עזות מצח וניסיון בוטה לסתימת פיות. אין דרך אחרת להגדיר את התגובה שפרסמה אתמול הרשות השופטת, בעקבות מכתב האיום שקיבלה שופטת בית המשפט העליון ענת ברון.
"מכתב האיום, על תוכנו השפל", נכתב בהודעה, "הוא תוצאה ישירה של הסתה נמשכת ושלוחת רסן נגד הרשות השופטת ושופטיה. ניסיונות להלך אימים על שופטי ישראל לא ירתיעו אותם, והם ימשיכו לבצע את מלאכתם ללא מורא".
בואו נעשה סדר בכל מה שקשור לשופטים ולמה שברשות מכנים "הסתה שלוחת רסן נגדם". זה תקופה ארוכה מתפרסמים תחקירים מטרידים מאוד ביחס לשופטי בית המשפט העליון בכלל ולשופטת ברון בפרט. רובם כאן, אצלנו, ב"מעריב". לא פעם נמתחה ביקורת גם על פסיקות כאלה ואחרות של ברון, כמו זו שהופנתה לעברה לאחרונה, כשמנעה הריסה של בית מחבל.
מה עושים במערכת המשפט כשמתפרסם נגד מי מאנשיה סיפור מטריד שדורש הסברים, או סתם מילה של ביקורת? הפרקטיקה השכיחה ביותר מנסה דרך קבע להפוך את הסיפור על פניו, לצייר את השופט כקורבן ואת מבקריו כתוקפים חסרי מעצורים. כך, אגב, לא רק אצל שופטים, אלא גם אצל פרקליטים ואצל היועץ המשפטי לממשלה.
שוב ושוב, רגע לאחר שמתפרסמת נגד מי מהם ביקורת, מעדיפים במערכת, במקום להתייחס ברצינות לטענות, למהר ולהזהיר שנשוא הביקורת בסכנה קרובה ומיידית לפגיעה. אין לי מושג כמה רציני האיום על ענת ברון, ולכן אני לא מזלזל בו. אני כן יודע לומר שהמערכת קנתה ב"יושר" את החשדנות שלנו כלפי הודעות מהסוג של זאת שפורסמה אתמול.
אם זהו איום רציני, יש במדינת ישראל גורם מוסמך לחקור את הדבר. דבר אחד חייב להיות ברור. אנחנו חיים בדמוקרטיה. דמוקרטיה דורשת חופש ביטוי. כן, גם את החופש לבקר במילים קשות את מערכת המשפט. כל עוד השיח - בעיתונות או ברשתות החברתיות - הוא קשה, אבל חוקי, חייבים לדעת להכיל אותו. במקום שבו הוא עובר את הגבול הפלילי, צריכה המשטרה להתערב.
איפה הבעיה? שאם זה היה תלוי ברשות השופטת - כך ברור מההתקפה ששחררה אתמול לכיוונה של המערכת הפוליטית, ובעיקר לכיוונו של ראש הממשלה בנימין נתניהו - לא היינו מותחים עליה ביקורת כלל. "המתקפה המתמשכת על מערכת המשפט", כתב אתמול גם שר המשפטים, אבי ניסנקורן - מי שלא התרשם עד היום משום תחקיר שפורסם על שופטי העליון - "מסכנת את חוסנה של מדינת ישראל". זאת קביעה עקומה של מי שלא מבין דמוקרטיה מהי.
אם יש משהו שמסכן את חוסנה של מדינת ישראל, בהקשר הזה, זהו הניסיון של המערכת המשפטית להטיל מורא ולצנן את מי שמבקש לבקר אותה. הדמוקרטיה שלנו צריכה את השיח ער ובועט. אם גורמי האבטחה חוששים שזה עלול לגלוש למקום מסוכן, שיצמידו לשופטת עוד 40 מאבטחים על חשבוננו. חופש הביטוי שלנו והיכולת לבקר את מערכת המשפט שווים את זה. ניסיונות ההשתקה יעלו לנו הרבה יותר.