מלחמה לחיים ולמוות, מי צודק יותר: משרד הבריאות או הפוליטיקאים? מספר החולים הבינוניים והקשים עולה וכנראה נגיע לסגר בקרוב, אולי אפילו כאשר שורות אלו יראו אור. לפי המגמה הנוכחית היו צריכים כבר להגביל את ההתכנסויות ולהחמיר את ההגבלות. משרד הבריאות יודע שמבחינה מקצועית התרופה היא להביא לסגר, שבזכותו היו אפס נדבקים בעבר. אבל הפוליטיקאים, שחוששים מהידרדרות כלכלית, מתנגדים.
מי יהיה אחראי להחרפת המצב, אם וכאשר תתרחש? אם הפוליטיקאים לא יקבלו את המלצות משרד הבריאות והמצב יידרדר, חלילה, שלא יאשימו את משרד הבריאות. כאן בדיוק מורגש חסרונו של מבוגר אחראי אחד. ייתכן שכדאי להעביר את הסמכויות לפיקוד העורף, המתורגל בטיפול באירועים רבי־נפגעים ובמצבי חירום. בשלב זה אין פרויקטור המרכז את הנושא ואין דובר שמדברר אותו לעם, לא מהצד הפוליטי ולא מהצד הבריאותי, פרט להופעות קצרות של מנכ"ל משרד הבריאות וראש הממשלה.
העם לא מקבל מספיק מידע, דבר המעלה ספק באשר לנתונים שנמצאים בידי ההנהגה. אנחנו לא יודעים מספיק על מקורות ההדבקה העכשוויים, מאחר שמדובר כרגע בהדבקה קהילתית יותר מאשר באישית, ולנוכח חוסר היכולת למעקב ולבירור אפידמיולוגי, אין מידע היכן בדיוק נדבקו האנשים. כמה בדיוק בבריכות שחייה; כמה במכוני כושר; כמה בבתי כנסת; כמה בהפגנות המוניות; כמה במסיבות פרטיות; וכמה נדבקו מבני משפחה.
יו"ר הקואליציה מיקי זוהר הצהיר שלא יעביר לוועדת הקורונה שום נושא הקשור למגיפה. נהדר. ממשלה שקמה כדי לטפל בקורונה לא תעביר לוועדה המטפלת בקורונה מידע רלוונטי. בושה. על סירוס החלטות משרד הבריאות נשלם כנראה מחיר יקר, והלוואי ואתבדה. ועם כל הכבוד לפוליטיקאים - ואין כבוד - כאשר אדם פונה לרופא עם תלונה רצינית, הוא שומע בקול הרופא ואינו מחליט בעצמו על הטיפול במצבו, ובוודאי שאינו מזלזל בעצת הרופא.
אם הרופא קובע סגר על סמך הנתונים שבידו, כדאי שנבצע אותו. במקום שהפוליטיקאים יתערבו בהחלטות רפואיות - שידאגו לפיצוי הולם לאוכלוסייה שאינה מסוגלת לחיות בתנאים הנוכחיים. זה התפקיד שלהם. ולכל מכחישי הקורונה, שעדיין גורמים להרבה אנשים לזלזל בכל ההמלצות לשמירת הבריאות, אזכיר שנאמר, אומנם בקונוטציה וכוונה אחרת, "והמשכיל בעת ההיא יידום".