מי שהשלה את עצמו עד כה שניהול משבר הקורונה מתנהל אך ורק משיקולים ענייניים - מומלץ שיתפכח. מי שהסתכל במשקפיים ורודים על רצינות קבלת ההחלטות, מומלץ שיחליף משקפיים. השבוע התברר סופית ששיקולים נוספים - חוץ מעצם המאבק בנגיף הקטלני - מנחים את ניהול המשבר. כשבנימין נתניהו המליץ לאהוד אולמרט לפני יותר מעשור לקחת פסק זמן מניהול ענייני המדינה ולהתמקד בחקירותיו, הוא לא שיער עד כמה מדויקת תהיה ההמלצה בנוגע אליו. במקום להקשיב לעצמו ולקחת פסק זמן, נתניהו ממשיך בהפעלת מערכות השלטון תוך ניגוד אינטרסים מובנה. לא ברור איזו החלטה היא עניינית ובאיזו טובתו האישית היא הקודמת.

ייתכן שהמהלכים החריפים בנושא הקורונה, כולל פיזור הפחדות שמיליון אזרחים יידבקו ושעשרת אלפים מתוכם עלולים למות, נועדו להכשיר את דעת הקהל למהלכים מינהליים קיצוניים. כך, למשל, עושה דברו של ראש הממשלה במשרד המשפטים פרסם לפני שבועיים, באישון ליל, צו מינהלי לצמצום פעילותם של בתי המשפט. משפטו של נתניהו, שאמור היה להתחיל יומיים לאחר מכן, נדחה בחודשיים.

בהמשך גם התברר שהמאבק בווירוס הוא סלקטיבי. הסגר ומגבלות התנועה נאכפים בצורה בררנית והתקנות לשעת חירום מנוצלות להפעלת אמצעי המעקב האלקטרוניים תוך עקיפת הכנסת. שיא חדש נרשם השבוע, כשגורל הצלחת המאבק בקורונה התברר כתלוי בשאלה הקריטית מי יהיה יו"ר הכנסת.

ההתעלמות מהפרלמנט, ובהמשך מבג"ץ, מנעה יישום אפקטיבי יותר של תוכניות סיוע כלכליות דחופות. נתניהו הבטיח בתחילת השבוע להפעיל תוכנית סיוע מקיפה בתוך 48 שעות. היא עדיין לא הופעלה, והזכירה פחות או יותר את ההתחייבות של אביגדור ליברמן לחיסול הנייה בפרק זמן זה.

נתניהו עסוק מעל לראש בענייני הסגר ובניסיון לשכנע את יעקב ליצמן לסגור את בתי הכנסת פתוחים. מנכ"ל האוצר שי באב"ד ביקש השבוע כמה פעמים להרפות מהלחץ ולתת לציבור פסק זמן כדי להפנים את ההנחיות הקיימות, אבל בתגובה אוים בסגר כללי. הנגיד פרופ' אמיר ירון מתחנן כבר יותר משבוע שהממשלה תפרוץ את מסגרת הגירעון ותזרים לסקטור העסקי סיוע מיידי של 15 מיליארד שקל, אבל עד כה נענה בהתעלמות. במקום להביא לאישור הכנסת תוכנית סיוע רחבה, הסתפקו באוצר באלתורים.

בשעה שבממשלה ובאוצר מגמגמים, הנשיא האמריקאי ממטיר טריליוני דולרים על השווקים. אתמול נחשפה חבילת סיוע בהיקף עתק של 2 טריליון דולר, לא כולל צעדים מוניטריים שכבר ננקטו, כולל איפוס הריבית. אזרח בודד יקבל 1,200 דולר, 367 מיליארד דולר נוספים יועברו כאשראי לעסקים קטנים, 150 מיליארד דולר לבתי חולים וסכום נוסף לרשויות המקומיות.

נכון שישראל היא לא ארה"ב, והנשיא דונלד טראמפ אינו נתניהו, אבל מה שקובע הוא הכיוון והנכונות להציל את המשק כשהיקף המובטלים מתקרב ל-750 אלף. מומלץ להפעיל את תוכנית החילוץ על בסיס אותם עקרונות, אבל כמובן לא באותם היקפים.
מאות אלפי העסקים הקטנים ממתינים לבשורה שתעמיד אותם על הרגליים. בעל עסק המעסיק את עצמו או את אשתו, אינו שונה הרבה משכיר. להפך, לפעמים שכרו נמוך מהשכר הממוצע. מדובר בין השאר באוכלוסיית הגיל השלישי, שעברה את גיל 67, והתקנות מונעות מהם לקבל דמי אבטלה רק בגלל שהם אמורים לקבל קצבת זקנה. שלב נוסף הוא סיוע חירום לעסקים הגדולים בתחומי התיירות והתעופה.

נגיד בנק ישראל העריך השבוע שרבים מבין 750 אלף מבקשי עבודה לא יחזרו ממילא לעבודה. כדי למזער את היקף קריסת החברות, חייבים לפרסם מיד תוכנית חירום כלכלית. ויפה קריסה אחת קודם. כל המתנה נוספת עלולה להתברר כמאוחרת עבור עסקים רבים.

*הטור המלא יתפרסם בטור שוטף פלוס ב"מעריב־סופהשבוע"