1. חלון ההזדמנויות נסגר
העובדה שכחול לבן הסכימו לדחות בארבעה חודשים את אישור תקציב 2020 (כיום אנחנו חיים לפי תקציב שאושר לפני שנתיים) שכל כך בער להצלת המשק, העניקה לנתניהו כרטיס פלסטיק כולל מסגרת אשראי של 11 מיליארד שקל, שינוצלו לתועלתו לבזבוזים פוליטיים.
לתועלתו, שכן בכוונת נתניהו להנהיג כלכלת בחירות מורחבת עד דצמבר בחסות משבר הקורונה. בין מסלול עוקף תקציב לבין המגיפה אין קשר, והקורונה היא שם מכובס לנגיף הבזבוזים. בהמשך יקדים ראש הממשלה את הבחירות, או שבחודשים הקרובים יצליח בניסיונותיו לדוג עריקים תוצרת כחול לבן להקמת ממשלה חלופית, כמו יזהר שי, פנינה תמנו־שטה או עומר ינקלביץ'. כרגע לא נראה שמישהו (כמו שר האוצר ישראל כ"ץ) או משהו יצליחו לעצור אותו, אלא אם כן תהיה התפרצות עוצמתית של הנגיף שתגרור הטלת סגר גורף.
העיניים נשואות כעת לכלכלני חברות דירוג האשראי. נציגיהן יקיימו בשבוע הבא סדרת שיחות עדכון עם אנשי האוצר. באוקטובר תגיע לישראל משלחת מורחבת שתיפגש עם שר האוצר, הנגיד ונציגי הסקטור העסקי. כחלק מהדירוג החצי שנתי, הם ידרשו תשובות לתעלומה כיצד הפלא הכלכלי ששמו ישראל ממשיך לתפקד זה שנתיים עם שלוש מערכות בחירות ללא תקציב מאושר (האחרון אושר בתחילת 2018). אם במקום תשובות יסופקו גמגומים, הורדת דירוג האשראי של ישראל תהיה אופציה ריאלית.
"נאום הקיפוח" שנשא נתניהו בתחילת השבוע בכל ערוצי הטלוויזיה, שבו הסביר את הסיבה לקבלת פשרת האוזר לדחיית אישור התקציב, היה מלא אי־דיוקים וסתירות. להלן כמה מהם: ראש הממשלה דיבר בקול בריטון בוטח על "הסכם השלום" עם האמירויות, כשעדיין אין הסכם ואין שלום. הוא דיבר על "דוקטרינת נתניהו" של שלום תמורת שלום, כשבפועל הסכם דומה כבר נחתם עם ירדן. וחוץ מזה, התמורה האמיתית היא ההבנה שהאמירויות יקבלו בתמורה ציוד צבאי מתקדם והתחייבות לאי־סיפוח.
ראש הממשלה גם דיבר על פתיחת עולם התרבות והשמיים. עולם התרבות בקושי מתפקד, ואנשי התיירות יודעים שהשמיים עדיין סגורים. בהמשך דיבר על מענקים לחיילים משוחררים, אבל אלה פוזרו לכולם, ולא ברור מדוע התמקד בחיילים. בהמשך זרק אמירות משוללות יסוד על כך שמבחינה כלכלית ישראל "במקום טוב", ושהמיתון אצלנו עומד על מחצית מזה שבאירופה. עוד הוסיף שרמת האבטלה בישראל היא מהנמוכות בעולם. לא ברור מי הלעיט אותו בנתונים, אבל מאות אלפי מבקשי העבודה בטוחים שראש הממשלה דיבר מהרהורי לבו. הטענה כי ישראל נמצאת "במקום טוב" מבחינה כלכלית היא כמו לומר שהצלחנו להדביר את הקורונה.
"אני כל הזמן עובד על תוכניות סיוע נוספות. אישור התקציב ואחריות לאומית מאפשרת הזרמת כסף מיידי לאזרחים ולכלכלה. היא חשובה בעת הזאת", אמר נתניהו. ובכן, כפי שראינו, כדי להזרים כסף אין צורך בססמאות על "אחריות לאומית". עד היום פוזרו ממילא כ־100 מיליארד שקל, כולל מענקים במיליארדים לכל אזרח, ללא הבחנה וללא תקציב. זאת לא אחריות לאומית אלא הפקרות לאומית. מה שבאמת מטריד את נתניהו הוא הצורך הפוליטי להזרים למפלגות החרדיות כ־400 מיליון שקל עבור תקציבי הישיבות ולקנות את תמיכתן, וקופה קטנה נוספת לפינוקים לאזרחים.
"תוכניות הסיוע" הנוספות שהוצגו בישיבות האוצר ובנק ישראל על ידי יועצו אבי שמחון, כוללות בין השאר את הגדלת מס ההכנסה השלילי (מענק עבודה), שנועדה לעודד החזרת מובטלים למעגל העבודה, ומתן הלוואות לסקטור העסקי בערבות ממשלתית מלאה. מהלכים אלה, שנחשפו במדור זה בשבוע שעבר, נדחו במרביתם על ידי הנגיד ופקידי האוצר בנימוקים של היעדר אפקטיביות, אבל אצל נתניהו ניתן לעשות הכל תחת הכותרת "אחריות לאומית".
במקרה שעמדת נתניהו על מצב המשק המצוין תוצג בפני כלכלני חברות דירוג האשראי, הדירוג יופחת. הוא יופחת, כי אין מדינה בעולם המתנהלת כבר שנתיים ללא אופק כלכלי ארוך טווח אלא כחלטורה. הוא עלול לרדת כי עד 2020 לא יוצגו שום מנוע צמיחה, רפורמה כלכלית או תוכנית התייעלות מקיפה במגזר הציבורי. ללא תקציב מאושר יידחו מכרזים לבניית אלפי דירות במחיר למשתכן, דחיית גיל הפרישה לפנסיה תידחה (והגמלאים ישלמו את המחיר), התוספות לנכים לא ישולמו במועד - וזאת רק בקרת נזקים חלקית.
דירוג המשק ייפגע, כי הגירעון ויחס החוב־תוצר יתנפחו לממדים מפלצתיים, ולא ברור עוד כמה שנים ייקח להחזירם לממדים שלפני הקורונה.
כל זה קורה כי ממשלת ישראל מתפקדת בפועל כממשלת מעבר. התסריט הגרוע ביותר הוא שלנוכח האפשרות להקדמת הבחירות, גם ב־2021 נתגלגל עדיין עם תקציב המשכי שבסיסו שנת 2018. לתרחיש זה חייבים להצמיד כוכבית: ייתכן שראש הממשלה יצליח עד אז להמציא הסכם שלום עם מדינה ערבית נוספת, או לגייס את יכולותיו המילוליות כדי לשכנע את כלכלני חברות הדירוג שהוא פועל אך ורק לטובת המדינה ואזרחיה ולא לתועלתו האישית.
2. סגר זה לא עסק
לפני שבוע התפנה פרויקטור הקורונה, פרופ' רוני גמזו, לפגישה עם דובי אמיתי, יו"ר נשיאות הארגונים העסקיים. פרופ' גמזו הופך בהדרגה לשק החבטות של הפוליטיקאים מהליכוד. יש לאחל לו אריכות ימים בתפקיד. בפגישה שנמשכה שעתיים, פרש אמיתי את השקפת עולמו העסקית אפרופו דרכי ההתמודדות עם הנגיף. אמיתי, שדיבר בשם 13 הארגונים העסקיים המובילים במשק, אמר: "הדבר הראשון שאני מצפה לו הוא לשים את הנחת העבודה שעד סוף 2021 הקורונה תהיה כאן ואנחנו חייבים ללמוד לחיות עם הנגיף. לאור זאת, צריך לבנות תוכנית ארוכת טווח שתייצר ודאות, ושלא תיפול עלינו החלטה נוספת כל יום".
במגזר העסקי חרדים מהאפשרות להטלת סגר בחגים או בכל עיתוי אחר. הנגיד העריך השבוע כי הנזק למשק במקרה של סגר יסתכם ב־30 מיליארד שקל. ההתנהלות של הממשלה, שבה כל שר מושך לכיוון שלו, מפחידה את הסקטור העסקי. הם לא מבינים את הקריטריונים לפתיחת מערכת החינוך בשבוע הבא, את ההבדל בין בתי כנסת לאולמות התרבות, ובכלל, את רוב מה שקשור לטיפול בקורונה.
"המגזר העסקי הוא המכונה המניעה את השלטר של המשק. איך אפשר להמשיך להתנהל במצב אי־הוודאות הנוכחי? אנחנו נמצאים בתוך הקורונה מאז מרץ, ולא השתנה דבר. בכל פעם ממציאים מחדש את הגלגל בהתאם לכוח המשיכה של השרים", הטיח יו"ר הארגונים העסקיים בפני הפרויקטור.
אמיתי ויו"ר המרכז לשלטון מקומי חיים ביבס גיבשו תוכנית, הנחשפת כאן לראשונה, להסדרת הטיפול במשבר. לפי התוכנית חלק משמעותי מהאחריות לטיפול במגיפה יועבר לרשויות המקומיות. מקומות הסובלים מתחלואה ייסגרו באופן דיפרנציאלי ולא גורף. ההחלטות יתקבלו לא בהנחתות מירושלים אלא בשיתוף המגזר העסקי.
"מדובר בהקמת שולחן קבלת החלטות שימנה עד עשרה אנשים מהמגזר העסקי. הוא יהיה הגוף המייעץ לממונה על הקורונה, תוך עבודת מטה שתכלול את בדיקת המשמעויות הכלכליות של כל צעד. סגר כללי ממש לא עולה על הדעת, וצריך להפסיק לחלוטין את השיח בנושא", אומר אמיתי.
מדוע אתם מתנגדים לסגר, שיצמצם את בעיות התחלואה?
"אנשים שומעים על סגר אפשרי ומבטלים חופשות, מסתגרים בבית, לא רוצים לשוב לעבודה מחל"ת כי בעוד שנייה יוטל סגר, לא תהיה מערכת חינוך ולא יהיה לאן לחזור. יש מספיק כלים חכמים לעצור את התחלואה. הוצאה להורג של עסקים אינה פתרון".
אמיתי לא מסתפק בהטפות מוסר. על רקע התחזית המפחידה של שירות התעסוקה לאבטלה של חצי מיליון איש עד סוף 2020, הוחלט השבוע בנשיאות המגזר העסקי על הקמת מנהלת מעסיקים לאומית שתשדך בין מחוסרי עבודה לדורשי עבודה בסקטור העסקי. לפי הנתונים, חסרים כיום 3,423 מטפלים סיעודיים, 3,247 מפתחי תוכנה, 2,755 עובדי בנייה, 2,401 עובדי מכירות, 1,533 נציגי מכירות טלפוניים, 310 טכנאי מחשבים ועוד. הנשיאות פועלת לשנות את מטרות "קרן מעגלים" ולהוריד את גיל ההכשרה המקצועית במקצועות שוחקים ל־40. במנהלת ישותפו גם משרד העבודה והרווחה ונשיאות המגזר העסקי, המייצגת 13 הארגונים העסקיים המובילים.
במקביל פועל נשיא ארגון הגג לעידוד רכש כחול־לבן בהתאם לתקנות לשעת חירום שיהיו בתוקף עד סוף 2021 תוך עמידה ביעד המחירים. המהלך נתקל בהתנגדות חריפה של הנהלת האוצר.
האם אתה זוכה לשיתוף פעולה מצד נתניהו?
"אני עובד בשיתוף פעולה מלא עם אנשיו, עם אנשי אגף התקציבים ועם אנשי משרד הכלכלה. כולם מבינים שצריך להתפשר ואף אחד לא ישיג מאה אחוז מעמדותיו. אי אפשר לסגור את המשק, כי זה פוגע גם במורל של העובדים שלא מסוגלים לשבת בבית כשהעסק סגור".
האם לא הגיע הזמן שתשלבו כוחות עם התאחדות התעשיינים בזמן משבר חסר תקדים כזה?
"אשמח מאוד שזה יקרה באופן מיידי. אעשה הכל כדי שהתאחדות התעשיינים וכלל המגזר העסקי יהיו מאוחדים וייכנסו מתחת לאלונקה בשיתוף נשיאות הארגונים. נשיאות הארגונים זה לא הבית הפרטי שלי, ואני בסך הכל אורח זמני. אעשה הכל שהאיחוד יסתדר".
3. המרוץ לחיסון
השבוע האחרון עמד בסימן רצף הודעות בורסאיות של חברות הנמצאות בשיא המרוץ לפיתוח חיסון לקורונה. היעד עדיין רחוק למדי, אבל זה לא מפריע לסוחרי הבורסה להקפיץ את שווי המניות בעשרות אחוזים - מבחינתם החיסון כבר קיים. מניית חברת קמהדע, שבבעלות קרן ההשקעות פימי, זינקה ב־22%, לאחר שדיווחה כי ה־FDA האמריקאי אישר טיפול שפיתחה לחולי קורונה באמצעות פלזמת דם של חולים שהחלימו. כלל ביוטכנולוגיה, המחזיקה ב־20% ממניות חברת אליסיו, זינקה השבוע ב־17% בעקבות פרסום נתונים חיוביים בניסוי קורונה פרה־קליני בחיות שערכה אליסיו. הנציגות הישראלית של החברה האמריקאית BELFOR דיווחה שתתחיל להוסיף לפרוטוקול החיטוי נגד קורונה תכשיר אנטי־מיקרו־ויראלי להגנת משטחים, המסוגל למנוע הידבקות וירוסים וחיידקים על גבי משטחים. המוצר קיבל את אישור ה־FDA.
מציאת חיסון לנגיף היא קריטית להתאוששות המשק והכלכלה העולמית. לכן כל פיפס או שביב של מידע בכיוון מקפיץ את המניות הרלוונטיות. הדיווחים הבורסאיים מצטרפים לדיווחים האופטימיים שפוזרו באחרונה ביד נדיבה על התקדמות ניכרת במציאת חיסון. נשיא רוסיה ולדימיר פוטין שיגר דיווח אופטימי ביותר על מציאת חיסון לנגיף, וטען שהוא אף נוסה על בתו ללא תופעות לוואי. הנשיא טראמפ מקווה שחיסון עד לבחירות יציל את הקמפיין שלו. הוא מביט בתקווה על חברת מודרנה האמריקאית הנמצאת בשלבי פיתוח מתקדמים לצדן של חברות מאנגליה ומגרמניה.
ואי אפשר בלי מעט גאווה ישראלית, הנוגעת כמובן למכון ויצמן ולהתקדמותו בשלבי הפיתוח. כאן נתניהו וגנץ מבקשים לקחת קרדיט על החיסון שעדיין לא יצא לאוויר העולם וספק אם זה יקרה בקרוב. לפני שפותחים את בקבוקי השמפניה, מומלץ להתייחס לכל הפרסומים בהרבה ספקנות וזהירות. גם אם בסופו של דבר יימצא חיסון, בעיות הקורונה ייפתרו במקרה הטוב באופן חלקי. בעניין זה מומלץ לקרוא את סקירת כלכלני הראל פיננסים, שפורסמה בתחילת השבוע. כותבי הסקירה מנסים לצנן את ההתלהבות, ומעריכים כי "ההצהרות התכופות על מציאת תרופה או חיסון יכולות אומנם לעודד את המשקיעים, אבל יש שינויים בכלכלה שיהיו איתנו עוד תקופה ארוכה, כדוגמת מהפכת העבודה מהבית ויתרון חברות הטכנולוגיה".
בהמשך הם כותבים: "למרות הרצון לחזור לשגרה והדיבורים על מציאת חיסון או תרופה לקורונה, כולנו מבינים שהשגרה העתידית כבר לא תהיה אותה שגרה. אחרי שחברות רבות התנסו בהעברת עובדים לעבודה מהבית, אחרי שלקוחות רבים התנסו לראשונה בקניות מקוונות - גם החזרה לשגרה תהיה שונה. העבודה מהבית צפויה להיות המגמה הכלכלית המשמעותית בשנים, והיא תשפיע על כל מגזר בחיינו כמו נדל"ן (משרדים), מגורים במקומות מרוחקים באיכות חיים גבוהה, תחבורה, תעופה, מניעת זיהום אוויר ועוד".
4. מינוי וגמור
סיפור הצטרפותו האפשרי של פרופ' סטנלי פישר לדירקטוריון בנק הפועלים מזכיר לי את מה שנהוג לייחס לקונסטנטין סטניסלבסקי, במאי ושחקן התיאטרון הסובייטי, על מקצוע המשחק: "אין תפקיד קטן אלא רק שחקן קטן". רוצה לומר: אין תפקיד הקטן למידותיו של פרופ' פישר, שכבר שימש בתפקידים הרמים ביותר כמו נגיד בנק ישראל וסגן יו"ר הבנק המרכזי האמריקאי (הפד'). העובדה שפישר בחר להתמודד על תפקיד חבר דירקטוריון בבנק הפועלים מעידה על רצונו העז להמשיך להיות רלוונטי. חרף מעמדו הבינלאומי והיותו יועץ הסתרים הכלכלי של נתניהו, כנראה שהוא עדיין מחפש אתגרים. זה בהחלט מפתיע לגילו ולמעמדו.
הבעיה אינה בשאיפותיו של הנגיד לשעבר, אלא בהליך הבעייתי שאותו נקטה ועדת המינויים של בנק ישראל, בראשות השופט בדימוס משה גל. חבר דירקטוריון הפועלים לשעבר דוד אבנר, המשמש כנציג הבנק בוועדת המינויים, טוען שהוועדה כופפה למען פישר את הכללים. הוא התנגד למינוי פרופ' פישר והעניק לנגיד לשעבר ציון נמוך, שהיה מותיר אותו מחוץ לרשימת המועמדים. בעקבות התנהלות הוועדה התפטר אבנר מהחברות בה תוך הטחת טענות קשות על "הפרת כללי הגינות ושוויון אלמנטריים. הוועדה פעלה בחטא וגרמה עוול למועמדת שכבר נבחרה (דליה לב - י"ש)".
אבנר, המכיר היטב את המערכת הבנקאית (שימש גם כדירקטור בבנק לאומי), הוסיף: "לאחר שהתוצאה לא התאימה לנציגים החיצוניים בוועדה, היו"ר משה גל, בגיבוי הנציגים החיצוניים, שינה את כללי ההצבעה בדיעבד כדי להתאימם לפרופ' פישר, תוך ביטול למעשה של דעתי כנציג הבנק. כדי להגיע לתוצאה הרצויה תיאמו הנציגים החיצוניים (פרופ' מומי דהאן ואורית קורן) את הצבעתם מאחורי גבי (באמצעות שינוי שיטת הדירוג) מבלי שניתנה לי הזדמנות להביע דעתי או להתכונן כראוי למחטף שביצעו. בכך הפכו את הדיון בוועדה לחותמת גומי, שלא לדבר על העוול שנגרם למועמדת שנבחרה למעשה".
אין זו הפעם הראשונה שבה מוטחת ביקורת קשה על התנהלות הוועדה למינוי דירקטורים בבנקים ללא גרעין שליטה. עיקרה מתמקדת באי־שקיפות עבודתה, בכך שמועמדים ראויים אפילו אינם עולים לשלב הגמר של הבחירה מסיבות שונות ומשונות, ושלעתים ההמלצות מתקבלות מסיבות לא מקצועיות. לדוגמה, לפני כשנה וחצי המליצה הוועדה למנות את יורם טורבוביץ' לדירקטור בבנק לאומי, מתוך הנחה שבהמשך ימונה ליו"ר דירקטוריון הבנק. באופן מדהים, על אף ההמלצה, האסיפה הכללית של בעלי המניות בבנק לא בחרה בו, והוא נותר מחוץ לבנק. אגב, ייתכן בהחלט שגם פישר לא יזכה בסופו של דבר לאישור אסיפת בעלי המניות, ושמדובר בסערה שהקדימה את זמנה.
לדעתי, מן הראוי שהאסיפה הכללית לא תבחר בנגיד לשעבר מן הטעמים הבאים: מבחינה ציבורית מדובר במינוי בעייתי, שכן פישר נושא באזרחות אמריקאית ואינו מתגורר בישראל. כך יוצא שהנגיד לשעבר הוא האזרח היחיד הנהנה משני העולמות: האפשרות לכהן בתפקידים בכירים במערכת הפיננסית הן בישראל והן בארה"ב. העובדה שהוא הבטיח להעביר את מקום מגוריו לישראל אינה פותרת את הבעיה. וחוץ מזה, פישר הוא פרסונה פיננסית יוצאת דופן, שעצם שהותו בדירקטוריון עשויה להאפיל על חברי הדירקטוריון האחרים ולהפר את האיזון העדין במבנה הדירקטוריון. לבסוף, לא ברור מדוע צריכה דליה לב, שצברה ניסיון רב במערכת הבנקאית, לפנות למענו את מושבה.
ללא קשר לפישר, כל שיטת העבודה של ועדת המינויים בבנקים פסולה מלכתחילה. לא ברור מדוע נציגי הבנקים הרלוונטיים צריכים לשבת בוועדת המינויים ולפסול את מי שנחשב "בעייתי" מבחינתם או לתמוך בדירקטורים "משלנו". במקרה של בנק הפועלים, דליה לב נחשבת למקורבת ליו"ר הדירקטוריון ראובן קרופניק, והייתה מחברות הדירקטוריון שדחפו למינוי דב קוטלר למנכ"ל, למרות התנגדותו הנחרצת של המנכ"ל הפורש אריק פינטו. ייתכן שזאת הסיבה להתעקשות אבנר להמליץ עליה.
שנית, על אף שנות ניסיוני הרבות בסיקור הבנקאות, עדיין אינני מבין מדוע בחברות ציבוריות מן השורה בעלי המניות (או בעלי השליטה) הם שממליצים לאסיפה על הדירקטורים, ואילו בבנקים ההחלטה מואצלת לוועדה חיצונית הפועלת במחשכים ושמערכת השיקולים שלה אינה נחשפת לעיני הציבור. אין סיבה להמשך קיומה, ויפה מינוי אחד קודם.
5. הדולר קורס
מדי פעם אני נוהג לכתוב על הדולר הצונח. מיד לאחר מכן מתעוררת מיני מהומה: התעשיינים צועקים ובוכים, בנק ישראל מתערב, והעניינים חוזרים לסדרם - עד לקריסה הבאה. היא הגיעה השבוע.
שער החליפין של הדולר צנח אתמול לרמה של 3.354 שקלים, והמשך הדרך למטה פנוי מתמיד. הפעם האחרונה שבה שער החליפין ביקר באזורים אלה הייתה ביוני 2008, כשבראש ממשלת ישראל עמד אהוד אולמרט (מאז נדמה שנתניהו יישאר איתנו לתמיד). אבל יחי ההבדל הקטן: יתרות מטבע החוץ עמדו ביוני 2008 על 30 מיליארד דולר בלבד. בשבועות האחרונים הפסיק בנק ישראל להתערב במהלך המסחר, לאחר שיתרות המטבע המריאו ל־158 מיליארד דולר.
כמה דולרים יכול עוד לרכוש הנגיד פרופ' אמיר ירון כדי לתמוך בדולר הקורס? ובכן, התשובה אינה עניין של כמות אלא של איכות. בנק ישראל יכול היה לרכוש כמות דולרים קטנה בהרבה, לו ההתערבות בחדרי המסחר הייתה אפקטיבית יותר. אילו רק אנשיו של פרופ' ירון היו מתייצבים בחדרי המסחר בבנקים ונלחמים נגד הספקולנטים בשיטות שלהם. וזה צריך להיעשות לא רק באמצע השבוע, אלא גם בסופי שבוע ובחגים, כי רק שם מצליחים הספקולנטים לנצל את דלילות המסחר ולהשפיע על שער החליפין.
יש ששואלים מה רע בכך שהשקל חזק, כאילו ישראל היא אחת הכלכלות החזקות בעולם. אז נכון שכדאיות הייצוא יורדת, אבל היי, עכשיו יהיה זול יותר לייבא מוצרי זבל מעלי אקספרס וגם מחירי הבנזין יירדו. התשובה היא ששקל חזק הוא קטסטרופה לתעשייה ולכל מי שקשור לתחום הייצוא. התעשייה גם כך נתקלת בקשיים בגלל הקורונה ועם ירידה בהזמנות, כי בחו"ל (במיוחד אצל טראמפ, המנטור של ביבי מאמריקה) מבינים שיש לתת עדיפות לתוצרת המקומית.
התמיכה בתעשייה ובייצור המקומי היא ערובה ליצירת מקומות עבודה ולתשלום משכורות שישמשו כבנזין להתנעת המשק וליציאתו מהמיתון. חבל שראשי התעשייה המקומית לא צועקים מספיק חזק והופכים שולחנות כדי לשנות את המצב. נשיא התאחדות התעשיינים ד"ר רון תומר, הסתפק אתמול בתגובה הזו: "הידרדרות שער הדולר סוגרת עבור היצואנים שווקים ופוגעת קשה בכושר התחרות שלהם, גורמת לאובדן לקוחות בחו"ל ומורידה שנים של פעילות, כך שהתוצאה תהיה עוד אלפי מפוטרים".
6. חיים חדשים
חיים הורביץ מחובר לתעשיית התרופות הן בזכות הניסיון העצום שצבר בניהול טבע ישראל, והן כחלק מפעילותו בקרן ההשקעות CH שבבעלותו. השיחה איתו מתמקדת בנושא האקטואלי ביותר של המאבק בקורונה, השפעותיה על הפעילות העסקית, תעשיית הקנאביס (הורביץ הוא חבר ההנהלה המצומצמת וחבר דירקטוריון טבע, ומשמש כיו"ר ועדת הקנאביס בהתאחדות התעשיינים), וכמובן שאי אפשר בלי החדשות האקטואליות על טבע, שבה הוא מעורב כמשקיע.
"אנחנו חווים האטה בפעילות, וכולם במגזר העסקי זהירים הרבה יותר בהוצאת כסף וביצוע השקעות. הכל נעשה הרבה יותר לאט, כי 80%־90% מהבנקים האמריקאיים עובדים מהבית. למרות זאת סייעתי בהובלת מהלך גיוס של 70 מיליון דולר בנאסד"ק של חברת פוליפיד, שם הקרן שלי מושקעת חזק".
איך אתה עושה עסקים בינלאומיים? האם אתה מצליח לטוס?
"לא יצאתי לחו"ל כמעט חצי שנה, ואני עושה הכל בזום ובישיבות טלפוניות. לדעתי, הקורונה תשנה את עולם הנסיעות לחו"ל. נכון שהפגישות האישיות חסרות וכולם צריכים להיפגש, אבל בתקופת חירום כזאת אפשר להסתדר גם בלי. גם מנכ"ל טבע קאר שולץ נשאר בחו"ל. הוא החליט שיותר קל לו להתנייד בתוך אירופה מאשר להיכנס ולצאת מישראל, כי זה תהליך מאוד מסובך. בתוך אירופה אפשר לנוע בקלות ולא צריך בידוד".
אם כבר טבע - בשבוע שעבר נחשפה פרשת שוחד של טבע בארה"ב בהיקף 300 מיליון דולר לעידוד מכירת קופקסון.
"אני לא מכיר בכלל את הסיפור. גם כשהייתי בטבע, אמריקה אף פעם לא הייתה בתחום אחריותי. זה הפתיע אותי, אבל בטוח שיש לזה איזה הסבר הגיוני. מכירות הקופקסון בטבע הסתכמו בארה"ב ביותר מ־3 מיליארד דולר, ולא הגיוני שאפשר להסוות דברים כאלה. בכל מקרה, אם נעשתה טעות טכנית, לא סביר שזה נעשה בזדון.
"למעט העניין של התביעות המשפטיות, טבע הולכת ומתחזקת בפעילות השוטפת, וראינו את זה ברבעון השני. החוב ירד מ־38 מיליארד דולר ל־24 מיליארד דולר, והחברה מייצרת תזרים חזק של כ־2 מיליארד דולר ורווח דומה. נראה לי שבתוך שנתיים היא יכולה לעמוד על הרגליים באופן מלא, ויש פיתוחים בצנרת. אני די אופטימי. המשפחה שלי מחזיקה אחוזים בודדים ממניות טבע בעיקר מסיבות אמוציונליות. אנחנו לא מסתכלים על זה כהשקעה, ומשתדלים לעזור היכן שאפשר".
אתה משמש כיו"ר ועדת הקנאביס בהתאחדות התעשיינים. כיצד השפיעה הקורונה על התעשייה?
"משרד הבריאות העניק באיחור גדול אישורי יצוא, ועכשיו החברות מכינות את עצמן להתאים את פעילותן לסטנדרטים האירופיים, ומדובר בהרבה עבודה. הקנאביס הוא ענף יוצא מהכלל, כי יש לנו הרבה ידע ואיכות בייצור קנאביס רפואי ברמה גבוהה עם טכנולוגיות ייצור מתקדמות. פוטנציאל היצוא יכול להגיע למאות מיליוני דולרים, אבל זה ייקח עוד זמן. האירופים והאמריקאים מאוד מתלהבים. הקנאביס הרפואי נועד לשיכוך כאבים וניתן על ידי מרשם רופא, ובמקרים מסוימים נועד לטיפולי כימו או מחלות עור. השימוש העיקרי הוא הפחתת כאבים".
האם יש לקנאביס שימוש תרופתי כלשהו בקורונה?
"בחברת יוניבו, שם אני מושקע, העוסקת בגידול ועיבוד קנאביס, אנחנו בודקים שיתוף פעולה עם בית החולים רמב"ם. לפי התוצאה הראשונה, ההערכה היא ששימוש בקנאביס מקל מאוד על האפשרות לקבלת קוקטיילים של תרופות ועוזר בהחלמה מהנגיף. הקנאביס ניתן כטיפול משלים ונוסף. התחלנו בימים אלה את הניסוי, ומדובר בבדיקת בטיחות ויעילות".
הקורונה עלולה להגדיל את בעיית הצפיפות בבית החולים, ואתה חווית את זה אישית בעקבות מותו הטרגי של אביך.
"זאת אכן בעיה קשה מאוד, שהולכת להחמיר לקראת החורף והשפעת. לבי לבי למחלקות הפנימיות בבתי החולים, כי הולך להיות מאוד קשה. כשמערכת נמצאת בעומסים גדולים, יש יותר מקום לטעויות ופספוסים והעדפות לא נכונות. הטעות שהביאה למותו של אבא שלי בבית החולים הייתה סוג של רשלנות, בצירוף הרבה יוהרה והתעלמות מאותות האזהרה. אני חושש שכאשר המערכת תהיה בעומס גדול, כמו זה שצפוי לקראת החורף, יש מקום יותר לטעויות, והצוותים חייבים להיות יותר זהירים".