לא אחדות, לא רלוונטי: כאשר שואלים את אנשי גוש הימין מה יקרה אם הלילה, לאחר סבב ההתייעצויות אצל הנשיא, יתברר כי בני גנץ הוא הראשון לקבל את המנדט, הם דואגים לזרוק אל עבר השואל מבט מופתע, עם שמץ של עלבון: "איך אפשר לחשוב על עניינים פוליטיים בשעת חירום לאומית?".
אולי הם לא מתעסקים בפוליטיקה, אך הפוליטיקה עסוקה בהם בכל זאת. אומנם ההמלצות לנשיא ישודרו במתכונת מצומצמת וללא נוכחות התקשורת, אך הן לא בוטלו. משמעות הדבר: אחד משני המועמדים יקבל את המנדט ויצטרך להתחיל - רשמית לפחות - במאמץ להקים ממשלה. המפתח נמצא (ולא בפעם הראשונה) בידיים של יו"ר ישראל ביתנו, שבמוצאי שבת אמר את דברו וקרא להקמת ממשלת חירום, גם בלעדיו, אך בתמיכתו המלאה. חירום הוא חירום.
אם פירושו של דבר הוא אי־המלצה על אף מועמד, אזי נתניהו הוא הראשון לקבל מנדט. כך או אחרת, כל ממשלה שאינה ממשלת אחדות לא נראית רלוונטית לנוכח המצב ההולך והמחמיר מיום ליום. מה שנראה לפני שבת כמו נבואות זעם שנלקחו מספרי מדע בדיוני, כבר הופך למציאות בשטח אחריה.
בגוש הימין ברור לכולם כי אחדות תגיע. השאלה היא רק מתי ובאיזו צורה. אם מצב הקורונה יהפוך לחמור עוד יותר, הסיכויים להקמת ממשלת חירום מוגבלת בזמן עולים דרמטית. אם כן, לא יצטרך בנימין נתניהו להתפשר, לפרק את הבלוק ולקחת תיקים מאנשיו על מנת להעבירם לחברי כחול לבן. אך לא מן הנמנע שהקורונה תגרום לאחדות פוליטית אמיתית שתמשיך לתפקד גם כאשר תחלוף המגיפה. כך או כך, קורונה – זהו שם המשחק עבור הימין והעומד בראשו.
