משהו: ישראלי שזכאי לדרכון גרמני, פורטוגלי, פולני, רומני, רוסי, אוקראיני וספרדי תוהה לאן בטוח לו לנסוע.
ספר שמיימי
בימים אלה יצא לאור ספר מאת זאב רז, ושמו “בחזרה מהירח" (הוצאת הקיבוץ המאוחד). אני קורא הרבה ספרים עבריים בשנה, לעתים נדירות אני מתפעל ממה שאני קורא, אם זה לא ספר שלי. הפעם קראתי ספר טוב. מאוד. מרתק, מחדש וחשוב.
זאב רז הוא טייס קרב, השם מוכר למדי, הוא היה מפקד ההפצצה על הכור בעיראק, בין יתר מעשיו בשירותו הצבאי. סיפור הלחימה ההרואית הוא הגדול בסיפורים של חיינו. הוא הישראליות המזוקקת, אבל הוא הסיפור הפחות מיוצג בספרות העברית. זוהי בגידה של הספרות העברית בביטוי האמת שלנו. הספר של זאב רז הוא סיפורם של אותם עשויים מפלדה, שיודעים להילחם.
קשה מאוד לכתוב על הגדולה הזו. צריך כמעט להמציא מאפס את הדרך לעשות מכך ספרות טובה. המסורת של ספרות העכשיו בעולם, ובכללה הספרות העברית שהיא חיקוי שלה, היא סיפורו של האנטי־גיבור, של הלוזר, של “סודות אפלים במשפחה", יענו, כסיבה להתרגשות גדולה. הדמויות חייבות להיות של אלה שכל דבר נופל להם מהידיים, שלא שולטים בגורלם ובחייהם. פעם סטודנטית סיפרה לי שחבריה הסטודנטים מכנים באירוניה עצמית את מה שהם לומדים: עלילות דפוק ודפוקה.
אם זוהי המתכונת, ואלה כללי הטעם הספרותי, קשה להיחלץ מכך. בספרות העברית יש מעט מאוד ספרים שהגיבור שלהם איננו אנטי־גיבור שאומללותו אומנותו. הספר של זאב רז, ספר בכורה לו ולספרות העברית, מצא דרך להיחלץ מהכלא הסגנוני והרעיוני הזה.
ההרואיות, האומץ מול המוות, והמחויבות לניצחון של טייס קרב בחיל האוויר ושל חבריו, שזורים, ארוגים, רקומים ומוסווים בתוך התרחשויות משפחתיות, תיאורי חלומות תרדמה והזיות מציאות, אפילו דילמה מוסרית, הכל כדי ליצור גובלן ספרותי שמבטא את עוז הרוח של לחימה במטוסים שמסתערים במהירויות של מעל 1,000 קילומטר בשעה.
מדובר, עליי להוסיף, בספר חידתי לא מעט. הוא כתוב בשפה לקונית, וגם אחרי שסיימת את 237 עמודיו נותרות תעלומות. בדרך הטבע יש הרבה מושגי טיס לא מוכרים ושמות, אבל הספר מכיל גם תעלומות אחרות. זה דווקא הישג של הספר ולא חיסרון. יום אחד, כשהספר יהיה קלאסיקה, אולי תופיע מהדורה מוארת שלו.
השער מיסטי לא פחות, זהו צילום מלפני כמאה שנה של הגורן בקיבוץ גבע בעמק יזרעאל. למעלה בשמיים, בצבע חום דהוי כמו שאר הצילום, חולף מטוס פאנטום. הלוואי והיה כזה כשצבאות ערב תקפו את מדינת ישראל או כאשר יהודים הובלו בדרך השמיים של סוביבור וטרבלינקה אל המוות. לא היה. עכשיו יש.
הספר מכיל ציטוטי שירה רבים, יותר מדי לדעתי ומיותרים, הפיוט הייחודי שבכתיבה של זאב רז לא צריך חיזוק ואישוש מבחוץ, הסיפור ההרואי לא צריך את ההישענות הזו. אגב, כמה פעמים בספר מוזכר שהטייסים קוראים "מעריב". אהבתי.
גיבור משנה בספר הוא הטייס הסופר אנטואן דה־סנט אכזופרי. זאב רז כמעט מגייס אותו לחיל האוויר. סנט אכזופרי לא היה מתנגד, הוא עצמו הודיע שהוא נלחם (גם) כדי להגן על יהודים מפני רודפיהם. כך כתוב בפתיחה של "הנסיך הקטן", באותיות זעירות שאיש לא קורא. זהו ספר על חיילים שלנו שמקריבים את חייהם בגבורה וללא היסוס, אבל גם על מלאכים אחרים ועל כוחות מסתוריים. ספר חילוני וקשוח מחד, שמשובץ בכוחות שמעל לגדר הטבע ואפילו בדמות פלאית שהיא כעין שליח כוחות עליונים בטייסת, מאידך.
לבסוף הערה: קשה לי לכתוב על מי שאני קרוב אליו קרבת משפחה ויותר מכך. פעם בן־גוריון רצה לתת לאלתרמן דירה. אלתרמן סירב. הוא אמר: “אם ארצה לכתוב אחר כך על בן־גוריון דברים רעים, לא תהיה לי בעיה, אבל מה יהיה אם ארצה לכתוב עליו דברים טובים?".
הווירוס ביהדות
תמיד התנגדתי לשמירת נגיעה. מרגיז שווירוס קטן מכריח אותי לעשות זאת.
הנוער של היום
מאז הקורונה הורים אומרים לילדים: “למה אתם מרימים את העיניים מהמסכים כל הזמן? מה קורה איתכם? תפסיקו לחשוב כל הזמן על להיפגש עם חברים ולצאת החוצה לשחק".
דימה תאיה בכנסת
בשבוע הפלירטוטים עם מפלגה העוינת את ישראל, שלמרבה הצער ערבים ישראלים רבים הצביעו לה, חשבתי שוב על דימה תאיה, ערבייה מוסלמית צעירה מקלאנסווה. היא הגיעה למקום ה־43 בבחירות הפנימיות לרשימת הליכוד לכנסת, ואחר כך דורדרה בגלל קומבינות למקום ה־62. “מה שלומך?", שאלתי אותה, והשיחה עודדה אותי וגם דיכאה.
לאחרונה, במערכת הבחירות הזו, היא נפגשה עם ביבי במקרה בערוץ 20, ואמרה לו ולמנהל הלשכה שלו: אתם חייבים לתת גב לערבייה מוסלמית כמוני שתומכת בליכוד. אחרי הבחירות הם רואים כמה היא צדקה. “ערבים אומרים לי: אם היינו רואים שנותנים גב לאדם כמוך, היינו מצביעים לליכוד. אני חושבת שלפחות שני מנדטים של ערבים ישראלים היו מצביעים לליכוד אם היו רואים שמשלבים אדם כמוני, ערבייה ומוסלמית. לא כל הערבים שהצביעו למשותפת מזדהים עם מטרות המשותפת. לצערי, לא נותנים לי גיבוי מספיק. היה מסע שיסוי נגדי בקרב ערביי ישראל וקראו לרצוח אותי כדי שהתופעה שאני מייצגת ומובילה לא תתפשט. אני לא נכנעת".
בדצמבר היא הייתה בספרד במסע הסברה נגד החרמת מוצרים מההתנחלויות. אחרי הבחירות, שרים בכירים מהליכוד חייבים להודות שנעשתה שגיאה בכך שלא שמו לב מספיק למה שדימה תיאה יכולה לתרום לליכוד, בין ערבים ישראלים שתומכים במדינה כמוה.
תאיה היא המגמה שכל אחד מאיתנו רוצה לראות פורחת. עוד לא מאוחר לליכוד למצוא דרך להפגין עמידה מאחוריה, לתמוך בה, למצוא מסגרת שבה תוכל לפעול, ולהראות לעולם, ולא פחות חשוב - לעצמנו, עד כמה הישראלים אוהבים ומעריכים ערבים שחולקים שאיפות יפות ובונות יחד.
אנטי וירוס
סיגלתי לעצמי נוהג לסיים כל מייל, וואטסאפ, מסרון והודעת אינסטגרם או טלגרף שאני כותב, במילים: “רחצתי ידיים לפני משלוח הודעה זו".
פינת השלולית
צפרדע, שהבוץ כבר כיסה אותו והתייבש מעליו, התעורר פתאום וקרקר לעצמו: “אם אני בבידוד והנסיכות בבידוד, אולי זה הצ'אנס שלי להציע לנסיכה שנתבודד יחד".