בתקווה שישראל השוטה והמשוטה התפכחה מתעתועי “השלום ההיסטורי”, מצ”ב כמה מההבטחות הריקות שהיו חלק מתוכנית ההפעלה של טראמפ ונתניהו להצלחת ההצגה באבו דאבי. כולל גיוס סטטיסטים תומכים כמו מצרים וירדן, ואפילו סעודיה. הבעיה: מנהיג מצרים א־סיסי ומלך ירדן עבדאללה מחויבים לעניין הפלסטיני מכוח מדיניותם ותמיכת עמם. הטכניקה היא סחיטה ופיתוי. נפנוף בהבטחה לתגמול כספי ותלותם של א־סיסי ועבדאללה בארצות הברית. ההבטחה: סיפורים על הקמת “קרן השקעות בינלאומית עבור הכלכלה הפלסטינית ומדינות ערב באזור בסך 50 מיליארד דולר”.
כל הקריירה העסקית של טראמפ וקושנר בנויה על מצגי שווא מעין אלה. הקרן לא מתפקדת, למעט הסיוע לירדן ולמצרים שלא חרג מהחלטות הקונגרס, בדיוק כמו הסיוע הקבוע לישראל. מי שמממן בעולם האמיתי את הפרויקטים ההומניטריים במזרח התיכון אלה הם האירופאים, בעוד האמריקאים מקצצים בתקציבים, בייחוד באלו של הפלסטינים.
הבטחה נוספת היא שלום עם סודן. לפני כשבוע חלף כאן מייק פומפאו בדרכו לסודן כדי לנסות ולהרים הפקה נוספת לטובת הבחירות של טראמפ ונתניהו. הוא הכריז על עוד טיסה “היסטורית” וישירה מנתב”ג לחרטום, ולא עסק בכך שמדובר בממשלת מעבר של מדינה נחנקת, בין השאר עקב הסנקציות שהטילה עליה ארצות הברית כמדינת טרור. בתי משפט בארצות הברית קבעו שסודן העניקה סיוע חיוני לאל־קאעידה בזמן שאוסמה בן לאדן שהה במדינה בין 1991 ל־1996.
ב־1998 ביצע ארגון הטרור פיגוע כפול בשגרירויות בטנזניה ובקניה, כשאז היה כבר בן לאדן באפגניסטן. יותר מ־224 בני אדם נהרגו ו־4,000 נפצעו בפיצוצים. פומפאו אמר משהו מעורפל על הסרת הסנקציות לטובת הסכם כלשהו שימשיך בהצגת נתניהו וטראמפ כאדריכלי השלום בין ישראל למדינות ערב. מדובר בעיניי בלא יותר מגיוס משת”פ שנלכד בפינה, פותה ונסחט, ועדיין לא הסכים.
כל זה אגב רק דיבורים. בפועל ממשל טראמפ עדיין עומד על כך שהסודנים ישלמו מעל 300 מיליון דולר לקורבנות אותה התקפה. בלון ה”שלום” לא יקדם מאומה, בוודאי לא את השקט בגבולות המלחמה של ישראל שמתחוללת יום־יום ושעה־שעה. במקום להגיע להסדרים עם שכנות וגבולות מדממים, נתניהו מייצר כותרות עם מדינות זניחות שה”שלום” מולן שווה כקליפת השום, אפילו אם יניב עסקה טובה, בעיקר למי שיזכה בה, וזה יהיה אף אחד ממיליון מובטלי הקורונה והמדיניות הכלכלית ההרסנית של נתניהו.
מכאן ואילך האמת תתחיל להתבהר: זה היה תרגיל מבריק של מוחמד בן זאיד, שקנה במחיר הצגה מתוזמרת הן את נתניהו הן את טראמפ. שניהם שילמו, מדינית, את חלקם: סיכול הסיפוח והמשך המשא ומתן עם הפלסטינים על בסיס שתי מדינות לשני עמים. שאפו, ושרק ימשיך כך.