נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לא יצא מכלל סכנה, אך עזב את בית החולים בדרכו לבית הלבן. טוב, לשיטתו אין מה לפחד מהנגיף. הוא אף הוסיף ואמר "אל תיתנו לו לשלוט בחייכם". נהדר. איזה מסר מעודד למדינה שטופת קורונה, שבה יותר מ־210 אלף אנשים נפטרו נכון לזמן כתיבת שורות אלו ממחלה ערמומית ולא מוכרת, ויותר ממיליון אנשים ברחבי העולם מסרו לה את חייהם.
איני מכיר את הדוח על מצבו הרפואי, אבל מדובר באיש בן 74, עם עודף משקל וקרוב לוודאי עם עוד כמה גורמי סיכון. לדבריו החל לקחת הידרוכלורוקווין כטיפול מונע, ובבית החולים קיבל רמדסיביר, תרופה העוזרת או למצער מעכבת את החמרת התסמינים. זוהי תרופה יקרה שאינה ניתנת לכל אחד, אבל בוודאי ניתנה לנשיא, בין שהיה בקבוצת ההתוויה ובין שלא. הנשיא גם קיבל סטרואידים, עירויי ויטמינים ותמיכת חמצן. באחד מציוציו הבהיר שהוא מרגיש יותר טוב מאשר חש לפני 20 שנה. עם כל מה שהערו לתוכו, מה הפלא שהרגיש טוב יותר?
ההתנהגות השערורייתית של טראמפ לא החלה בהחלטה לעזוב את בית החולים בעודו חולה במחלה מידבקת, ואני מניח שבניגוד להמלצת רופאיו, ולא רק ביציאה לסיבוב נפנוף לשלום למעריצים במהלך האשפוז - האיש ידע שהוא חולה בקורונה לאחר שעבר בדיקה מהירה שהייתה חיובית, ולמרות זאת התראיין לרשת פוקס ניוז ולא טרח לידע איש במצבו. הוא אף נסע למפגש עם תורמים לקמפיין הבחירות שלו וישב איתם ליד השולחן ללא מסיכה. זו רשלנות פושעת, ואני מתבטא בעדינות.
התנהגות שלוחת רסן כזו מחשידה בבעיה נפשית, כפי שהתבטאה ד"ר לנה וואן, רופאה במחלקת טיפול נמרץ: "חולה במצב לא יציב עם מחלה מידבקת, שעוזב את בית החולים ומסכן את עצמו ואת האחרים - הייתי קוראת לאנשי ביטחון ומזמינה הערכה פסיכיאטרית". לשיא כל השיאים הגיע הנשיא באמירה המסוכנת והמתנשאת: "אל תיתנו לנגיף לשלוט בחייכם, פיתחנו תרופות נהדרות". אינני ממליץ לשמוע בקולו. קשה לדעת אם אופוריה זו נובעת מהפרעה בשיפוט, מחוסר ידע על המחלה וסיבוכיה, או כתופעת לוואי של מצב רוח מרומם כתוצאה מהסטרואידים. ימים יגידו.