הבון טון של תקשורת המיינסטרים כיום הוא להתעלק על גנץ. זה די מובן, אבל אין לקמפיין הזה קשר לתפקודו הנוכחי. העיקרון בפוליטיקה מעשית הוא מה שהיה היה, מכאן ואילך זה מה יש. הלוגיקה שבהתעלקות על גנץ נובעת מתהליך שהוא לגמרי אנושי, אבל לא כל כך מעשי. כל אחד בוחר את הפוליטיקאים שבהם הוא תולה תקוות למימוש האג'נדה שלו.
אלא שהרצון לראות בפוליטיקאים אנשים, בני אדם ממש, הוא רעיון מופרך. מי שמתאכזב לגלות שהם לא בדיוק עמדו בציפיות שלו ובמילה שלהם אמור להבין שלא מדובר בעניינים שבין אדם לחברו, גם אם הפוליטיקאי מצ'פח אותו במחווה של סחבק מהמסטינג. אלה הם יחסים בין פוליטיקאי למצביע מזדמן והדרך הנכונה של המזדמן היא לראות בפוליטיקאים כלים חד־פעמיים, רב־פעמיים או שפג תוקפם. כמובן רצוי מאוד לאהוב את הפוליטיקאי "שלך", או להעריץ אותו על מנת להפוך אותו ל"מנהיג" של כולם, אבל התהליך הזה לוקח את הזמן שלו.
בינתיים גנץ כאן כדי להישאר ויש לו ג'וב חשוב עד מכריע – לנהל את המערכה על שפיות תהליך קבלת ההחלטות. לא ברור עד כמה הוא יכול או מסוגל, אבל ברור שהוא ראוי יותר ממרבית אלה שמסתובבים ליד תהליך קבלת ההחלטות. ודאי יותר מנתניהו. בינתיים, מול קמפיין גנץ חלש של התקשורת והימין, יש לו בעיה של בניית תדמית. אז לידיעת הטהרנים: נכון, השיירה המלכותית היא בדיחה גרועה ובזבוז כסף, למעט אותו עניין של בניית תדמית. כשיש לך עסק עם ציבור שסמלי שלטון עושים עליו את הרושם הנדרש, אזי השיירה המלכותית עושה את העבודה והיא חלק מבניית מנהיגות אצל אותו ציבור. או כפי שדיווחה ליאורה מ"מעריב" על ביקור משפחתי של גנץ אצל אחותו באשדוד, השיירה והצ'קלקות "גרמו להתרגשות בקרב השכנים". לא אמינות, לא אידיאולוגיה, לא ביצועים – שם המשחק הוא "התרגשות". אם גנץ יגיע למשכן הכנסת מלווה בחצוצרות וברוכבי סוסים - ה"התרגשות" תגיע לשיאה. לא של הסוסים.
יכול להיות שאפילו אבישי בן חיים, נציג הציבור המתרגש, יקבל אותו כסמל הממלכה שהציבור מחויב לו. נכון שבדרך שומט גנץ יתרונות לטובת השפיות (הוויתור על רוב שפוי בוועדה לביקורת המדינה הוא רק אחד מהם), אלא שהעניין המרכזי לשמו התכנסנו הוא הצורך והיכולת לגרור את תהליכי הסיפוח עד לבחירות בארצות הברית. לנוכח צניחתו של טראמפ בסקרים האחרונים ואם גרף הצניחה ימשיך לתוך החודשיים הקרובים ואם ביידן יתבסס באוקטובר כמוביל - יש מקום לבלימת המהלך גם אם ייעשו בישראל כמה צעדים מנהליים. אני מניח שהפלסטינים מתוחכמים דיים כדי לגרום לביידן לאיים (כמועמד) על נתניהו לבל יבצע צעדים נוספים, וכאן תיבחן עבודת הצוות גנץ את אשכנזי וניתן יהיה לומר שאת שלהם הם עשו ובגדול. אם לא, הלך עליהם ועלינו.
