במסגרת מלחמות היהודים מתחלפת באבחה מלחמה במלחמה. סימון ערים ואזורים בצבעי הרמזור והמתח שפרץ בעקבות התהייה אם יש אפליה לרעה של ערבים וחרדים, השכיחו מאיתנו מעט את המלחמה מהשבוע שעבר - הנסיעה לאומן.
באמונת חסידי ברסלב, העלייה לקבר הרבי נחמן באומן היא חלק מהריטואל הדתי שלהם, ושום סיבה בעולם לא תגרום להם לוותר על טקס זה - לא רשויות המדינה והוראת הפרויקטור, לא ראש הממשלה, לא ראש ממשלת אוקראינה ולא ראש עיריית אומן. מבחינתם זה ייהרג ובל יעבור.
העיר אומן שבמרכז אוקראינה מתמלאת בימים אלה של ראש השנה בחרדים וזאת בנוסף ליהודים הגרים דרך קבע במרכז העיר, בשכונה חרדית עם שלטים ביידיש ובעברית. יש שם מסעדות כשרות ואפילו אוקראינים דוברי יידיש שמתפרנסים מהחרדים, אם כי לא בטוח עד כמה הם אוהבים אותם.
כל שנה חוזרות תלונות על התנהגותם של חלק מהחסידים הבאים לאומן. יש מקומות שאסרו על כניסת החרדים ומסעדות שמסרבות להציע להם שירות. כאמור, אינני בא לשפוט, אבל אין ספק שהתקהלות קיימת באומן ובעקבותיה תבוא הדבקה רבתי. הרי במקום כזה לא ניתן לשמור על תו סגול, לא ניתן לשמור מרחק, ולי כרופא אין ספק שהחוזרים מאומן יביאו איתם גל של חולים ונשאים, ואת התוצאות נראה לאחר שובם.
מטרידה אותי מאוד השאלה מי יממן את תקופת הבידוד של החוזרים מאומן ומי ישגיח שאכן יבודדו. אני בטוח שחלקם יחזרו לבידוד בבתיהם או בישיבות שלהם, ושם הם עלולים חס וחלילה להדביק אחרים. את שהותם של אלה שייכנסו למלוניות לשבועיים ימים נצטרך אתם ואני לממן.
זה הזמן לחוקק חוק: מי שנוסע לחו"ל מכל סיבה שהיא, אם לנופש ואם לעבודה, מתחייב לממן מכיסו ועל חשבונו את השהות במלונית ואת ההוצאות הרפואיות במקרה שהוא ייבא את המחלה ארצה. קופת המדינה מדולדלת בין כה וכה, ואין שום הצדקה להוסיף הוצאות פרטיות על חשבון הקופה הציבורית ומשלמי המסים.