מ"מ מפכ"ל המשטרה מוטי כהן הוא יהודי שתקן שראה דבר או שניים בחייו. במלחמת לבנון הראשונה הוא שירת בפלוגת ההנדסה של גולני. את השירות סיים כמ"פ בגבעתי. במשטרה הוא עשה כמעט כל תפקיד אפשרי, כולל קצין המבצעים של מחוז תל אביב בתקופת האינתיפאדה השנייה רוויית האש והדם. ספק אם האירועים האלה הכינו אותו למה שעובר עליו היום.
כהן הוא מ"מ המפכ"ל כבר תקופה ארוכה. אף שמעולם לא פגשתי אותו, אני מניח שהוא רוצה להיות המפכ"ל הבא. המעצר השערורייתי של אמיר השכל, שגרר אחריו גם מסכת שקרים משטרתית חמורה לא פחות, לא היה על דעתו. ככל שהעלו בירוריי, ניצב דורון ידיד, מפקד מחוז ירושלים, לא ביקש את אישורו של כהן בטרם נתן את ההוראה. הוא גם לא צריך לבקש את אישורו.
אז מה עושים עכשיו, כשמתברר שהמעצר היה מיותר, האזיקים היו מיותרים עוד יותר, הדרישה להתחייב לא להיכנס לירושלים כתנאי לשחרור היא שערורייה בפני עצמה והכביש לא היה חסום כשאמיר השכל נעצר? יכול להיות שעצרו אותו על חסימה מוקדמת יותר? מעצר ענישתי? כל שוטר מתחיל יודע שמשטרה משתמשת במעצר במקרה של ציר חסום, כדי לפתוח אותו לתנועה. אם הוא פתוח (כפי שניתן לראות בבירור בסרטונים שצולמו במקום), אז למה עוצרים?
תחשבו רגע על המלכוד של ניצב כהן: אם יעשה מה שמפכ"ל סביר צריך לעשות וינזוף בניצב דורון ידיד, הסיכויים שלו להיות מפכ"ל מתאיידים באותה שנייה ואילו העוצר, דורון ידיד, יכול כבר להכין את הדרגות. זו מציאות חיינו, רבותיי. כך הפך אמיר אוחנה עצמו לשר משפטים ואחר כך לשר לביטחון הפנים, כך הפכה מירי רגב לשרת התחבורה (והחוץ!). כך מתנהלת בשנת 2020 הדמוקטטורה היחידה במזרח התיכון. אזרחים שמבקשים למחות נגד השלטון נעצרים בהחלטות שרירותיות בידי המשטרה, שמתחילה להתנהג כמו משטרה פרטית.
נחזור לעובדות: אמיר השכל, בן 66, תא"ל בחיל האוויר, מפקד טייסות ובסיסים, אדם במיטב שנותיו, יצא ל"מחאת היחידים" לפני יותר משלוש וחצי שנים. הוא ניצב בודד בצמתים, עם שלט אחד, ועומד שם לבדו כזעקת יחיד שזוכה בדרך כלל להתעלמות גורפת. מי שחשב שהשכל יוותר אחרי כמה חודשים כשיבין שאף אחד לא מתעניין בו ובמחאתו, טעה. עובדה: אתמול הגיעו אלפים רבים לבלפור. מתברר שהמעצר לא השתיק את השכל אלא להפך, העניק לו מגבר רב־עוצמה.
קשה להאמין ששרשרת פיקוד שלמה של משטרת ישראל נגררה בסוף השבוע לתירוץ של "חסימת כבישים". גם אם הטענה שהכביש נחסם עוד קודם נכונה, ברור שבזמן האירוע הנתיב היה פתוח. בסרטון רואים בבירור שהאווירה שקטה, המפגינים על המדרכה, התנועה זורמת.
מכיוון שלא מדובר כאן במצוד אחר אנס מסוכן אלא בשמירת הסדר הציבורי, המשטרה לא אמורה לעצור את אמיר השכל כי רבע או חצי שעה קודם הכביש היה חסום. היא עצרה אותו לאחר שנאם, כשהכביש פתוח. אין מנוס ממסקנה שהיה לנו כאן מעצר פוליטי, לא ענייני, לא נחוץ ולא הכרחי של אדם מבוגר שמקדיש יותר משלוש שנים מחייו למחאה אזרחית שקטה, לא אלימה ולא מזיקה.
המעצר של השכל נפל על קרקע פורייה: יומיים אחרי המופע המופרע בוועדת הכספים של הכנסת, שהקדישה שעות לדיון בדרישות האינסופיות של המשפחה מבלפור. צירוף המקרים האלה, ההטבות למשפחת נתניהו והמעצר של המוחה נגדה, עשה מה שאמיר השכל עצמו לא הצליח לעשות חודשים ארוכים. איפשהו השתחרר לו קפיץ כלשהו ומפל גדול של אנרגיה שטף אתמול בערב את הרחובות הסובבים את המעון ברחוב בלפור.
מזל שהם משכו ברגע האחרון את הדיון הנוסף שאמור היה להתקיים היום (!!) בוועדת הכספים, כדי להמשיך עם הדרישות שלעולם לא ייגמרו להחזרי מס, ביטולי מס, תוספת מזכירות או שאר הנאות לאותה משפחה ששווה עשרות מיליוני שקלים וממשיכה להתעקש לחיות על חשבוננו.
לא רק הרחובות סביב בלפור תססו אתמול. גם בתוך המשטרה נרשמה התמרמרות. גם בקרב גמלאי המשטרה, המאורגנים בקבוצות וארגונים, הורם קול זעקה. ניצב לשעבר אמר לי שרק התערבות של הגמלאים הביאה לפרסום תגובה של המשטרה על מעצר השכל בשבת.
מפכ"ל לשעבר אמר לי שהוא מזועזע. "זה היה מעצר מיותר, פוליטי לגמרי, בושה אמיתית. ביום שישי היו שם 40־50 מפגינים. המשטרה יודעת לטפל במצבים כאלה בחמש דקות עם יד אחת קשורה מאחורי הגב. מישהו נתן כאן הוראה מלמעלה. זה ברור. אסור לתת לזה לקרות. אסור להפוך את משטרת ישראל לזרוע פוליטית. זה יהיה הסוף של כולנו". אז לידיעת המפכ"ל לשעבר: זה אכן יהיה הסוף של כולנו והבשורה הטובה היא, שהוא מתקרב.