באחרונה הציג הרב ברוך גזהיי, מועמדו לרגע של אריה דרעי לכנסת, מופע אימים של גזענות, מיזוגניה, בערות וטמטום. הדברים עסקו בנשים וערבים. לטענתו, אישה צריכה לדעת: "אל תעירי לגבר, הוא לא חבר שלך... ואם היא מעירה?", גזהיי הרים את ידו כמאיים, "תקבלי איזה אחת". והוסיף: "אחת הסיבות שנשים סובלות מסרטן השד היא כי העיניים של כולם שם – ואז נהיה לה עין הרע. זו אחת הסיבות שנשים מעוברות, לא עלינו ולא עליכם, מפילות את הילדים שלהן. למה? היא נכנסה להריון ומעלה תמונה של הבטן שלה. תגידי, את נורמלית?". ואתה?
שומעיו של גזהיי הם רובם צעירים, ולפחות על פי הווידיאו, נהנו ממנו הנאה מרובה. הוא אומנם התפטר מרשימת ש"ס לכנסת בעקבות הסערה, אבל אסור שהמשפטים הללו יתפוגגו. הם חייבים להדהד בחלל הציבורי ולו רק כדי שנבין עם מי יש לנו עסק. זה לא נגמר בנשים. במעבר טבעי זה עבר לערבים.
"אין ערבי יפה", קבע גזהיי. מה נסגר איתך? הוא עצמו היה יכול בקלות להיקרא מוחמד (נא לא להתלהב, לא מדובר בעלבון אלא בקבלה גמורה של כל בעל שם, אפילו גזהיי). בסרטון נרשמה הסכמה מחויכת, כמעט נלהבת, של תלמידי הישיבה, כשהם ממש מתרפקים על דברי הרב: "אין ערבי יפה. ראית פעם ערבי יפה? אין דבר כזה. הוא ישים בושם, מה שהוא לא ישים, ריח של מדורה". ויש תוספת: “הערבים, מה יש להם לעשות חוץ ממסבחה ונרגילה?", שאל גזהיי, "הם לא יודעים כלום מהחיים שלהם... הערבים, אין להם שכל. יודעים למה ערבייה לא יכולה להתאפר? למה עם מה היא תתאפר, עם טמבור?", ומדוע היא מכסה את פניה ברעלה, לפי גזהיי? "מרוב פיצוצים בפנים".
ההתבטאויות האלה חייבות להיכנס ללקסיקון הפנתאוני בצד התבטאויות דומות של מאורות התורה – בהם רבני ש"ס, רבני מתנחלים חרדים וחסידים שמתכוונים להדרת נשים בסגנון שלהם כמאמר השיר של מאיר בנאי "הכוונה נותנת אמונה".
תקראו לי גזען, אבל הטיפוסים האלה חייבים לעבור סירוס חינוכי. גיגלתי לתגובות והתברר לי שרובן ככולן של נשים נזעמות, למעט דפנה ליאל מערוץ 12, אישה צדקת והיחידה שהתייחסה לחלק הערבי ואמרה שמדובר בגזענות.
מה שנעדר מדיווחי אותם ימים הוא סיפורה של חמאמה גרבאן, הדייגת הערבייה היחידה שמתפרנסת מדיג, מצילה, מדריכת ספורט נשים ושחקנית כדורגל שמסייעת בפרנסתם של עשרת בני משפחתה, דור שלישי של דייגים. אם זה לא חומר ליומן שישי ולמוספי סוף השבוע, אני לא מבין בתקשורת.