סרט רומנטי
אישה בגיל 40, מעיירה קטנה במרכז ארצות הברית, שלא נישאה כי אהוב נעוריה נשק לאחרת בנשף הגמר של התיכון, מגיעה לניו יורק כדי להשתתף בלוויה של המורה לספרות מהעבר הרחוק. שם היא פוגשת בפגישה מפתיעה את הנער שהיא לא שמה אליו לב בכיתה. הטיסות חזרה של שניהם מתבטלות בגלל בידוד הקורונה. הם נותרים בלית ברירה בעיר הגדולה, כלואים במלון, ובסופם של שבועיים בבידוד הם מגלים שהלבבות שלהם יודעים משהו שהם לא שמו לב אליו כל חייהם.  

סרט רומנטי עם ריקודים
חבורת רקדני רחוב שהתאמנה לקראת כנס ריקודי הרחוב הגדול ביותר בארצות הברית, ויש להם יריבות עם קבוצת רקדני הרחוב מהרובע השכן, מגלה שכולם חייבים להיות בבידוד. הם רוקדים דרך זום ואז מצטרפות כל הקבוצות האחרות. הקבוצה היריבה מהרובע השכן משחקת מלוכלך ושולחת האקר לזום של שאר הקבוצות. פגישה מפתיעה של ריקו, הרקדן הנערץ מנהיג הקבוצה, עם ילדה דחויה, הבת של בעל חנות המחשבים השכונתי, מתרחשת כאשר הוא מבקר את סבא שלו, בלי להיכנס לדירתו. היא מצליחה ברגע האחרון להתגבר על התקלה במחשב, מתחילה גם היא לרקוד ומתירה את השיער, מה שמגלה שהיא יפהפיית־על. שניהם מביטים זה בעיניים של זו כשהוא מניף אותה אל־על בריקוד הגמר בזום שמביא להם את הגביע.

סרט אימה
משפחה בפיקניק ליד נהר, הכל ירוק ואמריקאי. לפתע הבזק מאחוריהם. על אדמת היער נוחת עטלף, ומתחיל להתקדם.

הבית הלבן. טכנאי יושב משועמם מול מסך טלוויזיה ומתלוצץ עם טכנאית על תוצאות הבייסבול. פתאום הוא מתחיל להשתעל. על המסך מולו קופצות אזהרות.

נשיא ארה"ב אומר: אנחנו נתגבר. רצף של תמונות מכל העולם מראה עיר אחרי עיר דמומות. בחזרה למשפחה בפיקניק. לאט־לאט העטלפים סביבם מתרבים ומקיפים אותם בטבעת. סצינת מפתח שיצטטו: הבת היפה של המשפחה נכנסת לאוהל ומתארגנת לשינה, ומעל ראשה בעלטה תלוי עטלף. ברררר.... מכאן ועד סוף הסרט עיקר ההתרחשות הן סצינות שבהן צרחות של בנות המשפחה בכל פעם שעטלף מופיע בפריים באיזה מקום, ומול זה מבטים נחושים של האב, שבסופו של דבר משיג מרסס ענק, ממלא אותו באלכוג'ל, ומטהר את האזור. סצינת סיום. כל בני המשפחה מתחבקים. ברקע, מתוך ערימת האלכוג'ל זוחל החוצה ונעלם ביער עטלף קטן שנותר לצורך סרט ההמשך.  

סרט דרמה
בחדר מעופש מאחורי תחנת דלק שוכב בין בקבוקי בירה גבר לא מגולח. נכנס גבר בחליפה ועניבה. הם חברים מימי הלימודים בפרינסטון והרווארד. אף שנשבע שלא יחזור לחייו הקודמים - שנהרסו כשאשתו לא הבינה אותו וצידדה באביה שבז לו, כי הוא בייש אותו במועדון הגולף שבו כולם חברים סמויים בקו קלוקס קלאן - גיבורנו הלא מגולח משנה את דעתו כשהוא מרים תמונה מאובקת במסגרת ובה צילום של הבן שלו. השניים יוצאים יחד ומחסלים את הקורונה בסדרה מבריקה של מהלכים משפטיים שמחייבים את השלטונות המושחתים למצוא פתרון מיידי לקורונה. הבן שלו רואה את אביו בטלוויזיה בעת שבמשחק פוטבול פניו של האב שנמצא בקהל מוקרנים על מסכי הענק באצטדיון, כשהוא מתעמת עם מושל המדינה הנוכל שמנע עד כה את חיסול הקורונה. זה בעצם האב של אשתו. בית. הילד פונה לאמו ושואל, מי האיש הזה שצועק על סבא? כאן מגלה האם לבנה את הסודות האפלים במשפחה והם מתאחדים.

סרט ישראלי
ערבי וישראלי מתעוררים בקרון רכבת שבו נרדמו, ומגלים שהרכבות לא נוסעות יותר כבר שלושה ימים.

האויבים לשעבר מגלים שכולנו בעצם בני אדם, היהודי מתוודה שאביו ירה פגז תותח לעבר מטרות במלחמת לבנון, ומאז הוא לא מסוגל להתחייב לאישה ולמשפחה, הערבי מגלה שבגלל ילדותו כבן אמצעי לאמא רביעית הוא לא היה מסוגל להבין את מצוקת השטחים שישראל סובלת ממנה. הסרט מסתיים כאשר הרכבת התקועה מתחילה שוב לנוע.  

סרט לילדים
סליחה, עוד לא גמרתי לגמרי לחשוב על פיתוח סופי של התסריט לסרט מצויר לילדים לכריסמס 2022 שיש בו גם חנוכה ורמז לרמדאן ודמיות אתניות שונות. הכל על רקע הקורונה, בעלילה שבה לילדים של משפחה ממוצעת מן הפרברים יש סבתא וסבא משני הצדדים ועוד כמה סבים וסבתות מגירושים קודמים, שחוגגים את כריסמס לבד וגם את חנוכה לבד ואת הרמאדן בבדידות.

הקורונה בשלטים

הקורונה הביאה אותנו למצב שבו אדם חי בבית שעל שער החצר שלו יש שלט: "הכניסה לבני אדם אסורה".
הקורונה הביאה אותנו למצב שבו אדם רוצה להיכנס לפארק, אבל יש שם מחסום ושלט שאומר: "הכניסה על אחריות הנכנס בלבד. זהירות, בפנים יש בני אדם שמסתובבים חופשי".
הקורונה הביאה אותנו למצב שבו לפני מעבר חצייה מוצב תמרור שאומר: "בטרם תחצה שים לב, ייתכן שבני אדם באים ממול".
הקורונה הביאה אותנו למצב שבו מישהו רוצה להימלט למקום רחוק, מצליח לעלות על מטוס, אבל אז הוא נוחת בשדה תעופה שבו לפני ביקורת הדרכונים יש על הרצפה פס וכתובת: "בני אדם לא רשאים לעבור פס זה".

פינת השלולית

הצפרדע ישב בבוץ השלולית הקריר, שבע מארוחת זבובים. חסידה לא נראתה באופק, גם לא שף צרפתי. אין סכנות, הכל טוב. רק מתח קל בבטנו, כי הוא חיכה שהנסיכה תתקשר. הוא רצה להתקשר אליה בעצמו, אבל ידע שהוא כבר התקשר כמה פעמים, גם הביא לה את כדור הזהב שלה, וכשהתגובה הייתה רק תודה אדיבה, הביא עוד כמה כדורי זהב ושאל אם אולי גם הם נפלו לה. לא תודה, היא ענתה בחן שצפרדעים נמסים ממנו ואיש עוד לא יודע למה.

חכה, אמר הצפרדע, לעצמו. היא תתקשר. חכה. אם אתה תתקשר, תהיה שיחה נעימה, אבל זה לא אותו דבר כמו הרגע שבו יישמע בטלפון שלך, בשלולית, צלצול, וכשתביט במסך תראה שכתוב: הנסיכה. 

משהו: בעוד תשעה חודשים צפוי חוסר מזון כתוצאה מצמצום העבודה בחקלאות, ועודף ילודה כתוצאה מאי־עבודה באופן כללי.