הטור הזה נקרא "המין החזק", אז לא ארשה לעצמי להתבכיין. אני לא רוצה להתלונן על אפליה או על פערי שכר, לא על ניצול ובטח שלא על התעמרות. הטור הזה נקרא "המין החזק", אז אני חייבת להוכיח שאני יכולה להתמודד לבד עם אנסים ועם סוטי מין ברחוב; עם מטרידנים בים; עם גברים שהולכים אחריי בשקט אחרי שאני יוצאת מהאוטו בחניון; עם אידיוטים ששורקים לי כשאני חוצה את הכביש; עם זורקי ההערות; עם גברים מבוגרים שחושבים שנולדתי בשבילם; עם בעלי ממון ושררה, שחושבים שאם הם ענו על שאלה ששאלתי אותם, אני חייבת להם את חיי או את גופי, רק כי יש להם כסף או מעמד; ועם כאלה שהנחמדות שלי גורמת להם לחשוב שאני מזמינה אותם אליי לבקבוק יין.
הטור הזה נקרא "המין החזק", אז אני חייבת להוכיח שאני יכולה להתקדם בקריירה בזכות עצמי, בזכות הכישורים והיכולות שלי. אני לא רוצה להדוף שמועות על כך שמישהו עשה לי טובה, כי אף אחד לא עשה לי טובה. וזו לא רק אני. מאחורי כל אישה עומדת שמועה על כך שמישהו עשה לה טובה. ברוב המקרים אלה אנחנו שעשינו לעצמנו את הטובה.
הטור הזה נקרא "המין החזק", אז אפסיק ברגע זה לריב בטוויטר עם חבורת גברים שחושבים שהעובדה שאני קוראת להעמיד בראש ניהול המערך הרפואי אישה - כי נשים הן היחידות שמסוגלות לעשות כמה דברים במקביל להבדיל מגבר - זה סקסיסטי. "מה היית כותבת אם היו אומרים ההפך?", הם כותבים ואז הולכים לבכות בצד ותוקפים אותי בחזרה. כי ככה זה עם גברים בעידן החדש, גרועים יותר מאלה שחיו בעידן הישן, שהיו מכנים אותם "נקבות", בלי לדעת שזו ברכה ולא קללה.
גברים מהזן החדש בעידן החדש לא מבינים ששוויון הוא קודם כל ליישר קו עם נשים, אם באיוש משרות בכירות ואם בשכר, אם בהפסקת הסקסיזם וההתעמרות על הבסיס המגדרי ואם באי־הדרישה של עוד ועוד פריבילגיות. ליישר קו זה לעשות צדק היסטורי, שלא קיים עדיין במדינת ישראל, שמתנהגת בנושא הזה כמדינת עולם שלישי. המצב משתפר, אבל אנחנו עוד לא שם.
אם יש משהו שמגעיל אותי בעידן החדש של המהפכה הפמיניסטית דור 2.0, אלו הם הגברים מהזן החדש. שצועקים שוויון, אבל לא רוצים שיפלו אותם לטובת נשים. שחושבים ששיח סקסיסטי לא יכול להיות חד־צדדי, שטוענים שגם נשים מחפיצות ומוחים על כך.
אותם אלה שטענו השבוע בפניי שכשאני מחזירה מלחמה במי שמכנה אותי "סקסיסטית", אני פוגעת בו, מבטלת את הצורך שלו להיות רגיש ועדין, כי גם לגברים יש רגשות, לא? יש לכם, אבל הם לא רלוונטיים לנושא. הגדילו לעשות גברים פמיניסטים שטענו שאני עושה נזק לפמיניזם. יש לי חדשות בשבילכם - אותם גברים שמצהירים על עצמם פמיניסטים הם השוביניסטים הגדולים ביותר של המאה ה־21.
לאחר שיצאנו נגדו, השוביניזם הקלאסי חלף מהעולם. אין לו מקום. מה שמפחיד אותי יותר הוא השוביניזם המוסווה, שעבר התאמה לזמנים המודרניים. לוקים בו גברים נאורים לכאורה שצועקים "שוויון" יחד איתנו, אבל בעצם מתכוונים רק לעצמם.
לא מעניינת אותם האפליה המתקנת, לא מעניין אותם שעדיין קיימים פערים בין נשים לגברים. קשה להם לקבל ביקורת, קשה להם שיורדים עליהם, קשה להם שמבטלים אותם או את כישוריהם. קשה להם הטענה שנשים יותר טובות, אחרת איך אתם מסבירים את עשרות הטוקבקים הנעלבים שקיבלתי שהאשימו אותי בפריבילגיה וסקסיזם מתוקף היותי אישה?
אני מלאת צער על האמהות של הגברים הללו. אמהות שחשבו שהן מחנכות זן חדש של גברים שישנה את פני ההיסטוריה. זהו חלומה של אם. אני עוד יותר מלאה בצער על נשים שעמדו לצדם של הגברים שתקפו אותי. אלו שטענו שאני אלימה מדי. אני לא אלימה, אני תוקפנית.
43 שנים כאישה בכדור ארץ שוביניסטי הפכו אותי לעייפה ממלחמת הישרדות. הם חספסו אותי. אני תוקפנית, אני דעתנית, אני מעליבה לפעמים, ואני לא מתכוונת להתנצל על כך. אני מבינה שקשה להרבה אנשים (גברים) לקבל נשים שיודעות לעקוץ בחזרה ולהשיב מכות וירטואליות לכל מי שמעז לערער על מעמדן. בעולם אוטופי הייתי אולי יושבת בשקט, לא מגיבה לתוקפים, מכיוון שהם חלשים ומפחדים משינוי, אבל לצערי הרב אנחנו עדיין בעיצומה של מלחמה ואת שדה הקרב הזה לא אנטוש.