מנהיג הזרם הליטאי החרדי, הרב חיים קנייבסקי, הורה לעשרות אלפי ילדים, נערים ומבוגרים המתחנכים במוסדות החינוך התורני, להמשיך את לימודיהם כרגיל, וזאת למרות החלטות הממשלה ומשרד הבריאות שנועדו להוריד את קצב התפשטות הקורונה.
רוב האדמו"רים שעו לקריאות להפסיק את הלימודים ולהימנע מהתקהלויות. ההסבר המלומד להחלטתו של הרב היה, ואני מצטט: "מאחר שהעולם קיים בזכות הבל פיהם של תינוקות של בית רבן". לפי אמונתו של הרב, התורה מגינה על עם ישראל, ולראיה: רוב האסונות מתרחשים בתקופות של בין הזמנים, כאשר יש חופשות בישיבות.
כאשר התברר כי הח"כים רם בן ברק ואלון שוסטר והשר צחי הנגבי ישבו בפגישה עם חולה קורונה במשך יותר מ־15 דקות, הורה להם קצין הביטחון של הכנסת לא להגיע להשבעה של הכנסת ה־23. בן ברק ושוסטר נענו מיד להוראה וחזרו לבתיהם. השר הנגבי, לעומת זאת, התעקש להישאר במשכן.
הנגבי מצדו טען כי נשאר בחדרו, עלה להישבע במרחק ניכר מכל אדם אחר ויצא מהכנסת. אני מניח שהאמת נמצאת אי־שם באמצע. אינני רוצה לתאר לעצמי הדבקה המונית בכנסת. איך תוכל זו לתפקד? בעצם, גם כך היא לא מתפקדת.
תתעוררו, אנשים, זו מגיפה והיא מאוד מידבקת. כל חלקי האוכלוסייה והמגזרים חייבים להפנים כי יש להגן על הקהילה, ויש חובה אישית על כל אחד ואחת מאיתנו להיות ממושמעים. זלזול בהנחיות יביא בעקבותיו לפגיעה בנו, בהורינו ובילדינו, וזה לא ייקח זמן רב.
אני בטוח שהרב קנייבסקי הוא אדם גדול בתורה, פיקח וצלול. ראיתי בטלוויזיה כיצד מנסים להסביר לו על הקורונה ועל משמעות הבידוד. בקטע הקצר שראיתי אינני בטוח שהרב הבין לאשורו את ההסבר.
לרב ולתומכיו יש, מבחינתם לפחות, צידוק להתקהלות לשם המשך לימוד תורה, שיביא בעקבותיו רווח והצלה. איזה צידוק יש לכבוד השר?