הביצה רעדה אתמול בעקבות השמועות על מצבה הבריאותי של ציפי רפאלי. מספר שבועות לפני שהיא צפויה להתחיל לרצות את עונשה בכלא נווה תרצה, התאשפזה אמא של בר בבית החולים תל השומר בגלל שעברה הליך רפואי שתוכנן מראש. עד שהתגלתה הסיבה האמיתית לאשפוזה רצה חרושת שמועות שקריות על מצבה הבריאותי והנפשי.
גם אני דאגתי אתמול לשלומה של ציפי, ובשיחה שניהלתי עם לא מעט עיתונאים ידועים מתחום הבידור, כולם הרגישו בדיוק כמוני: אהבה גדולה וחמלה כלפי האישה והמבט הרך, שמשלמת היום מחיר כבד רק בגלל שהפכה לקמפיין הדגל של רשות המסים והכל למען יראו וייראו. רציתי להרים מחאה, לזעוק את כאבה, כי מי רוצה לראות אישה נורמטיבית כמו ציפי עולה על מדים ונכנסת מאחורי סורג ובריח לבלות את השנה וחצי הקרובות עם רוצחות ועברייניות קשות שהיא לא רגילה לבוא בקהלן.
ציפי רפאלי כבר ריצתה את עונשה. היא משלמת מחיר כפול וכואב במיוחד. היא עוברת שיימינג ולינץ' תקשורתי מהרגע שהתפוצצה הפרשה. מי שמגיע מהתחום התקשורתי יודע לומר בוודאות שהמחיר של החשיפה עשוי להיות כואב יותר מלשבת מאחורי סורג ובריח. כשכל המדינה עוסקת בעונש שלך, שופטת אותך, נכנסת לקרביים שלך ושל המשפחה, עוקבת מקרוב אחר הרגעים הקשים שלך, אין כואב מזה. אני מופתעת שציפי עדיין עומדת איתן.
כשאזרח מהשורה נכנס לכלא בגין עבירות מס, הוא משלם את חובו לחברה, ויכול לצאת כמו דף חלק, להתחיל מחדש מבלי שאף אחד אחר יגלה שהוא בילה את השנתיים האחרונות בכלא. אבל כשאתה ידוען, אתה נאלץ להתמודד עם עונש גם בזירה התקשורתית וגם בהיבט הפלילי, ואני לא אופתע גם אם אראה בעוד מספר חודשים מהיום תמונה שלה עם מדי אסירה שתתנוסס על גבי שער העיתון.
יקומו החכמים ויגידו, שהיא בנתה קריירה בזכות התקשורת, אז עכשיו שתשלם. אתם טועים ובגדול. היא לא בנתה קריירה לעצמה, היא רק דאגה לעשות זאת עבור בתה. אז רגע לפני שרפאלי תיפרד ממשפחתה ומחיי החופש והעצמאות, ואנחנו בתקשורת נמשיך לעקוב אחריה מקרוב ונלווה אותה אפילו עד פתח בית הכלא, כי זה תפקידנו לטוב ולרע, אגלה לכם כמה דברים על האישה הזאת.
מי שמכיר את ציפי ברמה האישית, לא יטעה כשיאמר שהיא אחת הנשים טובות הלב והחיוביות שנתקל בהן. תמיד נעימה, חייכנית ואדיבה, יודעת לפרגן כשצריך, ולהיות אסירת תודה כשמגיע. היא חברה טובה ונאמנה לחבריה, ולמרות ההצלחה הגדולה והמעמד לו זכתה משפחתה, שכולו אגב תוצר ידיה, היא מעולם לא הרגישה מורמת מעם. תמיד דיברה בגובה העיניים גם כשזכתה לארח בביתה את הכוכב ההוליוודי, בן זוגה של בתה, ליאונדרו דיקפריו. נעים לשוחח איתה, היא יודעת לשתף, לפתוח ולחשוף גם את הצדדים הפחות יפים שרבים היו מעדיפים להסתיר. היא אמיתית, אישה חזקה ומעוררת הערצה שהצליחה לבנות בשתי ידיים משפחה מוצלחת אוהבת ומלוכדת.
והכי חשוב: ההקרבה שלה כאמא שמוכנה לשלם את המחיר הכבד עבור בתה ולקחת על עצמה את כל האשמה, ראויה להערכה. לא סתם קראו לה "אמא לביאה". הסיפור יוצא הדופן של אם שתלך באש ובמים בשביל בתה ותשב מאחורי סורג ובריח ובלבד שתחסוך מבתה את הסבל הזה, לא זכה לתשומת לב מיוחדת.
אחרי שנים שבהן ציפי רפאלי לא רק שימשה כסוכנת הבלעדית של בר רפאלי, אלא ליוותה אותה לכל אירוע הקשור לעולם הזוהר, על מנת להגן עליה, ולו מפני המעידות הכי קטנות, כמו חלילה ליפול למסיבות סמים או פיתויים מסוכנים אחרים שאורבים לידוענים, היה צפוי שהיא גם תקריב את עצמה עבור בתה בשעת משבר קשה. וברגע האמת, כך עשתה.
סמל ומודל לאימהות
אין להתייחס בקלות ראש להקרבה של רפאלי. רק לפני מספר שבועות, שודרה בטלוויזיה תוכנית על קבוצת פנסיונרים שקוראים לעצמם קבוצת פ.י.ל. (ראשי תיבות "פחות ירושה לילדים"). אלה אנשים שהחליטו שבגילם המופלג הם רוצים ליהנות מהחיים ובמקום להשאיר ירושה לילדים, הם יבזבזו את הכסף על עצמם אחרי חיים ארוכים של עבודה קשה. כשנשאל אחד מהם: "ומה יקרה אם אחת מבנותיך תיקלע למשבר כלכלי, אתה לא תעזור לה?" הוא ענה בהחלטיות "לא, שתתמודד, כמו שאנחנו התמודדנו, זה רק יחשל אותה".
אז יש גם הורים כאלה, ואני חלילה לא שופטת אותם או חושבת שהם פחות אוהבים את הילדים שלהם. זאת פשוט דרך חשיבה אחרת והתנהגות שבדרך כלל לא אופיינית להורים הישראלים, ויש מאחוריה רציונל שלאו דווקא נובע ממניעים עם כוונה רעה. הורים כאלה חושבים שילדיהם צריכים לעבור את אותו מסלול מכשולים שהם עצמם עברו בחיים, על מנת להתחשל, כדי שיום אחד יוכלו להסתכל אחורה בסיפוק שהם בנו את חייהם במו ידיהם, בלי עזרה מאף אחד.
אין מצב שאמא כמו ציפי רפאלי הייתה מאמצת גישה כזאת. היא הייתה הולכת לכלא גם אם בר הייתה היום בת 60. קשה אם כך שלא להרגיש אמפתיה כלפי האישה הזאת שהיא סמל ומודל לאימהות. לכן, אני מאלה שגורסת שבמקום להשליך אישה בגיל 65, סבתא לנכדים, ישר לגוב האריות של עולם עבריינים קשוח, היה אפשר להמתיק את עונשה ולהגדיל את הקנס הכספי שהיא חייבת למדינה ולהסתפק בעבודות שירות. במדינה שבה כל יום נסגרים תיקים במשטרה על הטרדות מיניות ומקרי אונס מזעזעים, ועושים עסקאות טיעון על עבירות הרבה יותר קשות מעבירות מס, השמיים לא יפלו וגלגלי הצדק לא יישחקו אם במקרה הספציפי הזה, יפעילו הרשויות שיקול דעת וקצת חמלה.