ראש הממשלה בנימין נתניהו יכול להסיט את האשמה בתפקוד הכושל במשבר הקורונה לכל כיוון שיחפוץ: להאשים את ח"כ יפעת שאשא ביטון בכך שהיא זו שהביאה לעלייה בתחלואה, להפנות את האצבע לעבר המפגינים בבלפור או לכיוון הפרויקטור רוני גמזו. הוא יכול לטעון כי השותפות עם כחול לבן מסרבלת את קבלת ההחלטות, הוא גם יכול - וכנראה כך יעשה בקרוב - לטעון שמערכת הביטחון אינה מספקת את הסחורה.
בסיומו של הגל הראשון של הקורונה סיפקו נתוני ההדבקה והתמותה הנמוכים את ההמונים. היה קל לקבל את הטענה שמדינות העולם מגיעות ללמוד מההצלחה של ישראל. אנשים שטענו שיש בעיות קשות בתפקוד החירום של המדינה תויגו מיד כחמוצים. ככה זה כאשר הכל נבחן תחת הכותרת - בעד או נגד ראש הממשלה.
שתי החלטות נכונות של בנימין נתניהו - סגירת השמיים והסגר המוקדם - הוצגו כצעדים מבריקים שבלמו את המגיפה. לציבור זה הספיק. שאלות עמוקות יותר על דרך התנהלות החירום כמו למשל מי מנהל את המשבר, איזו שיטה נוקטים, האם המל"ל מתאים לעמוד בראש המערכה ועוד, נדחקו הצדה וכלל לא עלו על סדר היום.
רבים במערכת הביטחון אמרו עם סיומו של הגל הראשון שהתוצאות אולי טובות, אבל הדרך לשם רצופה בכשלים עמוקים שדורשים תיקון מיידי וסידור מחדש של מערכת החירום. הצבא, בגיבוי שר הביטחון דאז נפתלי בנט, טען כי יש לבצע תחקיר משותף לכל הגופים הרלוונטיים על מנת להפיק לקחים ולהיות מוכנים לגל השני.
תחקיר כזה לו היה מתבצע, היה יכול לסייע בצמצום נתוני התחלואה ולעזור למדינה לתפקד טוב יותר כיום. אבל מסמכי העבודה שהונחו על שולחנו של ראש הממשלה מנפתלי בנט ומיו"ר ועדת הקורונה הקודם עפר שלח לא זכו להתייחסות או למענה מצדו של נתניהו, שרואה בכל מסמך כזה ביטוי למאבק פוליטי נגדו.
המסמכים נותרו סגורים, תחקירים לא התקיימו, וגם הדיונים והתוכניות להמשך המערכה בקורונה התנהלו בהתאם. כל גוף מתנהל לבד, בלי תוכנית לאומית, בלי חזון. רק לפני כחודש וחצי החלה ישראל להפעיל בצורה משמעותית את היערכות החירום, אחרי עיכוב ארוך ומיותר שיכול היה לשנות את התמונה.
היו ימים שבהם ראש הממשלה ייחס חשיבות רבה לעמדת הצבא, לעבודה שמתנהלת בצמרת המטה הכללי ולדבריהם של שר הביטחון והרמטכ"ל. אבל בין שזה נושא הסיפוח, ובין שזה הסכם השלום עם איחוד האמירויות או המלצות בנוגע למאבק בקורונה - הרמטכ"ל אביב כוכבי נמצא הרחק מצוות קבלת ההחלטות של נתניהו.
תוכנית חירום לאומית
בימים האחרונים, ואולי לא במקרה, החלה להישמע ביקורת כלפי הצבא בכל הקשור לתפקידו בקטיעת שרשרות ההדבקה. אלא שצה"ל קיבל באיחור רב את המשימות המשמעותיות. בגל הראשון הצבא פעל בעיקר באספקת מזון למבודדים ולחולים בבני ברק ובערים נוספות שבהן הייתה רמה גבוהה של תחלואה. זה אולי הצטלם טוב, אבל היה רחוק מלהוות ניצול נכון של יכולות הצבא לעומת גופים אחרים במדינה.
רק בחודש אוגוסט הוקמה מפקדת הקורונה "אלון" של פיקוד העורף בראשותו של תת־אלוף ניסן דוידי, שבה פועלים כאלף חיילים המבצעים חקירות אפידמיולוגיות של נדבקים. המפקדה תוכננה מראש להתמודדות עם היקפים נמוכים יותר של נדבקים ובהפעלה של שיטת הרמזור. ההספק של כל חוקר הוא של כשתי חקירות מדי יום.
עכשיו, כשמדובר על למעלה מ־6,000 נדבקים חדשים מדי יום במוקדי התפרצות רבים, המערכת לא מסוגלת למלא כראוי את תפקידה. כיום נמצאים בתהליך הכשרה עוד כמה מאות חוקרים, אבל הם ייכנסו לתפקיד רק בעוד מספר שבועות.
מערכת המחשוב החדשה, שכוללת טופס חקירה אינטרנטי, נכנסה רק לאחרונה לשימוש. עד עכשיו ניהלו החוקרים את החקירות עם דף ועט, מה שסרבל את העבודה.
היכולת להתמודד בהצלחה עם המגיפה היא בין היתר נגזרת של היקף הבדיקות המבוצעות, הספקי העבודה במעבדות וחקירה אפידמיולוגית מהירה. בפיקוד העורף הצליחו להגדיל את מספר הבדיקות לכ־55 אלף ביום, והיעד הוא כ־100 אלף. אבל הנתון הזה חסר משמעות כל עוד המעבדות לא מסוגלות לנתח במהירות את הבדיקות. בשבוע שעבר עצר פיקוד העורף את לקיחת הדגימות במספר מרכזים, משום שהמעבדות לא היו מסוגלות לעמוד בעומס העבודה.
השיטה שנבנתה באיחור רב תחת הפרויקטור רוני גמזו תוך העברת אחריות לפיקוד העורף ובניית מפקדת "אלון" יכולה לספק מענה ראוי לחיים בצל הקורונה. גם שיטת הרמזור תהיה יעילה בימים שאחרי הסגר, עכשיו המצב דורש בנייה דחופה של תוכנית חירום לאומית בכלל משרדי הממשלה.
בנוסף, למרות המתיחות הביטחונית בצפון וכל עוד לא מתפתח עימות משמעותי לאורך הגבולות, הרמטכ"ל צריך לדחוף למעורבות גדולה יותר של צה"ל, גם מחוץ לאחריות שהוטלה על פיקוד העורף.
הצבא חייב להיות ערוך עם תוכנית רחבה לסיוע למשק האזרחי. זו אולי אינה משימה קלאסית של הצבא, אבל במצב שבו במדינה אין גוף מתאים יותר לבצע את מגוון המשימות בחירום, העיסוק בנושא זה חייב להיות במרכז סדר היום של הרמטכ"ל. רפורמות בצבא והתוכנית הרב־שנתית יידרשו להידחות עד יעבור זעם. לא כך תכנן אביב כוכבי את הקדנציה שלו כרמטכ"ל, אבל זו המציאות ואיתה הוא צריך להתמודד.
[email protected]