"קרן השפע", מקורה במיתולוגיה היוונית. משם התפשט המונח לרומא ולאחר מכן לכל העולם הקדום, כולל ארץ ישראל הקדומה. האל היווני פלוטוס, המסמל את העושר והכסף, החזיק בידיו את קרן השפע. אפשר שמפה נגזר המונח "כסף" בערבית - פלוס. את קרן השפע מצאתי מוצגת במוזיאונים של תרבויות שונות לאורך כל הנתיבים מאירופה ודרך המשי בואך מרכז אסיה.
קרן השפע הופיעה גם אצלנו, בין השנים 1985־1981 על מטבע של חמישה שקלים, זאת כנגזרת של הקרן שהתנוססה על מטבעות ממלכת החשמונאים. זוג קרני שפע הופיע בימי אלכסנדר ינאי, והגרסה המודרנית שלו, כולל הרימון, מופיעה כיום על מטבע של שני שקלים. כן הופיעה הקרן על מטבע בימי מתתיהו אנטיגונוס, אחרון מלכי החשמונאים.
עכשיו, בשל נגיף הקורונה, ממשלת המעבר השלישית - שאולי תהפוך לממשלת מעבר רביעית (אם נלך בסוף הקיץ לבחירות חדשות) - החליטה לפזר כסף והון ללא הכרה, כאילו אין מחר. הממשלה מרגיעה את הציבור הכלוא בביתו בהסגר באמצעות רסס הטבות בסכומי עתק.
מרבית הציבור אינו מבין כי הוא יצטרך לשלם זאת בשנים הבאות מכיסו, חד וחלק. הציבור אינו מבין כי אין מתנות חינם וכי קרן השפע תתהפך ותיפול, תתהפך ותפגע, בעיקר בחלשים ובעניים בחברה בממלכת ישראל הנוכחית.
פרט להזרמה מחויבת המציאות למערכת הבריאות, הממשלה והעומד בראשה מגדילים את הגירעון התקציבי באמצעות תוספת פיצוי לסקטור העסקי, תוספת לעצמאים, דמי אבטלה נדיבים, כולל הכזב והשקר של היוצאים לחל"ת (שהיא למעשה עזרה בעיקר למעסיקים), תוספות לכל משקי הבית עם ילדים או זקנים או נכים, הלוואות בריבית נמוכה לטווח ארוך עם תקופת חסד - כדי לא להכביד על נוטלי האשראי, הפחתה בארנונה לעסקים בשיעור של 25%, דחיית תשלומים לממשלה ולגופי ממשל עסקיים אחרים (כגון חשבונות מים וחשמל), פתרונות מימון לתעשיית ההייטק ואפילו החזר מקדמות שעסקים כבר שילמו למדינה.
יש היגיון בעזרה לציבור חלש שלא יכול להחזיק מעמד במשך כמה חודשים - בין אם אלו שכירים או עצמאים ובין אם אלה חברות - עד יעבור זעם הקורונה. אבל בלהט פתיחת שערי קרנות השפע, ישנה הגזמה בתמיכה הממשלתית.
לא זאת בלבד, כולם מדברים על תוכנית היציאה ההדרגתית מן ההסגר, מתי יחזרו אלה ואלה לשגרה, באיזה קצב, מי ראשון ושני ומי אחרון, הכל נזיל, והעיקר - וזה באמת חשוב - להניע את גלגלי המשק מחדש. אבל מה על בריאותו של המשק לטווח הבינוני והארוך?
כדי שהיציאה המדורגת מהסגר והנעת גלגלי המשק יהיו טובות ויעילות גם לטווח של השנים הבאות, על הממשלה לעשות סדר בשיטות, בחוקים ובמנהגים הנפסדים שאימצנו לאורך שנים או בפעולות שמהן נמנענו בעטיין של קבוצות לחץ, בעיקר החזקות בהן. הממשלה הפרה את החוזה הבלתי־כתוב בינה לבין אזרחיה, שבו הבטיחה להם את זכות חופש הבחירה בעבודה ובתעסוקה ואת החופש לנוע כהבנתם.
אם כך הוא הדבר, הרי שראוי שהיא תפר, בצדק, גם הבטחות גרועות שנערמו במשך שנים, רעות חולות שמביאות להוצאה ממשלתית חריגה ולא מוצדקת לאורך שנים. עד היום היה קשה לעשות שינוי, אבל היום הממשלה נדרשת להון שהיא מאבדת בימים אלו כדי שיהיו לה מקורות תקציביים בהמשך וכדי שלא תחטא מחדש בגירעון תקציבי אדיר, שיביא אותנו לקרקעית המצולות - כפי שהיה לאחר מלחמת יום כיפור (עת הממשלה הדפיסה כסף ללא הכרה). זה הזמן לעשות סדר בחברה ובמשק - בין אם בחקיקה ובין אם בצו או בתקנות לשעת חירום - ולבחור את הדרך הנעימה ביותר.
התאגידים שעושקים אותנו
פה נציע לממשלה כמה צעדים חיוניים. בשלב הראשון נחפש מקורות מימון לפעילות הממשלה בשנים הבאות. היקף הנחות המס והפטורים שהממשלה מעניקה יכולים להגיע לכ־80 מיליארד שקל בשנה. גם אם נניח כי הממשלה תבטל פטורים ממס והנחות במחצית מהסכום, כבר יעמדו לרשותה 40 מיליארד שקל.
עם הפטורים שיש לבטל נמנים הפטור ממס בגין הפקדות המעביד ורווחי ההון בקרן השתלמות, שמהן נהנים בעיקר כ־40% מבעלי השכר הגבוה מכלל השכירים. ביטול ההסדר הקיים לפטור ממס על השכרת דירה אחת, שממנו נהנים בעיקר בעלי "אשכולות" של דירות להשכרה, שעמם נמנים גם מחוקקים שקשה להם לשנות המצב הקיים.
ביטול מע"מ אפס על ירקות ופירות, בשני שלבים, עד שיגיע ל־17%. כיום מי שנהנות ממע"מ אפס על ירקות ופירות הן בעיקר חברות קמעונאיות ולא החקלאים. אל תתרשמו מהאיומים על העלאת יוקר המחיה, כי רק חלק קטן מהעלאת המס יגולגל למחיר הסופי לצרכן.
עוד צריך לבטל את סבסוד הפנסיה באמצעות אג"ח מיועדות. אומנם בתחום זה חל שיפור והסבסוד הולך בעיקר למבוגרים, אך אין סיבה לסבסד פנסיה. כן יש להפחית בצורה ניכרת את הפטור הגורף ממס הכנסה לאזורי פיתוח, להגביל אותו לשכבות החלשות ביותר, כי אין סיבה לסבסד גם משפחות חזקות הגרות באזורי הפריפריה.
יש לבטל מיד את הפנסיה הכפולה מתקציב המדינה, שממנה נהנים אלופים יוצאי צבא, שעם תום השירות כיהנו בכנסת, שגם ממנה הם מקבלים פנסיה על חשבון הקופה הציבורית ועל חשבון החלשים בחברה. יש לבטל את הגבלת המס על הכנסות מהימורים, לראות בכך הכנסה לכל דבר ועניין, וכל אחד ישלם לפי המס השולי שלו (ללא ההגבלה של 35%, הקיימת כיום).
סכום גדול במיוחד, של יותר מ־20 מיליארד שקל, נובע מהנחות על הפקדות לפנסיה וכן על פטורים והנחות בעת משיכת קצבה. שיעור המס שתאגידים בינלאומיים הפועלים בישראל משלמים הוא נמוך במיוחד. צריך להעלותו בהדרגה.
אם רוצים לעזור להם, אפשר לעשות זאת באמצעות מענקים שייכנסו לחשבון התקציב באופן גלוי ולא כהנחות, שלמעשה אינן מופיעות בתקציב המדינה שמאשר המחוקק.
מקור הכנסות נוסף הוא החובה על תאגידים ממשלתיים ורשויות ממשלתיות להתייעל. הכוונה לגופים כגון רשות שדות התעופה או הנמלים או חברת החשמל, רכבת ישראל ומקורות.
לאחר שכל התאגידים והרשויות יגישו תוכנית התייעלות, הם יחויבו, לפי חוק, להעביר 60% מהרווח השנתי שלהם למדינה כדיבידנד. במצב החירום שאליו נקלענו, לחלק מוועדי העובדים אין כוח לשבות. הרי בלאו הכי המשק שובת ברובו - אז איך ישיבתו את נתב"ג המושבת?
אם הממשלה פתחה את החוזה הבלתי־כתוב שלה עם התושבים, החברות והעסקים העצמאיים, והיא תגרום להם בסוף לפשיטות רגל בכך שהיא אוסרת עליהם לפעול, היא בטח יכולה לפתוח את החוזה עם התאגידים שעושקים את משקי הבית כגון ההסכם לאספקת הגז לחברת החשמל ממאגרי שותפות "תמר".
לא חייבים להמתין לאמצע 2021, מועד חידוש המו"מ על מחיר הגז שחברת החשמל משלמת. נקודה זו חיונית בשל הצורך הדחוף שיש לתעשייה הישראלית להתחרות בעולם שבו הסחר העולמי יורד. האתגר הוא לשמור על השווקים, ולכן חשוב מתמיד לעבור ככל האפשר לעלויות ייצור נמוכות בישראל.
כאן בונים
נעבור למקורות נוספים למימונו של בור הוצאות הממשלה. אפילו מחירי הדירות והבתים יירדו בשל העלייה החדה בשיעור האבטלה והעלייה בשיעור הריבית למשכנתאות, המתרחשת בימים אלו. הממשלה חייבת להמשיך למכור קרקעות כמקור מימון לפעולותיה.
אומנם אין זה מביא בהגדרה לירידה בגירעון, אבל זהו מקור מימון נכבד. לא זאת בלבד: כדי למנוע את קריסת ענף הבנייה בשל הירידה החדה בביקוש, חייבים כבר החודש להודיע על הפחתה הדרגתית במס הרכישה המפלצתי, שהיה טוב בעת הפעלתו כדי לעצור את עליית מחירי הדירות ולהוציא את המשקיעים מהשוק.
הצעד הזה הוא קריטי אם רוצים למנוע התמוטטות של חברות בנייה ותעשיות נלוות לענף הבנייה. חידוש כניסתם של המשקיעים לאחר הפחתת מס הרכישה יכול למתן את הירידה במחירי הדירות ולמנוע בכך את הגדלת החשיפה של מערכת הבנקאות לשוק מצטמק, שהבטוחות שלו (כלומר ערך הבתים שבבנייה) נמצא בירידה. כאמור, ההכנסות משכר הדירה כולן יהיו חייבות במס השולי של משכיר הנכס. אם לא ייעשה כן, הירידה החדה במחירי הנדל"ן עלולה להרע את יציבות המערכת הבנקאית.
אם רוצים להביט מעבר לגבעה, שנים קדימה, צריך לחשוב על חידוש מלאי הדירות הנמצא בגירעון. הגידול בשיעור האוכלוסייה בישראל בשיעור של כ־2% בשנה מחייב מציאת פתרונות, לחרדים ולחילונים כאחד. אנו מציעים שכדי להגיע לכך, יהיו משרדי השיכון והאוצר חייבים כבר עתה לבקש ממתכנני ערים, מאדריכלי ערים ומגופי תכנון אחרים להציע הקמה של יישובים חדשים לאורך היציאות מצומתי כביש 6.
ביציאה מכל צומת יוקם יישוב חדש, אם בסביבתו הקרובה ממש לא קיים יישוב אחר. כך תהיה תעסוקה בתכנון היום - והיא תביא למכירת קרקעות ולהכנסות הממשלה בשנים הבאות, שבהן תצטרך הממשלה מקורות כדי לכסות את הבזבוז לשעת חירום של היום וגם כדי לתת פתרון למגורים לעתיד.
תנאי הכרחי הוא כי בכל יישוב יוקמו מרכזי תעסוקה ומגדלי משרדים, שישמשו את תושבי המקום והסביבה, שטחים שבהם יפעלו חברות הייטק, חברות עסקיות וכן חלק ממשרדי הממשלה שלא נותנים שרות פרונטלי לתושבים ושאותם תהיה חובה להוציא ממרכזי הערים, כלומר - לפנותם מקרקע יקרה.
כדי להגדיל את הפער האדיר המתהווה בתוצר כתוצאה מההסגר ומהירידה בפעילות הכלכלית בישראל ובעולם, יהיה חובה להפעיל את המשק בצורה מוגברת. זוהי שעת חירום, וזה הזמן להתאים את פעילות מערכת החינוך כך שתהיה חופפת לשבוע העבודה בסקטור העסקי. כבר בספטמבר הקרוב תהיה במרבית בתי הספר חובה לעבור לשבוע לימודים של יום ארוך, חמישה ימים בשבוע, כמו שבוע העבודה בסקטור העסקי והממשלתי.
חפיפה זו קיימת ברוב העולם, והיא תאפשר, בעיקר לנשים, לעבוד במשרות מלאות ובתפקידים מחייבים יותר, ובכך הן יהיו עצמאיות יותר ותהיה להן אפשרות להגביר את הדרישה להשוות את שכרן לזה של הגברים. כן תאפשר החפיפה לתלמידים והילדים לבלות יומיים איכותיים בכל שבוע עם הוריהם. ממשלה חזקה, אם תקום, תוכל להתמודד עם ארגוני המורים המיליטנטיים, כפי שהיא נלחמת עתה מול נגיף הקורונה.
ישראל, כמשק קטן, תלויה מטבע הדברים בסחר העולמי כדי להבטיח צמיחה. אבל הירידה הצפויה בסחר, שכבר החלה, מחייבת להגדיל את הפעילות הכלכלית התלויה בנו עד יעבור זעם ועד שהסחר העולמי יתאושש ויחזור לקצב הגדילה שלו.משום כך צריך להגדיל באופן ניכר את תקציבי הפיתוח לתשתיות - הם הרבה יותר חיוניים מזריקת הכסף הנוכחית להרגעת התושבים.
הממשלה תידרש להשקיע בתשתיות ביוב באמצעות מענקים לרשויות מקומיות, מפעלי מים, כבישים, מנהרות, מסילות ברזל, מבני ציבור (כולל עבור הממשלה ורשויות מקומיות וסטטוטוריות), בתי משפט, בתי סוהר, והחשוב מכל - לדאוג להגדלת נפח הפס הרחב של האינטרנט והקמה מהירה של הדור החמישי של הטלפון הנייד.
פעולות אלו הן בידינו והן אינן תלויות בגחמות העולם. קרן השפע בידינו, שני קנים לה, אחת לבנייה ולביסוס המשק בפעילות מקומית שאינה תלויה במה ששורר בעולם, והשנייה - הכנסת המשק לזינוק של סחר עולמי, המצריך בסיס משקי חזק, שאותו נכין דווקא בזמן המשבר העולמי, לימים טובים יותר.
אין מתנות חינם - כפי שפרשנים ונדבנים מציעים במדיה, בעת שהם טוענים כי הממשלה לא עושה מספיק. בינתיים הם די מצליחים להפחיד אותה, וחבל אם הפחד ימנע גיבוש של תוכנית מסודרת לסגירת תהום הגירעון התקציבי, המאיים עלינו לכלותינו.
כי על הציבור לזכור שגירעון גדול עלול להביא לירידה בדירוג האשראי של ישראל, לעלייה בריבית שממשלת ישראל משלמת למימון גירעונה התופח, עלייה בריבית להשקעות לעסקים, עלייה תלולה עוד יותר בריבית המשכנתאות - והכל מוביל לעלייה בשיעור האבטלה, בעיקר בקרב החלשים והנשים, לצערנו. קרנות השפע עלולות להיסדק, וצריך תוכנית יציאה למשק שתשמור על הקרנות גם למשבר הבא, עת יתרגש על ממלכת ישראל דהיום.