"בא לי לקרוא לכל המובטלים - צאו לעבוד, בטלנים. אבל לא. הם רוצים לשבת בבית לראות נטפליקס ושהמדינה תממן אותם. זה לא יקרה! המדינה היא לא אמא שלכם. רק היום קיבלתי פניות מכמה מובטלים: 'אין כבר עבודה בתחום', 'פיטרו את כל מי שאני מכיר', 'מה אני אמור לעשות?'. וזה אדם מבוגר, כן? לא ילד. יושב כל היום בבית ובוכה. יקירי, מלשלוח אליי מסרונים אתה לא תתפרנס, נכון? אז צא, תמצא עבודה. כולכם אזרחים מפונקים. הכל חארטה".
(הרהורים של סגן שר לקידום שיפור תחזוק והעצמת האזרח, שבעקבות החוק הנורווגי התפטר מתפקידו בכנסת כדי להכניס חבר כנסת נוסף מהמפלגה).
"מה הם רוצים ממני, האזרחים האלה? שיגידו תודה שאני מסכים לכהן בתפקיד הזה בכלל. חבורה של כפויי טובה. כל היום אני רק שומע על חתונות שנדחות שלוש, ארבע פעמים. די. תבינו כבר את הרמז. וגם אם ניתן לכם להתחתן, תוך שנה תתגרשו. אז בשביל מה כל זה. מציפים לי את הטלפון עם וואטסאפים מייללים.
'שילמתי כבר לכל הספקים' - אפשר לחשוב שאת ביונסה. יאללה. ובעלי האולמות בוכים, 'זו מכת מוות בשבילנו'. אם זו מכת מוות, איך אתם עדיין חיים? כל הזמן שואלים את מה נסגור. לא יודע. סבבה? אין לי מושג מה עדיף: לסגור בר, לפתוח פאב, לבטל את חדרי הכושר, לא יודע! בחיים לא ניהלתי מגיפה עולמית. לא מתחשבים בנו. אזרחים - תתביישו לכם".
(ממחשבותיו של השר המקשר בין הממשלה לציבור).
"אז אתה שומע, תופסת אותי היום אזרחית, ככה רודפת אחריי ולא מרפה, ואני כבר חושבת אולי היא רוצה לפגוע בי או משהו. אז היא אומרת לי, 'סלחי לי', ככה בקול מעצבן כזה של אזרחית ממורמרת. אני אומרת לה 'מה?', היא שואלת: 'את השרה לענייני ארגוני מים ומשאבי טבע בממשלה?', אני אומרת לה 'כן, מה הבעיה?', ואז היא מספרת לי שקיבלה הודעה, שהיא ביקרה באיזה אירוע שהיה בו חולה מאומת אבל היא לא באמת הייתה בו.
"אמרתי לה 'בובה, אם שב"כ שלח לך הודעה, כנסי לבידוד ובטח אל תתקרבי אליי, כי אם אני אהיה בבידוד, לא תהיה בארץ שרה לענייני מים ומשאבי טבע. ואת זה בטח לא אני ולא את רוצות'. ואז היא מתחילה להתווכח: 'אבל לא יצאתי מהבית בכלל, ויש לכם טעות'. אתה מבין? לנו יש טעות, לשב"כ!
"השב"כ, ששמר כמעט על כל ראשי הממשלה מפני התנקשות, שכל השנים אולי הייתה לו פדיחה אחת - אנחנו לא נדע איפה הייתה ציפי מנס ציונה ביום חמישי בלילה?! נו, באמת. מיד שלחתי עליה שני מאבטחים שיכניסו אותה לבידוד כפוי, ותקעתי לה קנס 500 שקל. האזרחים האלה מבינים רק כוח. חייבים לעשות עליהם סגר יותר חזק. מה יש לציבור הזה, לעזאזל?!".
(מתוך שיחה של השרה לענייני מים ומשאבי טבע עם בעלה, כשסעדו ביחד ארוחה במסעדת "טאיזו", שהגישה באותו ערב את מנת הדגל של המסעדה: תבשיל וינדאלו בקר בתמרינדי עם לחם הודי, שמנת חמוצה, צ'ילי, עשבי תבלין ובצל סגול).
"את שומעת מי דיברה איתה היום, זאת שהייתה בריאליטי הזה. נו, איך קוראים לה? שעכשיו הייתה אמורה לשחק בהצגה... גם כן חושבת שהיא סלבית. מספרת שהייתה בהשקה של איזה בושם ונדבקה. כאילו מי היא? אפילו הנגיף יודע לזהות שהיא סתם פליטת ריאליטי ולא באמת מפורסמת. זכתה באיזה 'כוכב נולד' ומאז יושבת בבית, כותבת שירים. לעמוד על במה ולשיר זו עבודה? לא. זאת הנאה. תלכי למע"צ תראי מה זה לעבוד. בטלנית".
(מתוך שיחה של השר לענייני פרופורציות, שסיפר לבתו על שיחת הטלפון המפתיעה שקיבלה מזכירתו. ועל היחסים ביניהם הוא אינו רוצה להרחיב משום שאלה יחסי מרות).
"די דחיל ראבכ, אכלו ת'ראס. כולם חארטה בארטה".
(סינן השר לענייני חפירות לנהגו, בעת יציאתו מאולפן טלוויזיה ממוזג במרכז ירושלים, וביקש ממנו שיעצור בדרך הביתה אצל "רחמו" האסלית והאותנטית, שהאוכל בה תמיד מזכיר לו את עצמו: עממי, בגובה העיניים, מענטש, סחבק).