ביום שני בצהריים חצה את גשר אלנבי אורח בכיר ממצרים. הוא הגיע מרבת עמון, שם סיים פגישות עם בכירים ירדניים. הרחק מן הכותרות, המשיכה שיירתו מערבה לרמאללה. שם נועד כמה שעות עם אבו מאזן, ובסיומן שב הביתה. ברדתו מן המטוס בקהיר, מיהר האורח לדווח על שיחותיו לראש המודיעין הכללי ולאנשי לשכתו של הנשיא א-סיסי. בתום הדיון, יצאה שיחת טלפון מקהיר אל החדר הסגלגל בבית הלבן. על הקו עם טארמפ היה נשיא מצרים.
השליח המיוחד למוקאטעה היה שר החוץ המצרי, סאמח שוכרי. הוא ביקש מאבו מאזן את הסכמתו לפתוח במגעים להפשרת יחסיו הקפואים עם הבית הלבן. בין רמאללה לוושינגטון נפער קרע עמוק, כבן שלוש שנים, שכמותו לא היה מאז הוקמה הרשות בעקבות הסכמי אוסלו. למצרים יש תוכנית בת כמה נקודות לחידוש המגעים הללו. הם הניחו בפני אבו מאזן פיתיון מדיני. תגיב בחיוב, אמרו לו, ואנו נציב בפני הבית הלבן תנאי להפשרת היחסים. נבקש מהם התחייבות מפורשת להוריד את המסך על תוכנית הסיפוח של מדינת ישראל.
אין מדובר ברעיון מופרך כלל. המצרים מודעים לנסיבות. הם יודעים מפיה של ישראל כי תוכנית הסיפוח אינה קורמת עור וגידים, להפך. כל הסימנים מראים כי נגנזה. להערכתם היא נולדה כססמת בחירות, וגם אם היה רגע שבו רצה בנימין נתניהו לממש אותה, אולי כדי להותיר מורשת מדינית, הקורונה והמשבר הכלכלי מונעים ממנו להוציאה לפועל. הם אף יודעים כי הבית הלבן אינו נלהב ממנה. טראמפ מצוי ערב מערכת בחירות שבה הסקרים מנבאים לו מפלה, וסיפוחן של אדמות בגדה המערבית לריבונות ישראלית אינו בראש מעייניו. אם ממילא החליט טראמפ לא להטיל את מלוא כובד משקלו כדי לתמוך בסיפוח, לפחות שירוויח מכך ביחסים המחודשים עם הרשות. לאבו מאזן, בראיית המצרים, התוכנית הזו כדאית כפליים. הוא עשוי לקבל לידיו את הקשר שאבד עם הבית הלבן, וגם לזכות בניצחון הסופי בקרב על הסיפוח.
בנובמבר יתקיימו בחירות לנשיאות ארה"ב. אם טראמפ ינצח וישיב אליו את כוחו, תהיה לו בעיה להשיב את תוכנית הסיפוח לחיים אחרי שהתחייב להקפיאה. אם יפסיד לביידן, טובים הסיכויים שהממשל החדש לא ייתן לתוכנית להתרומם.
הזווית הלובית
הקרע בין הרשות הפלסטינית לבית הלבן נוצר לאטו בימיו של טראמפ. הביקורים במוקאטעה של שליחי הבית הלבן לתוכנית השלום הסתיימו בצעקות רמות, ואחר כך בחילופי עלבונות פומביים, שבשיאם האשימו שליחי טראמפ את הרשות בכישלון היסטורי של תהליך השלום, ואילו אבו מאזן ראה בטראמפ משרתו של נתניהו וכינה אותו "בן כלב". הדברים הגיעו לידי כך שהרשות פיטרה את האמריקאים מתפקיד המתווך הבלעדי בתהליך השלום, אבל "הרשתה" להם לשמש אחד מכמה, לצד רוסיה, סין, צרפת ואחרות. ואין זה משנה כלל שתהליך השלום קפוא לגמרי. אבל זה סיפור אחר. אפשר לומר בלשון המעטה כי שני אלה, הראיס והנשיא, מתעבים זה את זה.
ולמרות זאת, אחרי שמסלקים את ענני הפיח מעל היחסים הללו, נותרים האמריקאים עם כישלון מהדהד. לא רק שתוכנית השלום שלהם נותרה על הנייר. תוך כדי העבודה עליה הם איבדו אחד משני הצדדים. תארו לכם חתונה, שבה הכלה עומדת בגבה אל הרבי. איך אפשר לקדש ככה את בני הזוג. לאמריקאים, אם כן, יש אינטרס על הנייר להשיב את היחסים עם הפלסטינים למה שהיו. הרשות כמובן אף היא רוצה ביחסים אלה, אם יעלו מחדש על מסלול הכבוד ההדדי. הבית הלבן שימש עבורם שנים כתובת אפקטיבית ומועילה לתלונות בכל פעם שישראל מכבידה עליהם את ידה, וגם מקור לתמיכה כספית, שאין כמותה חשוב עבורם בימים אלה של הידלדלות הקופה.
מבין שלל המגעים בין רמאללה לוושינגטון, היחידי שנשמר הוא שיתוף הפעולה של הרשות הפלסטינית עם המודיעין האמריקאי במאבק העולמי בטרור. בידיה מצוי לעתים מידע שנדרש לרשויות האמריקאיות על חשודים ומבוקשים ברחבי העולם, שמוצאם מכאן.
אם תעלה יפה, תניב היוזמה המצרית שלל רווחים לקהיר ולרמאללה. היא תסיר מן השולחן את רעיון הסיפוח, ותשיב את יחסי הבית הלבן והפלסטינים לקדמותם, או לפחות תצמצם את הקרע. איחוי הקרע בין טראמפ לאבו מאזן עשוי לסייע לנשיא א־סיסי בבואו לגייס את טראמפ למבצע צבאי בלוב השכנה, שהיא הזירה הטעונה ביותר עבורו בימים אלה. ויש גם רווחי משנה. הצלחת היוזמה תעניק נקודות יוקרה למצרים אצל כל הצדדים, ואולי גם חימום ביחסים בין לשכת א־סיסי למוקאטעה. בשנים האחרונות התרחקו שני אלה זה מזה, בעיקר בגלל התקרבות מצרים לחמאס.
גם בתל אביב עוקבים
ישראל מצויה בסוד היוזמה המצרית, ולא רק זאת. בירושלים ובתל אביב יש כמה דמויות שמתפללות בשקט כי תצליח, ובכך יבוא הקץ על יוזמת הסיפוח. מעשה המרכבה המצרי פשוט לכאורה על הנייר, אבל עלול להיתקל בקשיים. כדי שייצא אל הפועל צריכים שני הראיסים לומר "רוצה אני". גם אם אבו מאזן ייתן למצרים אור ירוק להמשיך במגעים, עשוי טראמפ לסרב להתחייבות המצופה ממנו, מתוך נאמנות לנתניהו ומעריציו מקרב הציבור האמריקאי. המצרים מודעים לכך, ואם יגלה טראמפ עניין חיובי בהצעתם, עמדתו לא תפורסם ברבים.
בזמן שבו ישב האורח המצרי הנכבד אצל אבו מאזן, יצאה הודעה מפיו של הבכיר הפלסטיני ג'בריל רג'וב. רג'וב הוא הבן המועדף על אבו מאזן מבין בכירי הדור השני בהנהגה הפלסטינית. אלה שאינם מגרעין המייסדים ההיסטורי של אש"ף, אבל עברם טבול במאבק החמוש נגד ישראל, והם אינם צעירים מדי. אין ספק כי הודעתו הייתה מתואמת עם אדונו. רג'וב אמר כי סיכם עם ראשי חמאס לקיים עצרת המונים בעזה, במחאה על הסיפוח. אבו מאזן, אמר הבכיר הפלסטיני, יישא נאום משודר בעצרת, ביחד עם ראש הלשכה המדינית של חמאס, איסמאעיל הנייה.
רג'וב יודע כי סכנת הסיפוח נחלשה, ואולי אף חלפה, וכי עצרת כזו מיותרת. ההודעה על דבר קיומה נועדה לעיניים אמריקאיות וישראליות, בסדר הזה. שיידעו שתי אלה כי לצינון היחסים עם הרשות יש מחיר, והוא התקרבות הרשות לחמאס. במכוון לא נקב רג'וב במועד מדויק, כדי להחליש את התחייבותו. אין להתפלא אם האירוע יבוטל, ואם נולד כאמצעי לחץ - ולא כדי להתקיים.
הכותב הוא הפרשן לענייני ערבים של גלי צה"ל