטנים.
רק תחשבו על סוכני נסיעות קטנים, מדריכי תיירים, בעלי מסעדות וחברות קטנות, שלא לדבר על מי שייפגע במעגל השני - בעלי אולמות, רואי חשבון, עורכי דין. אם הם ייפלו, הם לא יוכלו להתניע מחדש את העסק ביום שאחרי הקורונה. אצלם זו לא רק המשכורת שלא תיכנס לחשבון, אלא גם ההוצאות שימשיכו לצאת: דמי השכירות, תשלומים על הלוואות שלקחו בשביל העסק, המוניטין שייהרס ורשימת הלקוחות שתיאלץ להיבנות מחדש. שלא לדבר על פשיטת רגל פוטנציאלית.
עובד שכיר, גם אם ייצא לחופש לחודשיים וגם אם לא ימצא עבודה חלופית בינתיים, יוכל לחזור להרוויח בשוך הסערה. והסערה אכן תירגע. בעל עסק, לעומתו, גם יחטוף את אפס ההכנסות וגם יצבור חובות בקצב שלא נעצר. הוא עלול להגיע לחדלות פרעון, לבור שממנו מעטים יוצאים, אם בכלל.
אצלנו שולט אתוס "העובדים" מאז ימי ברל כצנלסון והמאבקים נגד בעלי המושבות "העשירים", בתחילת המאה ה־20. מאז ועד היום, אף על פי שמפא"י כבר לא בשלטון, רוח העדפת "העובדים" שולטת בכל. לכן המגזר הממשלתי צמח בעשר השנים האחרונות ללא היגיון, לכן עלו בו המשכורות ללא פרופורציה והצדקה. לכן שכיר עשיר, בן חסות של מזכ"ל ההסתדרות, מוגן מכל פגע, בעוד פסיכולוגית עצמאית שיוצאת לחופשת לידה או נעדרת מהעבודה בגלל מחלה לא מקבלת כל פיצוי על אובדן הכנסותיה.
גם במשבר הנוכחי הראשונים שנפגעים הם בעלי העסקים הקטנים הקשורים לתיירות, תעופה ואירועים. אחריהם עלולים להגיע רבים אחרים. הפעם הממשלה חייבת לנסות למנוע את הנפילה שלהם, וזה יציל כמובן גם את השכירים שמועסקים אצלם.
מדינה מתוקנת
כל כך הרבה מטיפים לנו שב"מדינה מתוקנת" הדברים מתרחשים אחרת. לא צריך היה את משבר הקורונה כדי להבחין בכך שהפכנו למדינה סופר־מתוקנת, כמעט בכל תחום. כזו שהמפותחות שבמדינות יכולות ללמוד ממנה. אבל המשבר הנוכחי מדגים עד כמה אצלנו מתנהלים באחריות ומשמעת, בניגוד לרוב מדינות העולם, כולל רבות המכונות "מתוקנות".
המדיניות הנוכחית של משרד הבריאות, שמגובה יש לומר על ידי ראש הממשלה, מסתמנת כאמיצה ואחראית. ההשוואה למדינות אחרות ממחישה עד כמה. גם אם לא ניקח את סין כדוגמה אבל נשווה לאיטליה, לספרד, ואפילו לצרפת ולארה"ב, נקבל חיזוק מאוד חיובי. לו היו מובילים באיטליה מדיניות כמו זו שהובילו הרשויות שלנו, היו ניצלים רבים שכבר מתו ועוד ימותו חלילה בקרוב. תרבות הסמוך והפרטץ' המפורסמת וחוסר המשמעת החברתית, זו איטליה, ממש לא ישראל.
ומי שלא סגרו את הגבולות שלהם עם איטליה, כמו אוסטריה, צרפת ובעקיפין גרמניה, מי שלא התעוררו בזמן להבין את חומרת המצב, יכולים לקחת מאיתנו קורסים במתוקנות ובאחריות. אצלנו הסתכנו במשבר דיפלומטי חמור עם מדינות ידידות וגירשו תיירים, כאשר כל מדינות אירופה היו עדיין בלה לה לנד. וכמובן, שלא להזכיר את ארצות הברית, מנהיגת העולם המתוקן, שיש כל כך הרבה לתקן בה, במיוחד בתחום הבריאות והאחריות הציבורית.
לכן, נא לדרג מחדש את טבלת המתוקנות שלנו. אנחנו בהחלט במקום גבוה ברשימה, ולא נדרש משבר הקורונה כדי להבחין בכך.