1
ביום שני בצהריים שייט מטוס אל־על בשמי המזרח התיכון בדרכו אל אבו דאבי. טיסה 971 הייתה מלאה בפקידי ממשל אמריקאים וישראלים, אנשי ביטחון ואנשי תקשורת. כולם היו נרגשים להצטרף לטיסה ההיסטורית שעברה לראשונה מעל שמי סעודיה, באישור השלטונות המקומיים.
ביום שני בצהריים שייטו מעל שמי חוטף עזה בלוני נפץ ובלוני תבערה מספר 1948 ו־1949. הם עשו את דרכם אל שדות היישובים והערים של החוטף, כדי לגרום לשריפות ולפיצוצים, לפגוע ולהרוס את חיי התושבים ורכושם.
ביום שני ניסו כמה מאות ברסלבים לטוס לאומן כדי להגיע לקבר רבם באוקראינה. סביב הטיסות לאומן מתנהלים קרבות עזים. חלק ממומחי הרפואה טוענים שאם יינתן להם אישור לטוס, כשישובו המאמינים הם עלולים לגרום להדבקה המונית בקורונה.
ביום שני המשיכו פועלי בניין לעוף ממבנים שבהם הם עובדים, או שחפצים כבדים עפו עליהם. כמדי יום נרשמו הרוגים ופצועים בין הפועלים, ואין פוצה פה.
ביום שני עף מתפקידו שאול מרידור, ראש אגף התקציבים במשרד האוצר.
ביום שני בשוק ההימורים התרבו ההימורים על כך שפרויקטור הקורונה פרופ' רוני גמזו יעוף עד סוף השבוע מתפקידו. וביום שני היו קרבות עזים על השאלה אם להפעיל את שיטת הרמזור של גמזו לפני פתיחת שנת הלימודים.
ביום שני ניהלו קרבות אוויר יונים, דרורים, בולבולים, מיינות ועורבים מול אדן החלון שעליו הנחתי חצי חלה טעימה להפליא, שמביא לי מדי יום שישי שמעון מחלק הלחם של מאפיית אנג'ל.
ביום שני עפו כדורים בעיר רמלה. כדור אחד פגע בשריפה אבו עמר, מורה מוערכת שסיימה את ההכנות לקראת פתיחת שנת הלימודים והכינה במטבח ביתה אוכל לשלושת ילדיה. היא לא הגיעה ביום שלישי לכיתה שלה. שלושת ילדיה הפכו יתומים.
ביום שני נמחקה משפחה בתאונת דרכים בכביש 55 בשומרון. ארבעה הרוגים ופצוע אנוש כתוצאה מהתאונה.
ביום שני בערב עף ראש הממשלה בנימין נתניהו על עצמו בכל הרשתות והערוצים: אני אמרתי... אני עשיתי... אני צפיתי... אני ניבאתי... אני הבאתי... אני החלטתי... אני נפגשתי... אני ביצעתי...
ביום שני בחדשות השעה שמונה עף על עצמו שר האוצר ישראל כ"ץ: אני אמרתי... אני עשיתי... אני צפיתי... אני ניבאתי... אני הבאתי... אני החלטתי... אני נפגשתי... אני ביצעתי... אני דרשתי מהיועץ המשפטי לממשלה לפטר את שאול מרידור, ראש אגף התקציבים במשרד האוצר, ואז השמאלן שחבר לשונאי ביבי מהשמאל כתב בעזרת אחיו העורך דין מכתב התפטרות מלא שקרים.
ביום שני בערב הודיע חמאס שהוא מפסיק להעיף רקטות, טילים, בלוני תבערה ובלוני נפץ לכיוון יישובי חוטף עזה. בתמורה נפתחו שטחי הדיג, החלה העברת דלק לרצועה ועוד מיני טובין, יחד עם טיפ 27 מיליון דולר בחסות הקטארים. כל זאת עד לפעם הבאה.
ביום שני בלילה עפו טילים באזור דמשק. מקורות צבאיים סוריים טענו שמטוסי חיל האוויר הישראלי תקפו. דיווחים ראשוניים סיפרו על 11 הרוגים.
סתם יום של חול. יום שני, 31 באוגוסט 2020.
2
ב־23 במרץ 1974, מוצאי שבת, שיחקתי שח עם ב' במרפסת הדירה השכורה ברחוב שלמה המלך. "הנה רבין", אמרתי לו. כמה דקות קודם לכן ראיתי עובדים סינים מהמסעדה של רפי שאולי מוציאים סירים ממכונית ומעלים אותם לאחת הדירות בבניין ממול. "הם בטח עולים לרכילאית מירה אברך", סיננתי בבוז.
היינו צעירים ותפרנים, המצב הכלכלי היה על הפנים. הפסקתי את המשחק והתיישבתי ליד מכונת הכתיבה (הרמס בייבי, השמורה אצלי עד היום) ותקתקתי לרבין מכתב:
"מר רבין, שבת שלום. אדוני השר! בימים טרופים אלה (לא רק מבחינה ביטחונית), כשמדיניות הידוק החגורה משבשת את חיי הפועלים, בימים שהקוטג' עולה לירה והאוטובוס עולה, ולחם, חמאה, ירקות. ובשר, מי מרשה לעצמו לראות במקרר? אתה, שר העבודה, זולל וסובא אוכל סיני בדירת 'רכילאית הצמרת', כשאנו בני מעמד הפועלים המנוצל יושבים בדירה שכורה ממול וחוזים בשיירת מובילי המזון המגיעים עם סירים המלאים כל טוב וחושבים, כשריר נוזל משפתותינו, מי שילם על כל זה.
"אתה אדם פיקח, אהוד, במטותא(!) ממך - הצנע לכת. דחיל ראבק, שנו את עצמכם אנשי הצמרת, פן תופתעו יום בהיר אחד מכך שיש קץ למצב שבו קיימים 'דופקים ונדפקים'.
"עם כל הסימפטיה אליך, הבן: שכר דירה (צנועה, 260 ל"י), נסיעות, מזון, הוצאות שוטפות - ואין לנו גרוש. ההפך - נשאר חוב שגדל מחודש לחודש. אתם גורמים לנו חיים קשים, זה לא יכול להימשך כך.
"התחילו להיזכר בברל כצנלסון, בסוציאליזם של תחילת המאה, באידיאלים, בחלוציות - אחרת לא מצפון ולא מדרום תיפתח הרעה, אלא מבפנים. הרהר בכך, ויפה שעה אחת קודם. אם ייגרמו לך קשיים בעיכול והשרימפס יצבוט לך בקורקבן, זכור את אלו שאוכלים לחם ומרגרינה ואין להם חשבון הוצאות חופשי.
על החתום:
בברכה,
אחיך המדוכאים
שלמה המלך 91, דירה 13.
נ.ב. אכלנו חלק מהפסיקים והנקודות מאחר שלא נשאר משהו לאכול.
העתק: מעמד הפועלים"
ירדתי והצמדתי את המכתב לחלון המכונית באמצעות הווישר. אני וב' חיכינו במתח לראות איך יגיב השר, אם יגיב, כשיחזור למכונית.
הארוחה ארכה זמן רב. כשרבין ירד, הוא לקח את המכתב, קרא אותו וכשסיים עיניו סרקו את הבניינים הסמוכים לראות היכן בית מספר 91. הוא נשא עיניו לכיוונו, נפנפתי לו עם היד והוא הנהן.
אני מניח שהיום הייתי מנסח את המכתב אחרת. זה ניסוח תמים שנכתב עם הרבה זעם, בספונטניות. באמת היינו במצב מחורבן.
בחלוף השנים, באירוע שאליו הוזמנתי, יצחק רבין היה אחד האורחים. אחרי הארוחה ישבנו כמה עיתונאים עם רבין, שהיה במצב רוח מרומם. לפתע אומר רבין לנוכחים: "תשמעו סיפור, הפושטק הזה (הוא מצביע עליי) חירבן לי איזה ארוחת ערב נהדרת שאכלנו אצל מירה אברך. הוא השאיר לי מכתב זועם ואיחל שיהיו לי קשיים בעיכול. נו, לא תאמינו, אבל חטפתי שלשול אחרי הארוחה הזו". אמר, פרץ בצחוק ושנורר ממני סיגריה קנט. משתף אתכם במה שאני חש - "חבר, אתה חסר".
3
בתקופת הסגר מצא עצמו האומן והיוצר יובל בנאי יושב באולפן הביתי, כותב, מלחין ומקליט שירים חדשים. אחד מהשירים הוא "אני מפחד". הפחד העיקרי שלו הוא מהמקום שבו אנחנו נמצאים ושאליו אנחנו הולכים כחברה.
אני מפחד
אני מפחד מהמדינה
אני מפחד לפני השינה
אני מפחד מראשי ממשלה
אני מפחד מיחידי סגולה
אני מפחד מעין הרע
אני מפחד לקרוא לעזרה
מפחד מאלה בלי הפנים
מפחד מהילד של השכנים
אני מפחד, אנחנו לא שואלים
אני מפחד מהישראלים
אני מפחד מהכבישים
אני מפחד מהמתרגשים
אני מפחד מהמאוכזבים
אני מפחד ממתנדבים
אני מפחד מפסיכי באינטרנט
אני מפחד משליח על קורקינט
מפחד מזאת שחתכה את התור
מפחד מזה שראה את האור
אני מפחד, אנחנו לא מסתכלים
אני מפחד מהישראלים
אני מפחד מיועצים
אני מפחד ממעריצים
אני מפחד מרווקים
מפחד מההם שיוצאים צדיקים
אני מפחד מזה שראה את הכל
אני מפחד מזאת בג'יפ הסגול
מפחד בגדול מהשעות הקטנות
מפחד למות במלונות
אני מפחד, אנחנו לא נבהלים
אני מפחד מהישראלים
אנחנו לא שואלים
אנחנו מתרגלים
אנחנו לא נגמלים
אני מפחד ממילים יפות
אני מפחד ממעטפות
אני מפחד מהימין החזק
אני מפחד מהשמאל המנותק
אני מפחד מזה שנואם
אני מפחד מההמון הזועם
אני מפחד
