עוד לא הגענו לסוף הדמוקרטיה, אבל אנחנו בדרך לשם. קורה כאן דבר פשוט: מנסים לחטוף את הדמוקרטיה הישראלית ולהלאימה לטובת צרכיה של משפחה אחת. זה הזמן להכריז נוהל חניבעל. הצטברות האירועים של השבועיים האחרונים, כל אחד מהם לא ייאמן בנפרד, לא משאירה מקום לספק. בים, באוויר, ביבשה, בכל דרך ואמצעי: את המטרייה האווירית מספקת מגיפת הקורונה, שמהווה אמתלה לריסוק הרשות המחוקקת והרשות השופטת, הכפפת הכללים והעקרונות כולם להחלטותיו של איש אחד וסתימת פיו של כל מי שחושב אחרת. אגב, יותר ממחצית הציבור חושבים אחרת (לפחות על פי תוצאות הבחירות האחרונות).

כפי שנחשף אתמול ב"מעריב אונליין", גם העתירה ההזויה שהגישה הליכוד נגד תוצאות הבחירות היא חלק מהמהלך הזה. ח"כ דוד ביטן, מי שייצג את הליכוד בוועדת הבחירות המרכזית והיה סגן יו"ר הוועדה, סירב לחתום על העתירה ולצרף תצהיר. לצורך זה גייסו את איש הגימטרייה שלמה קרעי. ביטן גם סירב לצו שהגיע מבלפור, להצביע בוועדה נגד אישור תוצאות הבחירות. לחלופין, הורו לו להימנע. אז הוא נמנע, אבל הודיע לפרוטוקול שדעתו האמיתית שונה.

המטרה של העתירה הזו ברורה: ליצור אווירה של גניבת בחירות. לפגוע בלגיטימציה של עוד מוסד שהוא אבן יסוד של הדמוקרטיה. לנפח את המפרש שאמור להשיט את ספינת הפיראטים שתכף תטען שעצם רצונה של כחול לבן לממש את יתרונה בכנסת (61-59) לצורכי חקיקה או החלפת היו"ר, כנהוג, אינו לגיטימי.

השיא נשבר אתמול כשנתניהו האשים את כחול לבן שהיא זוממת לנצל את הכנסת (המושבתת) למטרה פוליטית. אז אדוני ראש הממשלה, לידיעתך: לשם כך נוצרה הכנסת. עושים שם פוליטיקה. מקימים ממשלות, מפילים ממשלות, מחוקקים חוקים, מפעילים מנופים פוליטיים, מיישמים את רצון הבוחר. מי שמנסה לפרק את כל זה, מחבל בדמוקרטיה. המפרק הזה הוא אתה. השליח שלך הוא אחד הנרצעים והעלובים בעבדיך, האזרח מספר 2, יו"ר הכנסת היוצא יואל (יולי) אדלשטיין.


השבוע הכניס את עצמו אדלשטיין בדהרה להיכל הבושה של הפוליטיקה הישראלית לדורותיה. בהשוואה אליו, אורלי לוי־אבקסיס נראית פתאום כבני בגין. אפילו מיקי זוהר מצטייר פתאום כמגדלור של תבונה וממלכתיות. אדלשטיין הזדכה על שארית הבושה שנותרה במחסניו כשנעל את פעילות הכנסת ביום רביעי, בלי שיאפשר להקים את הוועדה המסדרת ואת הוועדות השונות, באמתלות שאפילו הדיגיטל לא יסכים לסבול. על החרפה הזו אין לסלוח לאיש הזה לעולם.

הקורונה מכה בכל העולם. מצד אחד, רוב המומחים סבורים שאנחנו בדרך למאות אלפי מתים, אולי יותר, ברמה העולמית. מצד שני, כרגע המספרים נסבלים לגמרי. מצד שלישי, באף מדינה דמוקרטית לא כיבו יחד עם הקורונה את הפרלמנט, את בתי המשפט, את הדמוקרטיה. באף מדינה בעולם לא הרשה לעצמו השלטון לעולל מה שהוא מעולל בישראל. באף מדינה בעולם ראש הפרלמנט לא פיזר את הפרלמנט כי לא היה לו רוב, ולא מנע מרוב חברי הפרלמנט לבחור לעצמם יו"ר חדש, כמתחייב על פי התקנון. באף מדינה בעולם לא משמשת הקורונה כמנוף הצלה למנהיג שלא מצליח להיבחר כבר שלוש פעמים רצופות, תוך שהוא לוקח את הציבור כבן ערובה. על כך נאמר, רק בישראל.

מוסדות הדמוקרטיה מתפרקים סביבנו. תזכרו את האירועים הגדולים הקודמים: מלחמת לבנון השנייה הובילה להקמת ועדת וינוגרד. השריפה בכרמל הביאה לחקירה בזמן אמת של מבקר המדינה. כנ"ל לגבי מבצע צוק איתן וחרפת המנהרות. עכשיו כבר אין מבקר מדינה. אנשיו מתחננים להתחיל לבדוק את מחדל הבריאות, אבל האיש הזה, שהורס בסמכות וברשות את המוסד הזה, מונע זאת מבעדם. 

את בית המשפט סגר שר המשפטים באישון לילה. את תקנות ההגנה לשעת חירום בעניין האיכון הדיגיטלי הפעילה הממשלה באישון לילה, תוך התחמקות ברורה מרגולציה פרלמנטרית. את הכנסת מנסה יושב הראש שלה לנטרל, כשהוא מחבל בעבודתה במצח נחושה ובדם קר. טליה איינהורן, חברת הוועדה למינוי בכירים ואשת ימין מוכרת, מצייצת ביום חמישי שזה הזמן לבטל את בג"ץ. תעודת הפטירה של הדמוקרטיה הישראלית נכתבת מולנו באותיות שחורות על הקיר, וזה בדיוק הזמן שבו צריך לצאת להילחם למענה.

הטור המלא מתפרסם במעריב סופהשבוע.