1.התנגשות המנורות
כל מי שחשב (כמוני) שלא יעלה על הדעת ראש ממשלה מכהן שהוא גם נאשם במשפט פלילי קיבל ביום ראשון האחרון את ההמחשה האולטימטיבית לאבסורד. חבל שאותו "מחוקק" ערטילאי לא יכול היה לראות את התמונות הללו בטרם הצביע על אישור החוק המאפשר לראש ממשלה לכהן עד פסק דין חלוט בעניינו.
איך משתלטים אנשי שירות הביטחון הכללי על בית משפט בישראל ועושים בו כבתוך שלהם, "על הראש" של משמר בתי המשפט והנהלתו. איך מתמודדות שתי מנורות זו בזו: סמל המנורה החקוק על הפודיום שממנו נשא ראש הממשלה את נאום השטנה שלו נגד המדינה, כשמעליו מתנוסס אותו סמל מנורה הניצב בפתחו של כל אולם משפטים במדינת ישראל. מנורה אחת טולטלה לבית המשפט על ידי אנשי ראש הממשלה, יחד עם הפודיום המהווה את סמל הממלכתיות של המוסד.
לא הספיק לו פודיום רגיל שהעמידה לרשותו הנהלת בתי המשפט. המנורה השנייה צפתה על האירוע מעל: זהו סמל המדינה המתנוסס בגאווה בכל בית משפט בישראל. ביום ראשון האחרון היו שם הרבה דברים. גאווה, אינה אחד מהם.
הוא עמד שם, מוקף בנערות ונערי העידוד האילמים שלו (כלומר מחצית מהממשלה ומחברי הכנסת של הליכוד), ונאם נגד המדינה שבראשה הוא עומד. נגד שוטריה, חוקריה, פרקליטיה, מוסדותיה, רשויות האכיפה שלה, מערכת החוק שלה, שומרי הסף שלה. כולם כאיש אחד חברו נגדו וקשרו קשר להפילו. כולם, כאיש אחד, משרתים איזושהי מזימה קוסמית/סמולנית/דיפסטייטית כזו או אחרת שמתוארת בציוציו החולניים של בנו האמצעי (לנתניהו יש בת בכורה, נועה שמה). מה המזימה? להפיל ראש ממשלה מכהן באמצעות תפירת תיקים גסה.
זה שי ניצן שהשתלט על וואלה, לא הוא. זה רוני אלשיך שקיבל אספקה שוטפת של סיגרים יקרים והשמפניה הכי יקרה במדינה, תוך דרישה והסתרה. זה כורש ברנור שניסה לכרות עם ארנון מוזס דיל מושחת של "שמור עליי ואקצץ את תפוצת יריבך לך". הוא לא עשה שום דבר, לא ידע שום דבר, לא נגע בשום דבר. כוחות עלומים מכל רחבי העולם, הדיפ סטייט, הגיהינום ומחוזות הדמיון חברו כאן כדי להפיל ראש ממשלה מכהן לטובת, אה, בעצם אף אחד לא יודע בדיוק לטובת מי או מה. אבל המזימה שקופה.
בסוף, זה הסיפור כולו. החוק מאפשר לראש הממשלה לכהן עד סיומו של ההליך בערכאת הערעור האחרונה. החוק לא העלה על דעתו שיבוא יום ויהיה כאן ראש ממשלה שינצל את ההליך הזה כדי לרסק את המדינה. החוק תיאר לעצמו שאם יקרה הלא ייאמן וראש ממשלה יועמד לדין על שוחד, הוא ירכין ראש לפחות באותם רגעים שבהם הוא בא בשערי בית המשפט. הוא ישקיע את מאמציו בהוכחת חפותו (דרך זה שהתביעה לא תוכיח את אשמתו) ולא בריסוק המערכת שהעזה להעלות על דעתה להעמידו לדין.
מה שנתניהו עשה ביום ראשון הוא שלב נוסף בתהליך ריסוקם של מוסדותיה החשובים ביותר של מדינת היהודים. בגלל ההליך נגדו למשטרת ישראל אין מפכ"ל כבר קרוב לשנתיים. אז מה? מי בכלל צריך משטרה כשכל מה שאנשיה עושים זה רודפים את ראש הממשלה?
תשאלו את דודי אמסלם. אין פרקליט מדינה. אין מבקר מדינה (האיש שיושב שם צריך להיעצר ולהיחקר על מרמה והפרת אמונים). אין דין ואין דיין. יש ראש ממשלה שטוען שהרשויות תפרו לו תיק ומכנה את הקומפלקס של הפרקליטות, המשטרה והיועץ המשפטי לממשלה בשם התואר "מתפרה".
מילא הוא, מה נעשה עכשיו עם עוד כמה עשרות אלפי נאשמים ועבריינים שצריכים לעמוד לדין? מה נגיד להם? האם יש לנו משטרה רזרבית? מי מינה את היועץ המשפטי לממשלה? את פרקליט המדינה? את המפכ"ל? האם מדובר בשמאלנים, או בנאמני־הנאמנים על נתניהו לדורותיהם ובאידיאולוגים ימניים מבטן ומלידה?
את התשובות לכל השאלות הללו אתם יודעים בעל פה ועדיין זה לא הפריע למשכנע הדגול ביותר מאז בריאת העולם לשכנע 42% מהציבור הישראלי (על פי סקר של פאנלס פוליטיקס לרדיו 103 אתמול) שתפרו לו תיק. ובכן, זה נכון בדיוק כמו העובדה ששרה, בנימין ויאיר נתניהו הם מייצגי "ישראל השנייה". ספוילר: הם לא.
הם אלה שהשכילו לרתום חלק ניכר מישראל השנייה ולרכוב עליו לצורך מימוש מטרותיהם האישיות: להמשיך לשלוט, להמשיך לחיות על חשבון הציבור, להמשיך להשתלט על יותר ויותר מוסדות שאמורים להיות ממלכתיים ולהמשיך בתהליך שהואץ בשנים האחרונות להפיכתה של ישראל למונרכיה.
2.שדים וזאבים
השבוע דיברתי בדיסקרטיות עם כמה מהאנשים שהרימו את ידיהם בעד החוק המאפשר לראש הממשלה לכהן תוך כדי משפט פלילי. רובם כבר לא בחיים הפוליטיים. הייתה ביניהם תמימות דעים מוחלטת: אילו היו יודעים שבמאבק ההישרדות הקיסרי שלו ינסה ראש הממשלה לתפור תיק ליועץ המשפטי לממשלה, יהפוך את התובע לנתבע, יישא נאום "אני מאשים" דרייפוסי על מדרגות בית המשפט, יהפוך את משטרת ישראל למתפרה, את שי ניצן לדון קורליאונה ואת ליאת בן־ארי לשליחת השטן, ותוך כדי כל זה כל המוזכרים לעיל יסתובבו עם אבטחה כבדה, אז הם היו שוקלים מחדש את הצבעתם. הבעיה היא שההצבעה היא כמו בשחמט.
נגעת, נסעת. אף אחד לא העלה על דעתו שהמצב הנוכחי אפשרי, אבל זו לא הפעם הראשונה שהמשפחה הזו מעוללת משהו שאף אחד לא העלה בדעתו שאפשר לעולל.
היה השבוע ויכוח בשאלה האם נתניהו הסית בנאום שנשא בבית המשפט נגד אוכפי החוק במדינת ישראל. הרי זכותו להגן על חפותו, לא? אכן, זכותו. בשביל זה המציאו את בית המשפט, לא את המדרגות המובילות אליו. המבחן להסתה הוא פשוט: האם בעקבות ההשתלחויות של נתניהו ושלוחיו נזקקים הקורבנות לאבטחה מוגברת? התשובה היא כן רבתי.
שאלה נוספת: האם בעקבות דבריו של ראש הממשלה והאינטרפרטציה עליהם ברשתות החברתיות עלול מאן דהוא, מוטציה כלשהי של יגאל עמיר, לעשות מעשה ולמנוע מה"זאבים" לבוא ו"לטרוף" את המשיח (ע"ע נתניהו)? התשובה היא כן רבתי. כשראש הממשלה מצטט ניצולי שואה שאומרים לו "הזאבים באים לטרוף אותך", הוא לא רק הופך את ראשי זרועות האכיפה לזאבים טורפים, הוא גם קורא במשתמע לפעולה. הוא כבר עשה את זה פעם בחייו. זה עלה לאדם אחר בחייו. אבל הוא לא למד לקח. למה שילמד? זה הצליח לו.
אני מציע שלא נפתח כאן את הוויכוח אם נתניהו הסית נגד יצחק רבין או לא. ישנה הוכחה חותכת אחת (חוץ מההסתה עצמה) לכך, והיא נחשפה כאן (בעקבות הפרסום בספרי "נתניהו") וחזרתי עליה מאז פעמים רבות. הנה פעם נוספת: בצוות המקצועי של נתניהו בשנה וחצי לפני רצח רבין היה גם פסיכולוג המונים צעיר ומוכשר בשם יאיר עמיחי המבורגר.
חובש כיפה סרוגה, מתנחל (אז). כשראה את האלימות סביב רבין, את ההפגנות, את פעילותם המונחית של פעילי הליכוד שרדפו את רבין באשר ילך והשתמשו ברטוריקה מחליאה, כתב לנתניהו ואנשיו מכתב אזהרה מפורש: אתם מוציאים את השד מהבקבוק, הזהיר, אתם מעוררים יצרים אפלים, התריע. הם לא ראו אותו ממטר. אחרי שרבין נרצח, הוא כתב לנתניהו מכתב אישי כואב ופרש. הכתובת לא רק שהייתה על הקיר, היא גם נכתבה במסמכים שנתניהו עצמו קיבל, והתעלם.
עכשיו הוא חוזר למקום הפשע כאילו כלום. כשאמר שיצחק רבין מעדיף את רווחתם של תושבי עזה על ביטחונם של תושבי ישראל, הוא התיר את דמו של רבין. כשהוא אומר שהזאבים (מנדלבליט, התובעים והשופטים) באים לטרוף אותו, אותו כנ"ל בדיוק. אין שום סיבה שהוא ילמד מהניסיון, או יפיק לקחים, כי הניסיון שלו טוב. הוא הסית, רבין נרצח, והוא נבחר. יכול להיות שהוא מקווה שזה יקרה פעם נוספת.
אפרופו ניצולי השואה: עשינו להם עוול השבוע. לא, אף אחד לא העמיס ניצולי שואה על משאיות, הבטיח להם טיול בירושלים וארוחת צהריים בתנאי שיתמכו בביבי. למיטב בדיקתי, זו אגדה אורבנית. וכן, אחד מהם אמר לראש הממשלה שהזאבים באים לטרוף אותו. כאן נמדד ראש הממשלה. הוא ראוי לתפקידו, אם יצנזר את האמירה הזו ולא יהפוך אותה למכשיר הסתה. לא כל מה שמפגין ארעי או תומך אלמוני אומר צריך לאמץ כאמירה של ראש ממשלה. נתניהו אמור להיות המבוגר האחראי של האירוע, לא המסית והמדיח הרשמי.
3.נאום השקרים
קשה היה לאתר השבוע מילה אחת של אמת בדבריו של ראש הממשלה. אחת. כל משפט, אפילו מזדמן, ששמעתי מפיו, התברר כלא אמת, או מוצא מהקשרו, או מעוות מיסודו, או פשוט שקר. ב"ראיון" ש"העניק" לערוץ 20 אמר ש"אפילו משה ניסים, יו"ר ועדת האיתור ליועמ"ש, אמר שאם היו יודעים על הקלטות, יכול להיות שהיו שוקלים מחדש את בחירתם. גם אני", הוסיף נתניהו, "לא ידעתי דבר ולכן הבאתי לבחירתו של מנדלבליט" (הציטוטים לא מילה במילה).
אז ככה: משה ניסים לא היה יו"ר ועדת האיתור. מי שעמד בראש הוועדה היה נשיא העליון לשעבר השופט אשר גרוניס. ניסים היה ונשאר פוליטרוק וייצג את נתניהו באותה ועדה. היחיד שהצביע נגד מינויו של מנדלבליט באותה ועדה היה, לא ניחשתם נכון, דווקא גרוניס. ניסים תמך. ונתניהו? "אם הייתי יודע, לא הייתי ממנה אותו"? הפוך, גוטה. אתה ידעת, נתניהו. היה לך ביד משהו הרבה יותר נפיץ מקלטת שחוסה תחת איסור פרסום, תוכנה ידוע ואין בו שום דבר ממשי. היה לך מכתב מהיועץ המשפטי המכהן, יהודה וינשטיין, שהטיל דופי חמור ביכולתו של מנדלבליט להמשיך לכהן כמזכיר ממשלה.
מה עשית? התעלמת. לא קיימת אפילו דיון בממשלה, לדרישת וינשטיין. אגב, לימים וינשטיין חזר בו והסיר את התנגדותו למנדלבליט. אין לי מושג למה. זה לא משנה. נתניהו ידע שמנדלבליט בעייתי אבל האמין שהוא בעדו. כשהתברר שמנדלבליט בעד החוק והעובדות, נתניהו תופר לו עכשיו תיק בשיתוף פעולה הדוק של "עיתונאים" כדי להפוך את התובע שלו לנתבע. הוא מתיר את דמו של היועץ המשפטי לממשלה בדם קר ובמצח נחושה.
רוצים עוד שקרים? בסרטון הניצחון שהעלה אחרי שאמר לחבר שופטיו שקרא והבין את כתב האישום, אמר נתניהו ש"בדרך לסלאח א־דין אני רואה המונים המונים לאורך הרחובות, מחזיקים את הדגלים כחול לבן, הלוואי שהייתי יכול לצאת וללחוץ את ידו של כל אחד ואחד מכם". כל מי שנסע באותה שעה באותו מסלול יודע שלא היו המונים ולא זבובים. היו בסך הכל שתי הפגנות. אחת גדולה, מול בלפור, של מתנגדי נתניהו. אחת קטנה יותר אבל קולנית מאוד, מול בית המשפט, של תומכי נתניהו. הדרך עצמה הייתה די שוממה. הוא דמיין את ההמונים האלה, כפי שדמיין דברים רבים במהלך השנים.
נמשיך: נתניהו טוען לאורך כל הדרך, והמוני התוכים מחרים מחזיקים אחריו, שאין בארץ תקדים לשוחד שהתקבל באמצעות סיקור חיובי, וגם אין בעולם מקרה כזה. הוא, לטענתו, מהווה תקדים עולמי, אולי אפילו יקומי־גלקטי. ובכן, מדובר כמובן בשקר משוקר. בישראל, נתניהו הוא השלישי שחוטף כתב אישום כזה: קדמו לו שני ראשי ערים, האחרון היה איתמר שמעוני באשקלון. גם בעולם יש לא מעט תקדימים לחקירות או לכתבי אישום בעקבות סיקור חיובי כחלק מעסקת שוחד. איפה? איפה לא. בבריטניה, אוסטרליה, פרו. שלוש יבשות (תעשו גוגל, ב"משרוקית" של "גלובס" יש פירוט מדויק).
זאת ועוד: בתגובה לסיפור של משה נוסבאום בערוץ 12, שהביא ציטוטים מבכירי משטרה המגיבים על מה שנתניהו העליל על המשטרה, נמסר מטעמו של נתניהו: "האיום האנונימי של חוקרי המשטרה לפתוח בחקירת סרק נוספת נגד ראש הממשלה..." וכו'. זה לא סתם שקר. זו הטכניקה המקובלת של נתניהו להשתמש בשקרים הקטנים האלה כדי להגיע לתוצאה המדהימה של 42% מהציבור המאמינים שתפרו לו תיק.
למה זה שקר? כי חוקרי המשטרה מעולם לא איימו לפתוח נגדו בחקירה. הם אמרו שאם היועמ"ש יורה להם לפתוח בחקירת 16 מיליון השקלים (שכחתם את הסיפור הזה, נכון?), הם יעשו אותה ללא מורא וללא משוא פנים. אז נתניהו לכאורה מגניב כאן שקר קטן, לבנבן, לא מזיק כזה, כשבמציאות הוא שקר ענק, שחור, עכור ומזיק מאוד, כי אף אחד מאיתנו לא רוצה לחיות במדינה שבה משטרה מאיימת על ראש ממשלה שתפתח נגדו בחקירות. מצב כזה לא קיים בפרקטיקה. על חקירת ראש ממשלה יכול להורות רק היועץ המשפטי לממשלה.
במקרה הנוכחי, היועמ"ש מנדלבליט משלם עכשיו בריבית דריבית על אין ספור הנחות סלב שנתן לנתניהו בתהליך: הוא לא החל בחקירה, אלא בבדיקה. הבדיקה נמשכה הרבה יותר מדי זמן. גם אחריה, הוא גרר רגליים, סגר יותר תיקים משפתח, הודיע כל חצי שעה במה נתניהו לא חשוד (במקום לדווח במה הוא כן חשוד), אישר לחוקרים פעולות במשורה, לא אישר לחקור את נתניהו במקביל לרעייתו בפרשת המעונות וסגר את רוב סעיפיה, לא נקט אמצעי חקירה שננקטו בשפע נגד אולמרט, וכו' וכו'. ובכן, בכל פעם שנכמרים רחמיי על מנדלבליט, איש ישר והגון, אני נזכר שהוא הזמין את כל זה על עצמו.
# # #
יש עוד שקרים רבים, גם בנאום ה"אני מאשים" עצמו. ראש הממשלה הודיע שהוא דורש לשדר את משפטו בשידור חי. הבעיה: בקשה כזו צריכים להגיש פרקליטיו באופן רשמי. הם לא הגישו. לא לפני הנאום ולא אחריו. בקשה כזו כבר הוגשה על ידי התקשורת, ונדחתה. הנה עוד שקר שנועד ליצור רושם אצל הציבור שביבי רוצה שקיפות מלאה כדי שהעם "יידע את האמת" אבל ה"זאבים" מתעקשים לקיים את המשפט בחדרי חדרים אפלוליים.
הלאה: ראש הממשלה דרש בקול גדול "לחשוף" את המסמך ששלח משרד המשפטים למבקר המדינה בשנת 2017 בעניין בזק ובו נכתב כי לא נפל רבב בהתנהלותו. הוא בונה על זה שחסידיו לא יודעים שמדובר במסמך לא רלוונטי. באותה מידה הוא יכול לדרוש לפרסם את תעודת הלידה שלו. זה מסמך שנכתב לפני חקירת תיק 4000.
שום דבר ממה שידוע היום לא היה ידוע אז לאנשי משרד המשפטים. לא היו עדי מדינה, לא הייתה חקירה, לא היו תמלילים, לא היו ראיות, לא היו עדויות, לא היה כלום. הוא היה חף מכל פשע גם כשנולד, נתניהו. אגב, הוא חף מפשע גם עכשיו. אבל המסמך שהוא "דרש" לחשוף ידוע, מוכר, ופשוט לא קשור לעניין.
אנסה להמשיך, עד שיימאס: הוא דרש לפרסם את מה שקרה בחקירת ניר חפץ, עם התרגיל המלוכלך שעשו לו החוקרים. הנושא מצוי באיסור פרסום. נתניהו רוצה שיתפרסם. אבל גם זה לא באמת רלוונטי. ראשית, כי היועמ"ש לא היה מצוי בסוד תרגיל החקירה הזה וכבר הורה על בדיקת האירוע והפקת לקחים.
שנית, כי עוד לא נולד עד המדינה שהמשטרה לא עושה עליו תרגילים, חלקם מלוכלכים, ולא מפעילה עליו לחצים, חלקם לא אנושיים. היה פעם אחד בשם שמואל דכנר שהעיד על עצמו שהוא נוכל מדופלם ועדיין הוא הפך לעד מדינה שקיבל מהמדינה סכומי כסף עצומים כדי שיפליל את הנאשמים בפרשת הולילנד. לא שמעתי את נתניהו מתקומם נגד זה. ולבסוף: חפץ עצמו העיד, בכתב ובעל פה, שלא הפך לעד מדינה בגלל אותו תרגיל מלוכלך.
יאללה, אחרון ודי: מני נפתלי. כן, נתניהו חוזר למני נפתלי, וזה מוכיח סופית שלאיש הזה אין בדל של בושה בכל רמ"ח אבריו. נגד נפתלי התנהלה מתפרה מפוארת, שניסתה בכל הכוח להדביק לו תיק כלשהו כדי שאפשר יהיה להוכיח עד כמה "הגברת" היא צדקת הדור, אשה רחומה וחנונה, שמחלקת חומרי חיטוי לנצרכים וממחזרת בקבוקים למען ניצולי שואה. מה לא ניסו לטפול על האיש הזה. אפילו את העובדה שהוא גונב מצרכי מזון מבלפור ומביא הביתה בארגזים הם ניסו למכור לתקשורת. אחר כך התברר שמאחורי המעשייה הזו עומד איזה עו"ד שהוא גיס של איזה שרה בליכוד.
השיא הגיע כמובן בטענה שהושמעה ברצינות על ידי המשפחה וסוללת יחצניה ועורכי דינה, שהעלייה בהוצאות מעונות ראש הממשלה חלה בתקופתו של נפתלי. זה הוא הבזבזן, הנהנתן, הגרגרן והזללן, לא הם. הם הרי אירופים עדינים. גם זה הוזם. בין לבין, הופיעה אחת מהעובדות במעון וטענה שהטריד אותה מינית. הטענה נבדקה. לא נמצאה לה בדל ראיה. להפך, נמצאו סימנים ברורים לכך שמדובר בעלילה. התיק נסגר, לא לפני עינוי דין מתמשך לנפתלי, שנאלץ להיפרד מנשקו האישי וממקצועו כמאבטח. אז גם לזה חוזר ראש ממשלת ישראל בנאום הדרייפוסי העלוב שלו. אין גבול.
4.תורת המספרים
אחרי שכתבתי את כל זה, בבחינת הכלבים נובחים, עושה רושם שהשיירה עוברת. בסקר שהוזכר למעלה, שערך רדיו 103, מקבל נתניהו 41 מנדטים, לפיד עובר את גנץ עם 14 מנדטים ליש עתיד ורק 12 לכחול לבן, המשותפת יציבה עם 15, ש"ס עם 9, ימינה עם 9, ויהדות התורה עם 8 מנדטים. המסקנה מהסקר הזה היא שהמשפט והקורונה הוסיפו לנתניהו 5 מנדטים. הסקר נערך דרך האינטרנט (סקר דיגיטלי) בקרב מדגם מייצג של 527 בני אדם.
מגמת ההתחזקות של נתניהו כנראה מבוססת, אבל נתוני הסקר הזה נראים לי קצת מרחיקי לכת. המדד שלי הוא ישראל ביתנו של אביגדור ליברמן. גם ליברמן ערך סקר לאחרונה. בדרך כלל אני לא מסתמך או מפרסם סקרים של מפלגות, אבל במקרה של ליברמן סקריו ידועים בדיוקם היחסי גם בגלל העובדה שהוא לא נותן אמון במדגמים דיגיטליים אלא ממשיך לערוך סקרים טלפוניים שמרניים כל פעם. הסיבה: מאגר תומכיו העיקרי של ליברמן לא באמת נוכח בדיגיטל.
אז בסקר של איווט, שנערך בין 11 ל־21 במאי בקרב מדגם מייצג של 650 בני אדם, הליכוד גורף 37 מנדטים (עלייה של מנדט), המשותפת 16, כחול לבן 15, לפיד 13, ליברמן 11, ש"ס 10, יהדות התורה 8 ומרצ 5. אם הייתי צריך לבחור בין שני הסקרים הללו, הייתי בוחר בשני. ועדיין, צריך לזכור שהמכה הכלכלית הנוראה שניחתה עלינו בקורונה תיתן את אותותיה רק בחודשיים־שלושה הקרובים. המספרים נזילים.
המספר היחיד שבאמת מדאיג אותי, הוא המספר שמראה ש־42% מאזרחי ישראל מאמינים שאביחי מנדלבליט ורוני אלשיך תפרו תיקים פליליים לבנימין נתניהו. את זה יצטרכו בעתיד לחקור לא רק היסטוריונים אלא גם סוציולוגים ובעלי מקצועות רבים נוספים. זה אירוע בלתי נתפס.