1.השד והבקבוק
"שילמת מחירים בעבר, צפי לעונש", נכתב במכתב האיום ששוגר לשופטת בית המשפט העליון ענת ברון, ששכלה את בנה בפיגוע הרצחני בפאב "מייק'ס פלייס" בשנת 2003. המשטרה פתחה בחקירה. למחרת התברר שלתיבת הדואר של השופט עוזי פוגלמן הודבקו מדבקות בסגנון "בג"ץ: דם יהודי אינו הפקר".
בינתיים הודתה שפי פז שהדבקת המדבקות זו עבודה שלה. אין לי מושג מי שלח את המכתב לשופטת ברון, אבל לא צריך להיות גאון כדי לזהות מי מחולל את ההסתה, מי מפיץ את השנאה, מי מפרק בשיטתיות את כל מוסדותיה של המדינה הזו, בזה אחר זה. התחלנו עם המשטרה, המשכנו לפרקליטות, הגענו לבתי המשפט. עכשיו אנחנו בבית המשפט העליון.
ביום שני חשפנו ב"מעריב" את פעילותן של עשרות קבוצות וואטסאפ של תומכי נתניהו (להלן: ביביסטים) שבהן מופצת כמות מסחרית של דברי הסתה נגד כל מי שמסומן כאנטי־נתניהו. בקבוצות הללו חברים אלפי אנשים המשוכנעים בכל לבם שהמשיח נרדף על ידי ישות שטנית המכונה "דיפ סטייט" ומורכבת מגידוף ושמו "שלטון החוק" ונציגיו באשר הם: פרקליטים, חוקרים, שופטים, עיתונאים, היועץ המשפטי לממשלה, פרקליט המדינה, קרן וקסנר, הקרן החדשה, אנשי הלטאה, האילומינטי וכל מי שמעז להעלות על דעתו שיכול להיות שבנימין נתניהו אינו מתת האל למין האנושי בכלל וליהודים בפרט, אלא מנהיג שהרקיב בשלטון ומרקיב עכשיו מדינה שלמה.
כמות הביוב הזורמת בתעלות הוואטסאפ הצדדיות הללו יכולה להסריח מדינה שלמה. אין גידוף שלא מגודף שם כלפי מערכת אכיפת החוק, מוסדות הצדק ושומרי הסף. הנה דוגמאות: לאחר פסק הדין בבג"ץ שמנע הריסת בית מחבל (מקרה בודד. בעשרות מקרים אחרים בג"ץ אפשר הריסות), נכתב בקבוצת וואטסאפ הנקראת "עדכונים בג"ץ 2" הפוסט הבא: "ביתו של המרצח לא ייהרס. האחראים הם שני שופטי בג"ץ ענת ברון ועוזי פוגלמן.
שני הדיקטטורים מבג"ץ... מופקדים באופן קבוע ע"י אסתר חיות, השם יקום בה, על תיקי מחבלים ומסתננים. מטרתם הברורה והחד משמעית של השלושה האלה היא לחסל את מדינת הלאום היהודית... החבר'ה האלה מבג"ץ עוסקים במגה בגידה בהיקפים שאין להם אח ורע בהיסטוריה. ביבי מנע עד כה לטפל בהם, אולי עכשיו יתעורר...
לאחר שרווינו נחת מהשר אוחנה הגדול, הופקד תיק המשפטים בידי עושה דברם הנרצע של הפושעים, הוא ניסנקורן הבולשביק. האם נלך בעיניים עצומות לעבר שואה שלישית ולא נפעל נגד המגה פושעים...?".
ההיסטוריה והסטטיסטיקה בארצנו מוכיחות שפעמים רבות לאחר מסעות שטיפת מוח מימין שבהם נעשה שימוש במונחים הקשורים ב"בגידה" או "התרת דם יהודים" או "זרע עמלק" או כל וריאציה על הנושאים הנ"ל עלול לקום רוצח בודד ולעשות מעשה. מברוך גולדשטיין דרך עמי פופר, יונה אברושמי, עדן נתן־זאדה וג'ק טייטל, עד יגאל עמיר ועוד רבים מאוד ולא טובים. רשימה אינסופית. כפי שכבר הוכח כאן, באמצעות עדותו של פסיכיאטר ההמונים של ביבי (פרופ' יאיר עמיחי המבורגר), מי שעמד בראש מסע ההסתה נוטף השנאה נגד יצחק רבין טרום רציחתו, היה לא אחר מאשר בנימין נתניהו.
"רבין מעדיף את רווחת תושבי עזה על ביטחונם של תושבי ישראל", אמר נתניהו על דם הנרצחים באחד הפיגועים, ואחר כך התפלא שקם מישהו וניסה לעצור את רבין כדי להושיע את העם (וגם הצליח). דבריו של נתניהו, מההפגנה ההיא בכיכר ציון דרך מסע הלוויה ההוא בצומת רעננה, הובילו את פעילי הליכוד והימין למרדף מתמשך אחרי רבין באשר ילך. מרדף שהוציא, בלשונו של אותו פרופ' המבורגר, "את השד מהבקבוק והעיר את היצרים האפלים".
אז עכשיו אותו הדבר בדיוק. ההיסטוריה חוזרת למקום הפשע בהבדל אחד: ראש הממשלה נשמר ומאובטח בידי ארמדות של אנשי ביטחון ואמצעים מיוחדים, הוא מתנייד בשיירה משוריינת, הוא מוקף עשרות גברתנים ונמצא רק בשטחים סטריליים. כל השאר (קציני משטרה, פרקליטים, שופטים ועיתונאים), לא.
2.רשימה שחורה
בטור שפרסמתי על הנושא ביום שני, הזכרתי כמה שמות. נדמה לי שצריך לחשוב על זה מחדש. החבר'ה האלה לא מתביישים. הם הופכים לסלבריטאים בעקבות הפרסומים האלה. הם מתגאים בהם. כך קרה לאורלי לב, זו שנעצרה ונחקרה בקשר לאיומים על היועמ"ש מנדלבליט. לב מנהלת מספר עצום של קבוצות וואטסאפ כאלה, שבהן שוצף הביוב האלים והמסית נגד כל מי שאינו ביביסט. לאחת הקבוצות שלה קראו "סיירת נתניהו", אבל אז שונה הנושא ל"נגד מנדלבליט".
דמותו של היועמ"ש, כפי שמשתקפת בקבוצות הללו, היא שטנית במיוחד. דומה שכל צרותיו של העם היהודי עלי אדמות מתחילות ונגמרות בג'ינג'י האומלל הזה. לרגע כמעט שכחתי שהוא חוזר בתשובה, דתי חרדי, ימני אידיאולוג, ז'בוטינסקאי גאה, אלוף בצה"ל ואחד האנשים שהיו הכי קרובים לנתניהו בשנים האחרונות.
אה, הוא גם מינוי של נתניהו, בדיוק כמו שאר הקושרים שקשרו קשר להדיח את משפחת נתניהו מעטיני השלטון (רוני אלשיך ושי ניצן), ששיתפו פעולה עם עשרות חוקרים, פרקליטים ושאר בנדיטים שהתגייסו בחשאי לקרן החדשה, שהתפצלה מקרן וקסנר, שם הם פגשו את ג'פרי אפשטיין שהכיר להם את עו"ד אלן דרשוביץ. אה רגע, סליחה, דרשוביץ בכלל בעד נתניהו. מילא.
מנדלבליט לעולם לא יצעד שם לבד, בתחתית החבית. תמונות של אהרן ברק יושב על הכנסת בתנוחה של מי שיושב על האסלה, עם כיתוב מתאים ("בסוף נחרבן עליך"). "שבי בשקט, כלבה", על נשיאת העליון אסתר חיות. מנדלבליט במדי אסיר כתומים. ברק ומנדלבליט במדי דיקטטורים נאצים. אין ספור גידופים ותיאורים מפלצתיים שהופכים את השופטים וכל שאר המטרות של הקבוצות הללו למי שמתירים את דמו של העם היהודי, מתכוונים להפוך את ישראל למדינה של מסתננים שחורים וטרוריסטים פלסטינים ואם לא נעצור אותם עכשיו, אחר כך יהיה כבר מאוחר מדי.
אחרי כל "פוסט" כזה מגיע גם גל עכור של "תגובות", שבהן מקבלת ההסתה טיפול מיוחד בסטרואידים והופכת לפרועה עוד יותר.האמת היא שאחרי שעברתי על כמות עצומה מהחומרים הללו, אני מתפלא שכל הנזכרים כאן עדיין בחיים.
3.ליתר ביטחון
מי מחולל את הטירוף הזה? מי האידיאולוג שמאחורי תורת הגזע החדשה שלא מסמנת עם, אבל כן מתייגת אנשים כמטרות דמות שפועלות להשמדת העם? נדמה לי שזה המקום לדרוש חקירת משטרה בנושא. מה שכן, חלק ניכר מהרעיונות והטקסטים שקראתי באותן קבוצות וואטסאפ מזכיר לי חשבונות טוויטר מסוימים ומתוקשרים.
כל מי שמנסה להשוות בין הטקסטים המחליאים שמפיצה האושיה המכונה "יאיר נתניהו" ברשתות החברתיות לבין קבוצות הוואטסאפ המדוברות, עושה את זה על אחריותו האישית. אני לא מעלה על דעתי שנתניהו ג'וניור נמצא בקשר עם מטנפי הוואטסאפ הללו. מצד שני, אני די משוכנע שהם עוקבים אחר פעילותו המבורכת ברשתות החברתיות. הכלים אולי לא מחוברים זה לזה, אבל הם בהחלט שלובים אידיאולוגית ודקדוקית.
אגב, אתמול הופיעה מטרה ישנה־חדשה על לוח המטרות של קבוצות הוואטסאפ הללו. דמות מוכרת שנעלמה מהמטווח בשנתיים האחרונות ועושה עכשיו, שלא בטובתה, קאמבק. אני מדבר על הרמטכ"ל לשעבר רב־אלוף במילואים גדי איזנקוט. הוא חזר בדמות פוסטר ועליו שתי דמויות. מימין הרמטכ"ל המנוח רפאל איתן (רפול). משמאל הרמטכ"ל לשעבר החי (עדיין), איזנקוט. כך הכיתוב: צה"ל של רפול: לוקח אסירים והופך אותם ללוחמים. צה"ל של איזנקוט: לוקח לוחמים והופך אותם לאסירים.
מי שהפיץ את הממתק הזה הוא רן כרמי בוזגלו, אחד מבכירי הביביסטים, אותו אחד שהפיץ תמונות פייק מהפגנת השמאל בכיכר רבין. אחרי שד"ר גדי טאוב, היסטוריון המהפכה, ריטווט את התמונה הזו, התברר שהיא לקוחה בכלל מכיכר תחריר בקהיר.
אז למה איזנקוט עכשיו? אולי כי לנתניהו האב נמאס מממשלת הרוטציה עם גנץ. הוא מיצה. אחרי שאנשיו שכנעו את כולנו שהדיל סופי, העסקה חתומה, המילה מברזל והשריונים שעוטפים את הרוטציה בלתי חדירים, מתברר שראש הממשלה לא מרוצה לגמרי. גנץ הבטיח שיגיע ביום שישי לנקות בבלפור (כי המנקות ברחו), והבריז.
בהסכם הקואליציוני נאמר שהגברת תוכל לנגב עם גבי אשכנזי את ציוד החיטוי מהקונטיינר ההוא, אבל אשכנזי עסוק מדי במשרד החוץ. אז נלך לבחירות. אם הולכים לבחירות, צריך להתכונן לכל אפשרות. גנץ קורס. יש מצב שאיזנקוט יחליף אותו? ליתר ביטחון, נאוורר את הימ"חים ונסמן מחדש גם אותו.
חשוב לציין שהאידיאולוגיה בקבוצות הוואטסאפ שאני מתאר כאן אינה בהכרח ימין. האידיאולוגיה היא ביבי. אנשי ימין מובהקים כמו אביגדור ליברמן זוכים שם לטיפול פלטינום (רק השבוע פורסם סרטון שבו מופיע ליברמן בדמות זונה מולדבית). כל מי שחורג משורת המקהלה, חוטף. הוגשו כבר כמה תלונות במשטרה.
אנשים נעצרו לחקירה. רק השבוע הגישה פעילת רשת תלונה נגד פרופיל פייסבוק, כנראה מזויף, שמרכז כמות אדירה של גידופים והסתה נגד מערכת המשפט. בדרך כלל התלונות האלה לא מגיעות לשום תוצאה. התיקים נפתחים ונסגרים. המסיתים נחקרים ומשתחררים. עולם כמנהגו נוהג.
4.מצעד השקרים
בואו נדבר על ביבי. הנה מה שאומר מישהו שעבד איתו שנים ארוכות מקרוב: "נתניהו מבין שבצד של העובדות והראיות הוא חלש. יש לו שם בעיה. נחיתות מובנית. התיקים נגדו מוצקים ושריריים. הראיות ברורות. מה עושים?
לוקחים את השיח הציבורי למגרשים אחרים. מייצרים מסע דה־לגיטימציה עוצמתי נגד המערכת עצמה, מהמשטרה דרך הפרקליטות ועד בתי המשפט ביד אחת. ביד השנייה מנהלים מערכת אדירה להפצת חצאי אמיתות ופייק ניוז, שמשתלטים על האג'נדה התקשורתית. כך מייצרים מציאות מדומה, אלטרנטיבית, שבה אין לאיש כתבי אישום, הוא לא נאשם בשוחד, זה הכל תפירת תיקים".
דוגמאות לפייק ניוז שמופצים ברשתות החברתיות ומפומפמים גם על ידי נתניהו לקרוב ל־2 מיליון עוקביו? לא חסר. "לא ביבי לא חוקרים" היא הפופולרית ביותר. מדובר, כמובן, בשקר גס, מתועב, שבנוי לא רק על הזיכרון הקצר של רוב בני האדם, אלא גם על בורות ורשעות. מערכת המשפט הישראלית שיגרה כבר ראש ממשלה ונשיא לבית הסוהר.
במקרה של אולמרט, חלק מהחקירות נגדו פומפמו בחומרים שהזרימו אנשי נתניהו. הוא עצמו פרץ בתשואות כשהמערכת טיווחה את אולמרט. הוא ישב שם ליד אליעד שרגא מהתנועה לאיכות השלטון, דפק על השולחן וגער בתקשורת ש"לא עושה את עבודתה" בחשיפת שחיתויות. מי היה מאמין.
הוא עצמו, כשירש את אולמרט, מילא את מערכת שלטון החוק במקורביו, אנשי שלומו ומינוייו. מווינשטיין עד מנדלבליט, מאלשיך עד שי ניצן. כולם היו בניו. כולם בוגדים עכשיו. דוגמאות נוספות: "שתיים וחצי כתבות בוואלה". כן, כל מה שהאומלל הזה קיבל, בתמורה למיליארדים שהעריף (מכיסנו) על שאול אלוביץ, זה שתיים וחצי כתבות בוואלה. אז תציצו בשני פרקי "המקור" האחרונים ותלמדו על השתיים וחצי כתבות האלה.
או "פעם ראשונה בהיסטוריה מגישים כתב אישום על סיקור אוהד". לא נכון. בישראל זו פעם שלישית. בעולם הוגשו כתבי אישום מהסוג הזה בשלוש יבשות (ב"גלובס" יש פירוט מדויק). וכן הלאה. המסר הראשוני יוצא מנתניהו, האב או הבן, והופך למנטרה בקבוצות הוואטסאפ, עד שמחלחל בלבבותיהם של קרוב ל־2 מיליון עוקביו של ראש הממשלה ומשם הדרך לאמת אלטרנטיבית קצרה מאוד.
5.מנוע הצמיחה
התנאי החשוב ביותר שיאפשר לנתניהו ליהנות מהתופעה הזו, של הכפשות ברשת, מסעות דה־לגיטימציה וסימון מטרות פוליטיות, הוא שלא תהיה ברשת האינטרנט רגולציה כלשהי.
תארו לעצמכם שהיה עובר חוק להסדרת תעלות הביוב הללו. משהו כמו חוק שיאפשרה להסיר תוכן פוגעני שמסית לאלימות מאתרי האינטרנט. זה היה מקשה מאוד על פעילותן של חלק מקבוצות הוואטסאפ המתוארות כאן, לא? אז אני רוצה להזכיר לכם את הסיפור הבא: ביולי 2018 הושלמה עבודת מטה ממושכת על מה שכונה "חוק הפייסבוק" של שרת המשפטים איילת שקד והשר לביטחון הפנים גלעד ארדן.
החוק הזה היה אמור להסדיר בדיוק את מה שהסברתי בפסקה הקודמת. הוא היה אמור להסמיך בית משפט מחוזי להוציא צו להסרת תוכן שעלול להזיק לביטחונו של אדם, להפיץ הסתה לאלימות או לטרור. המטרה המקורית של ארדן ושקד הייתה מלחמה בגל טרור היחידים שפרץ באותה תקופה, אבל "על הדרך" החוק הסדיר גם הסתה נגד אנשים וקריאה לאלימות מכל סוג שהוא.
ברגע האחרון ממש, דקה לפני שהחוק עולה לאישור בקריאה שנייה ושלישית, הגיע טלפון מבלפור ועצר הכל. ההערכה היא שנתניהו הבין שהוא לא יכול להרשות לעצמו להסדיר את רשת האינטרנט בכלל ופייסבוק בפרט. כל מערך הפייק ניוז שלו תלוי בכך שהרשת תישאר ג'ונגל נטול כללים כלשהם. כל מערך ההכפשה, סימון המטרות והפצת השקרים של קבוצות הוואטסאפ של חסידיו תלוי בהמשך הכאוס.
על פי גורמים מקורבים מאוד, את הבלימה ברגע האחרון בלם נתניהו האב, אבל היוזמה באה מאחד מדייריו האחרים של המעון ההוא בבלפור. כך או אחרת, הטלפון הגיע, והחוק נבלם בחריקת בלמים צורמנית ממש על קו הסיום. כולם היו בהלם: מלשכת היועץ המשפטי לממשלה דרך ארדן ושקד דרך בכירי ליכוד ודרך מי שתגידו.
הצעת החוק הזו נועדה להגן גם על ילדים שחטפו שיימינג ברשת, למנוע התקפות נגד עובדי ציבור, למנוע חשיפת מידע רגיש שעלול לפגוע באנשים וכמובן למנוע הסתה שיכולה להביא לפגיעה פיזית. הועברו לנתניהו, על פי עדותם של מי שעסקו במלאכה, כל מיני הצעות פשרה, נוסחים מרוככים, צמצום היקף החוק ומה לא. העיקר שמשהו יעבור. אבל הוא לא הסכים לשום דבר. החוק, יוק.
הנה מה שהיה לשר האומלל ארדן להגיד על זה: "ועדת החוק של הכנסת דנה במשך כשנה וחצי בחוק שיזמתי עם השרה שקד ויצרה את האיזון הנדרש בין ההגנה הנדרשת על חופש הביטוי לבין חובתנו להגן על ביטחון המדינה ואזרחיה.
האיזון נוצר באמצעות הקביעה שרק היועץ המשפטי לממשלה יוכל לפנות לבית המשפט המחוזי ולבקש צו להסרת תוכן מסית, כאשר יש להדגיש כי מדובר רק בתוכן מסית המהווה עבירה פלילית ואשר גורם לאפשרות ממשית של פגיעה בביטחונו של אדם, ביטחון המדינה או בכלכלתה.
יועצים משפטיים בכירים מטעם משרדי הממשלה והכנסת היו שותפים להליך החקיקה והניסוח ויצרו רף גבוה המאזן בין האינטרסים. זהו חוק חיוני לביטחון המדינה וליכולת שלנו להגן על אזרחינו. אני מקווה שנצליח להשלים את חקיקתו בתחילת המושב הבא".
אופטימי, ארדן. הוא עוד לא פילל שכעבור שנתיים היועץ המשפטי לממשלה עצמו יהיה זה שביטחונו מאוים. הוא לא פילל שבגלל מעלליו אלה יוגלה לוושינגטון/ניו יורק. אגב, גם נגד שקד יש מסעות דה־לגיטימציה ושיימינג מוגברים בחלק מקבוצות הוואטסאפ. מה שקד עשתה? היא אפשרה למנדלבליט להגיש את כתבי האישום נגד נתניהו. ארדן אפשר לרוני אלשיך לחקור. איפה שניהם עכשיו? אחת באופוזיציה, השנייה בגלות. אין חוק, הרשת סוערת, עולם כמנהגו נוהג.
זה לא נגמר כאן. לא רק חוק היה בצנרת. גם ועדות הוקמו. שקד הקימה את "ועדת ארבל", בראשותה של השופטת עדנה ארבל, לבדיקת ההסתה ברשת. הוועדה ישבה הרבה, דנה הרבה, למדה הרבה, אבל משום מה לא השלימה את עבודתה. אחר כך הקים הנשיא ריבלין, בברכת יו"ר הכנסת אדלשטיין, את ועדת ביניש, בראשות נשיאת העליון לשעבר דורית ביניש. ישבו שם טובי המומחים. דן מרידור, פרופ' סוזי נבות, פרופ' קרין נהון, השרים לשעבר יצחק לוי ואופיר פינס ועוד. גם כאן, ישבו הרבה.
הפעם, גם סיימו. הוועדה הגישה טיוטה להצעת חוק שתסדיר את הנושא. אחד הנושאים החשובים היה השקיפות. המטרה הייתה למנוע הפצת תעמולה פוליטית על ידי "קופים" לא מזוהים. שכל סרטון יכלול גם את החותמת של מי הכין אותו.
הצעת החוק הזו זכתה לכמעט קונצנזוס. כולל אנשי הליכוד. חוק דרכי תעמולה הישראלי נחקק בשנת 1959. הוא אוסר על "מסעות לפידים", אבל אין בו התייחסות למסרים שמופצים ברשת, הסתה, השמצות שאין מאחוריהן כתובת וכו'. הגיע הזמן לעדכן אותו. נחשו מה קרה? שבוע לפני פיזור הכנסת לקראת בחירות מועד א' (אפריל 2019) הצעת החוק עומדת לפני קריאה שנייה ושלישית, ואז הגיע הטלפון. מאותו מקום. בלפור. ברגע האחרון חריקת בלמים. אין חוק.
השופט חנן מלצר, שעמד בראש ועדת הבחירות המרכזית באותו קמפיין, החליט לעשות מעשה. הוא קבע שכל סרטון רשת שיכיל מסרים פוליטיים יצטרך לחשוף את העומד מאחוריו. זה היה ניסיון לייצר את השקיפות הנדרשת ללא הצעת החוק שנגנזה. זה היה מעט מדי ומאוחר מדי. הרשת עדיין מופקרת. איש הישר בעיניו יגדף. נתניהו מבין שאסור לגעת ברשתות החברתיות. זהו מנוע הצמיחה העיקרי שלו. הוא מגן עליו בגופו.
במקביל, יש לו טכניקה נוספת. אחת לכמה ימים הוא מתקשר למשטרה ומזמין אליו הביתה חוקרים כדי להתלונן שמאיימים על חייו. אותה משטרה, שתפרה לו תיקים, מוזעקת עכשיו להגנתו. האם הוא מפחד? הוא לא מפחד מהאיומים האלה. יש לו אתגרים יותר מורכבים מהם, גם בבית. הוא האדם השמור ביותר בתבל. זו פוזה, שמטרתה לחמש את חסידיו בתחמושת פייק. בכל פעם שיש איום על שופט מהעליון, יועץ משפטי לממשלה או עיתונאי נשלפת מיד הקונטרה הלאומנית ההולמת: אבל מאיימים גם על ביבי!
זה התחיל מזמן. כשהיה יו"ר אופוזיציה צעיר ולא מנוסה, ביקש נתניהו מראש השב"כ יעקב פרי אבטחה. אז לא היה נהוג לאבטח בידי שב"כ את ראש האופוזיציה. פרי סירב. נתניהו התעקש ואמר שיש איומים על חייו. נתניהו היה אז צעיר, לא מנוסה, שידר חוסר בשלות. הוא ידע שאם יוקף במאבטחים ממלכתיים, ישתדרג.
ראש השב"כ פרי הבטיח לבדוק. בדק וחזר לנתניהו: מצאנו שיש אכן איומים על חייו של אחד בשם ביבי, אמר פרי, אבל זה אריה ביבי, נציב שב"ס. נתניהו התייאש? לא. הוא לא מהמתייאשים. הוא התעקש. אז פרי הלך עם זה ליצחק רבין, ראש הממשלה. תן לו אבטחה, אמר רבין בקוצר רוח והוסיף תנועת ביטול, שיירגע. הוצבה אבטחה על נתניהו. בסוף, רבין נרצח. ביבי ממשיך להתלונן שמאיימים עליו.
6.דרכו של פייק
למרות כל האמור לעיל וכלי התקיפה המרובים שיש לביביסטים ברשתות, בלי עזרה ולגיטימציה מהתקשורת המיינסטרימית זה לא היה ממריא. הפייק תופס אם יש לו עיגון כלשהו מפיו של עיתונאי מוכר. אז נכון, יש כמה אתרי אינטרנט שמתחזים לאתרי עיתונות שמספקים את הסחורה, ויש גם ערוץ טלוויזיה אחד מהסוג הזה, אבל תמיד עדיף להביא איזושהי סמכות עיתונאית מוכרת. הגענו לפייק סיפור של אילה חסון על הדרך שבה מונה אביחי מנדלבליט לתפקידו.
עכשיו אפשר כבר לקבוע בוודאות שאין סיפור. לא היה ולא נברא. רביב דרוקר עשה סדר בפרשה הזו במאמר שפרסם השבוע ב"הארץ". אבל לא צריך להיות דרוקר כדי להבין את זה. מספיק לדעת לקרוא. בניגוד למה שהגברת חסון אמרה, שי ניצן לא קבע שצריך לסגור את התיק של מנדלבליט מחוסר ראיות.
אף אחד לא הסתיר מבג"ץ שום דבר. בג"ץ לא פעל על סמך מצג שווא שהתיק נסגר מחוסר אשמה. מיכאל האוזר טוב מגל"ץ פרסם השבוע את הפרוטוקולים המלאים מהדיונים ההם על סגירת התיק של מנדלבליט. הסגירה לא הייתה מחוסר אשמה ולא מחוסר ראיות, אלא ממה שנקרא אז "עילה משולבת", שהיא בין לבין.
טוני גולדנברג, בניגוד למה שחסון אמרה, שינתה את דעתה וירדה מ"חוסר ראיות". ניצן אמר שגם אם היו ראיות, לא היה מוגש כתב אישום. שופט העליון הימני השמרן סולברג, שדן בעתירה, קבע שגם אם עילת הסגירה הייתה "חוסר ראיות", בג"ץ לא היה מתערב במינוי מנדלבליט ליועץ משפטי לממשלה. אפשר גם לקרוא את דברי השופט ג'ובראן.
הכי חשוב: בניגוד למצג השווא שהציגה חסון, הפרקליטות באותן שנים הלכה על הראש של מנדלבליט בכל הכוח. הוא לא היה יועמ"ש. אף אחד לא ידע שיהיה יועמ"ש. כשסגרו לו את התיק, הוא היה חשוד. העובדה שנקבעה "עילה משולבת" נתפסה אז כהתנכלות למנדלבליט ואכן הייתה כזו (אם כי ייתכן שמוצדקת). לקחו כאן סיפור והפכו אותו על פניו. העובדה שזה התחיל מחסון מאפשרת עכשיו להמוני בית הוואטסאפ להפוך את זה לעובדה. מנדלבליט מושחת. הוא מונה בחטא, בשקר, ברמיה.
בועז גולן, תועמלן במסווה של עיתונאי, כבר צייץ שבכל מדינה מתוקנת כתב אישום שהגיש מנדלבליט היה מתבטל עכשיו לאלתר. מיקי זוהר לא היה זקוק ליותר מזה. כן, צריך לבטל מיד את כתבי האישום נגד ראש הממשלה, החרה החזיק אחרי גולן.
הסיפור הזה הוא הפייק בהתגלמותו הבסיסית ביותר.
כל זה נעשה בהתעלם מהעובדה שמי שמינה את מנדלבליט היה אותו אחד שעכשיו רוצים לבטל את כתב האישום נגדו, בגלל מינוי מנדלבליט. כלומר נתניהו. הוא הילד שרצח (מטאפורית) את הוריו ומבקש עכשיו שיבטלו את כתב האישום כי הוא יתום. לחסון וחבורתה לא מפריע כלל שישראל מונהגת ומנוהלת על ידי אדם שנגדו מתנהל משפט על שוחד, מרמה והפרת אמונים. זה סבבה.
באותה נשימה הם מעלים מהאוב פרשה שנחקרה (פעמיים), עברה את כל המסננות האפשריות, כולל מבחן בג"ץ, כולל בקשה לדיון נוסף, כולל הכל, כדי לטעון שנפל פגם במינויו של מנדלבליט, מינוי שמינה נתניהו. והכי מצחיק? זה תופס ומחזיק מים. האמת היא שאם זה לא היה עלינו, גם אני הייתי צוחק.
לפייק יש גם חיים משלו. ברגע שמישהו משחרר אותו לאוויר, הוא פורח למחוזות מדהימים. אחרי הפרסום של חסון הגיעה מאיפשהו המומחית המשפטית הדגולה עו"ד כנרת בראשי וקבעה, בציוץ נוקב, ש"עו"ד מיטל בוכמן, העוזרת של למברגר בפרקליטות, הופיעה בבג"ץ והסתירה את חוות הדעת האמיתית לסגירת תיק מנדלבליט!!".
אכן, שערורייה. ועדת חקירה ממלכתית מיד. מזל שהיה שם עו"ד שחר בן־מאיר כדי להעמיד דברים על דיוקם. בוכמן הופיעה בכלל בעתירה אחרת בבג"ץ, שהגיש מנדלבליט עצמו, שבה הוא ביקש שתינתן לו זכות טיעון בטרם יקבע היועמ"ש את הסיבה לסגירת תיקו. כלומר על פי בראשי, בוכמן הסתירה את חוות הדעת של שי ניצן עם הסיבות לסגירת התיק, עוד בטרם ניתנה!! בקיצור, אם נשארתם בחיים עד כאן, אתם בטח מבינים באיזו מציאות הזויה כולנו חיים.
נסכם את האירוע בפוסט שהעלתה השבוע עו"ד רונית עמיאל, לשעבר פרקליטת מחוז מרכז, התובעת ממשפט קצב. "מתי כבר נבין את השיטה של נתניהו?", שאלה עמיאל, "זה פשוט וחוזר על עצמו, אלה השלבים: 1. יש אירוע בעייתי שהוא מבקש להשכיח. 2. הוא משלח את סריסיו לשחוט פרה קדושה. 3. כולנו מצווחים געוואלד על הפרה הנשחטת. 4. האירוע הבעייתי נזנח ונשכח".
עמיאל ממשיכה: "תמיד אפשר לסמוך על הסמולנים שיתמלאו זעזוע והתפלצות משחיטת פרות קדושות, יברברו על זה והאימג' הבעייתי יישטף בים המילים, יימוג וייעלם בהיסטוריה. מי יזכור? יזכרו רק את הזעזוע. ככה כולנו ממלאים כבר כמה שנים את חלקנו במכונת התעמולה שלו. האיש חכם מאוד, חושב שני צעדים קדימה וכל זה, ואין לו, אין לו גבולות. צריך לנסות לטוס מעליו. אסור למלא את התפקיד שמייעדים לנו בדרדור המדינה הזו לתהום".
עמיאל מביאה גם דוגמאות: "זה פשוט ודי חכם. מתי כבר נבין את זה? מבקר המדינה מפרסם דוח מביך על תפקודו בצוק איתן? אופס, איך נגיב? בואו נקרא בדיון על הדוח הזה להורה שכול שקרן. הנאשם מובל לבית המשפט על אפו וחמתו? אופס, איך נעמעם את זה? בואו נכבוש את אולם בית המשפט בכוחנות ונבזה אותו, נצטלם עם כל השרים חסומי פה כמו בטריבונה, שניים מהם עומדים על ספסלי בית המשפט, רומסים אותו ברגליהם. רביב דרוקר מפרסם חומר ראיות ממשי ובעייתי? אופס, איך נשכיח? בואו נשלח את דרוקר לכלא".
לא הייתי יכול לנסח את זה טוב יותר. הקריאה לכלוא את דרוקר נפחה את נשמתה למחרת, כשנתניהו ייחס אותה ל"טעות של דובר". פטרונו הגדול מאמריקה, דונלד טראמפ, מצוטט בספרו החדש של ג'ון בולטון כמי שאומר ש"צריך לזרוק את העיתונאים לכלא, כדי שיגלו את מקורותיהם. צריך להוציא אותם להורג, אלה חלאות".
נדמה לי שנתניהו לא נמצא רחוק מהבלטה ההזויה הזו שעליה עומד טראמפ. הבעיה של ביבי פשוטה: אם יזרקו אותנו לכלא עד שנחשוף את מקורותינו, הוא יהיה בבעיה. בכל דברי ימי העיתונות העברית לא קם מדליף גדול מנתניהו. כולל המצגת ההיא במהלך צוק איתן.
# # #
אחרי שאמרנו את כל זה, אני חוזר לעיקר: ההסתה חוצה קווים אדומים וגבולות. היא פרועה, בוטה ופושעת. היא מציגה את השופטים, הפרקליטים והעיתונאים כאויבי ישראל, כזרע עמלק, כמי שצריך לזרוק לבית הסוהר, להעלים מהעולם, לבלום בכל מחיר.
זה בדיוק המתכון לרצח פוליטי. יש לי כמה קולגות שמרבים להגחיך את הפרסומים על ההסתה הזו. אני יודע בדיוק לאילו חורים הם יצללו בבהלה אחרי הרצח ומקווה מאוד להתבדות.
7.בעיה תוצרת סין
לסיום, הנה התקלה הבאה במשולש ברמודה של ארה"ב־סין־ישראל. אחרי שחברת הענק הסינית האצ'יסון לא זכתה במכרז למתקן ההתפלה הגדול בפלמחים (בחודש שעבר), הגיע תורו של מכרז רותח נוסף, להקמת הקו הירוק והסגול של הרכבת הקלה בתל אביב. הקווים האלה אמורים לחבר את חולון וראשל"צ, יהוד ובקעת אונו למרכז תל אביב.
אורכם המשולב קרוב ל־70 ק"מ. מתברר שגם למכרז הזה ניגשו סינים. ועוד איזה סינים. הפעם הם ניגשו אליו יחד עם שותף ישראלי, ועוד איזה שותף ישראלי: ענקית הבנייה שיכון ובינוי. החברה הסינית היא CRRC, כנראה בבעלות ממשלתית סינית. יש כאן בעיה משולבת. ראשית, האמריקאים לא מוכנים שהסינים יזכו כאן במכרזי תשתית ונדל"ן גדולים. הם במלחמת עולם עם סין.
להגיד ליד טראמפ את המילה "סין" זה גרוע יותר מלהגיד ליד אילה חסון את המילה "גבי". אבל יש תוספת. CRRC פעילה גם באיראן. כלומר, מצפצפת על הסנקציות האמריקאיות בריש גלי. ולא רק פעילה, גם חופרת את הרכבת התחתית של איספהן, עיר שבה יש אתרי המרת אורניום במסגרת פרויקט הגרעין האיראני.
אם תזכה במכרז, החברה הסינית הזו תוכל להתפאר שהיא חופרת גם באיספהן, וגם כמה מאות מטרים מהשגרירות האמריקאית בתל אביב. בקיצור, אתם לא רוצים להיות בסביבה בפעם הבאה שמייק פומפאו יבוא לכאן לביקור חפוז ומסתורי. ושיהיה בהצלחה לכולנו. בשיכון ובינוי בחרו לא להגיב.
