ביום שאחרי, שום דבר לא ישתנה. הכל יחזור לקדמותו. מי שמקווים, מצפים ומעריכים שאחרי שמגיפת הקורונה תיעלם כלעומת שבאה, יחולו שינויים לטובה ולחיוב במרחב האנושי, חיים באשליה וצפויים לאכזבה. מי שחוששים מתמורות והפיכות שיערערו ויפגעו בהרגלי החיים שלהם, יכולים להירגע. שום דבר לא יקרה. אולי ימים אחדים אחרי שהנגיף ייעלם, עוד ידברו, יכתבו ויטיפו על שינויים רצויים כלקח על שבועות האימה והבעתה. אבל זה יעבור מהר. יותר מהר ממה שנדמה. שום דבר לא ישתנה. יתגשם העיקרון הידוע, עולם כמנהגו נוהג.
מה יכול להיות אירוע עתידני, מסעיר יותר, מפעים ומצית דמיון יותר מביאת המשיח, נכון? בא אחד מחכמי התלמוד ובמאמר קצר, חותך ופסקני קובע כי "דאמר שמואל, אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שעבוד מלכויות בלבד". (תלמוד בבלי, מסכת ברכות, ל'ד). במלים אחרות, תרגעו בבקשה. השינוי המשמעותי היחידי שיקרה עם ביאת משיח הוא שייעלם שלטון העריצות, הדיכוי והשעבוד של בני אדם. כלומר, השינוי יבוא לידי ביטוי מעשי משמעותי בדרג הממשלות, המנהיגות, השררה, הסמכות.
אף אחד לא חזה התפרצות של פורענות כזאת כנגיף הקורונה. לא רופאים מומחים, לא אנשי אקדמיה, לא סוציולוגים, לא היסטוריונים. אף אחד לא העלה בדעתו או בסיוט שבחלומותיו קטסטרופה בקנה מידה כזה. הם גם לא אמורים היו לחזות. אבל מאז ההתפרצות, רבים מהם כותבים, מדברים, מטיפים, מעריכים, מנבאים מה בדיוק יקרה אחרי שהנגיף הקורונה ייעלם. פתאום הם חכמים, נבונים יודעים בדיוק מה יקרה בעתיד. הם מסבירים, מגדירים, מבהירים בלי שום היסוסים אילו שינויים ותמורות יתחוללו בחיינו. לכל ההערכות האלה יש הגדרה אחת – שטויות. סליחה, יש עוד הגדרה – הבלים.
העיר המדווחת, הנידונה - ולדעת תושביה - המושמצת - בימים אלה היא בני ברק. לא ניכנס לפולמוס אם מה שנאמר ודווח על בני ברק נכון או לא. מה שברור ואפשר לקבוע ללא ספק, ש-24 שעות אחרי שתצא הודעה רשמית שנגיף הקורונה הובס או נעלם, בני ברק תחזור להיות בדיוק מה שהיא ומה שהייתה לפני המגיפה. משפחות מרובות ילדים יצטופפו בדירות קטנות, בתי הכנסת והשטיבלים יהיו מפוצצים ממתפללים, שיעורי המשפחות הנצרכות יישאר כפי שהיה ואולי יעלה. העירייה תמשיך להתנהל כמו ועד קהילה ברובעים היהודיים בערי מזרח אירופה לפני השואה. עידן קורונה הנורא והמבעית לא ישאיר שום שינוי משמעותי ומהותי בחייה של בני ברק. נכדו של הרב חיים קנייבסקי ימשיך להכניס יהודים לקבל ברכה מסבו.
המגיפה חשפה את הבידול, הבליטה את ההתבדלות, הדגישה את הנבדלות והריחוק בין המגזרים החרדי והחסידי לחלקי האוכלוסייה החילוניים. אם מישהו חושב שביום שאחרי משהו ישתנה באזור האפור של היחסים-אי-היחסים בין הנזכרים לעיל הוא הוזה ובעל דמיון. שום שינוי. כלום. מאומה. הכל יהיה כמו שהיה. האמת היא שגם לא יכול לא יכול לבוא שינוי. אורח החיים, הוויית עולמם, סולם העדיפויות של היהודים החרדיים והחסידיים הם כל כך שונים מהותית, כל כך נבדלים משמעותית, כל כך מרוחקים מעשית מאלה של היהודים החילוניים שאין שום דרך לפשרות, להסכמים, להבנות על וויתורים. אם יש איזו תקווה לשינוי בתחום הזה, היא יכולה לבוא לידי ביטוי במאמץ, בניסיון רציניים ליצור אוירה של השלמה ופיוס בין המגזרים שיבואו מצד רבנים ואישים תורניים בשיתוף פעולה עם אנשי רוח ואינטלקטואלים לא דתיים.
גם במדינת תל אביב החילונית, שבימים כתיקונם מצפצפת על העולם, לא צפויים שום שינויים ביום שאחרי. בדיוק כמו לחרדי ולחסיד, אין לשום יהודי ויהודיה חילוניים כוונה או תוכנית לשנות את אורח חייהם באופן משמעותי. בתי הקפה בתל אביב יהיו מלאים, הקניונים ישקקו מרוב אדם. התורים בסופרמרקטים יהיו ארוכים ומעצבנים בלי ריחוק פיזי. עומסי התנועה והפקקים יהיו מרגיזים כפי שהיו.
לפי התנהלות המאמצים להרכבת ממשלה, שאינם מניבים שום תוצאה, הסתמנה סבירות לבחירות חדשות, בפעם הרביעית. ההרגל והשגרה של בחירות חוזרת ונשנות יישמרו. הוכחה ניצחת ומשכנעת לקביעה שביום שאחרי לא צפויים שום שינויים. העיקר והחשוב, לא להיבהל לא להיכנס ליאוש מהתחזיות על הצפוי לנו ביום שאחרי. זכרו, חכם תלמודי, מלפני אלף וחמש מאות שנים, קבע והבטיח שגם ואפילו ביאת המשיח, תיצור ותניב שינוי בדרג השלטוני, בתחום המשילות. שיגרת החיים תימשך.